הוא אכן פישל כשברא אותך
ולראייה, שברא אותך עם שכל של תמנון. "לפי איזו הסתברות זכתה העין במנגנוני המח המשלימים את התמונה במקום החסר בנקודה העיוורת, ומתעלמים מכל פלאי העין המעידים על בוראה ומתפתלים כתמנון כדי להיות כפויי טובה." השאלה היא מה מסתבר יותר - שמתכנן מושלם ברא עין מושלמת לתמנון ואז פישל בתכנון עין האדם ופיצה על כך במנגנון אחר (אתה לא מסוגל להציב כאן מספר, כי אתה רוצה להתכחש לכך שמדובר באפס - מתכנן מושלם לא מפשל), או שהאבולוציה עשתה פשלה ומצאה פתרון אקראי (מספר מאוד קטן, אבל לא אפס) ? "זה הדבר היחידי שנראה כפישול. וגם זה אינו פישול ונעשה למטרה" האם, חמור יקר, אתה מסוגל להראות כי - א. זה הדבר היחיד שנראה כפישול ב. זה אינו פישול אלא נעשה למטרה אני יודע שאילו שתי טענות קשות להוכחה, אבל מכיוון שטענת שאתה יודע שכך הם פני הדברים, ודאי יש לך הוכחה להן. לדוגמא, ודאי יש לך הוכחה לכך שהלסת האנושית הצרה מלהכיל את כמות השיניים הנכנסת בה (ולכן מקובל לעקור שיניים כחלק מתהליך היישור) לא רק שאינה פשלה גם אינה נראית כפשלה.