תשמעו את זה

בוא נחשוב שניה...

דירת חדר צפופה ב-350$ מול חדר בגודל דומה בתוך דירה מרווחת באיזור מצויין ב-160$ (בערך, אנחנו משלמות בשקלים), אני מעדיפה לחסוך את ה-190$ האלו שאין לי. שלא לדבר על הוצאות אחרות שגדלות כשגרים לבד. תבינו כבר, אם היה לי כל כך רע ואם הן היו מאמללות אותי כמו שאתם טוענים הייתי עוזבת ממזמן, זה שיש להם קטעים מעצבנים פעם ב (והקטע עם הכלבה בא כאמור מצד זאת שנדיר שעושה בעיות) לא יגרום לי לעזוב. כשהיה לי ממש רע בדירה עם שותף חולה נפש עזבתי, אפילו שזו הייתה תקופת מבחנים ולא היה קל מה שאומר שאם אני נשארת אולי יש קטעים שמעצבנים אותי אבל הם לא כאלו היסטריים. היא דרשה את מה שדרשה, סירבתי, סוף סיפור. אם היא תנטור טינה זו בעיה שלה שתקשה עליה בעיקר ולא נראה לי שזה יקרה כי היא לא ילדה קטנה.
 

In Limbo

New member
אז אני לא מבינה...

מצד אחד את מתלוננת על קטעים מוזרים ומעצבנים שהן עושות לך ומצד שני את אומרת שלא כל כך נורא לך כמו שאנחנו חושבים
 
שאלה לי אלייך

כשכואב לך הראש, אני מניחה שאת מספרת לאנשים שכואב לך הראש ובכל זאת לא רצה לעשות CT או לדפוק לעצמך כדור בראש, לא? אני מספרת על קטעים מעצבנים, מוצאת לנכון לשתף אתכם. זה כמו שבני זוג מתלוננים לפעמים אחד על השני ומספרים לחברים שלהם ובכל זאת לא רצים להתגרש כי גם אם יש קטעים מעצבנים לפעמים, זה עדיין לא אומר שהמצב אבוד והפיתרון היחיד הוא לעזוב. אז אני מספרת לכם על קטעים מעצבנים שקורים פעם ב (ולא כל יום כל היום כמו שכמה אנשים כאן הבינו בטעות) וכל פעם נשאלת למה אני לא עוזבת את הדירה ולא עוברת לגור לבד. אז השותפה שלי דרשה ממני לנקות חרא של כלב והתעצבנה כשלא הסכמתי והשותפה השניה השאירה שערות במקלחת ויש לה קטעים ילדותיים (שנעלמו אחרי שדיברנו על זה), זו סיבה לעזוב דירה מצויינת באמצע החוזה ולחפש שותפים חדשים שמי יודע מי הם או לשלם 200$ יותר בתור התחלה ולגור לבד? כשהשותף שלי איים עלי באלימות קראתי למשטרה ועזבתי. כששותפה שלי מבקשת בפעם אחת שאני אנקה חרא של כלב זה לא דבר שלדעתי מהווה סיבה לעזוב במיוחד שהשותפות איתה מסתיימת בעוד 3 חודשים ואולי אפילו פחות, שלא לדבר שזה לא משהו שקורה בקביעות אלא קרה פעם אחת ונגמר.
 
תשובה לי אלייך

אם מישהי היתה מספרת לה שבעלה צועק עליה ומתייחס מגעיל אבל באותו המשפט היא היתה אומרת לך שהוא לא כמו בעלה הקודם שהיה מרביץ לה... מה היית אומרת לה? להגיד תודה שהמצב לא כזה גרוע כמו קודם ולהישאר בחיים האלה, או לעזוב ולחפש חיים יותר טובים? יש כל מיני רמות של סבל בלחיות עם שותפים ואת לא נמצאת עכשיו ברמה הכי קיצונית, אבל בכל זאת מדי שבוע-שבועיים-שלושה עולה פה עוד ועוד סיפור על מה הן עשו לך הפעם, אבל מייד אחרי זה את מנסה להצדיק אותן בזה שפעם היה לך יותר גרוע. אז אולי תנסי להסתכל על זה בזוית אחרת: יכול להיות הרבה הרבה יותר טוב, ואין שום סיבה להמשיך לחיות ככה! זה שעברת פעם טראומה עם שותפים זה לא אומר שאת צריכה להסתפק בחיי שותפות בינוניים מינוס כאלה, גם אם המחיר שאת משלמת הוא מחיר מציאה. נ.ב. וכן בעל זה אולי מחייב מדי לעומת שותפות אבל אל תיכנסי פה לפרטים של הדימוי אלא תתייחסי בבקשה לרעיון הכללי.
 
יקירי, שוב לא קראת ולא הבנת

חזרתי והדגשתי שלא מדובר במציאות יומיומית שמתעללים בי ומעבירים אותי טרור. אז היא ביקשה פעם אחת שאני אנקה חרא של כלב - היא לא עושה דברים מעצבנים בדרך כלל ויש לי תחושה שזה לא יחזור, אז בגלל דבר חד פעמי לעזוב דירה? וכבר ציינתי לגבי השניה שהקטעים היו קטעים מעצבנים שלא קורים באופן קבוע אלא פעם ב, אתה הפכת את זה "למציקה לך כל הזמן" (הפעם האחרונה שמישהו "הציק" לי הייתה כמדומני בכיתה ג'). בקיצור, זה שיש קטעים מעצבנים פעם ב עם שותפים זו לא סיבה לעזוב הכל ולברוח, לשלם עוד 200$ ולגור לבד. גם אתה לא היית מרוצה מאיך שהליטאי לא היה מנקה, חשבת לעזוב בגלל זה? אז למה שאני אחשוב לעזוב בגלל שהשותפה ביקשה ממני פעם אחת לעשות משהו שלא לרוחי או שהעירה לי על משהו (וכאמור דיברנו על זה ודברים השתנו).
 
הליטאי כן היה מנקה

פשוט הוא היה מנקה גרוע. מצד שני הוא לא הציק לי, לא פלש לי לפרטיות, לא אמר לי אף פעם מה כן ומה לא לעשות בבית , את מי או את מה להביא, לא ביקר את הרגלי הנקיון שלי, כשהוא השתמש לי באוכל הוא שילם לי מזומן ביד על זה, לא שבר לי כלום וחיכה שאני אשאל על זה, לא ביקש ממנו בקשות חצופות ואז קרא לי חוצפן, בקיצור במשפט אחד- כיבד את הפרטיות שלי. לא היתה לי הרגשה כל כמה שבועות "מה הוא שוב עשה לי ואיזה חוצפן הוא". וגם לא כתבתי לך "כל הזמן" אלא אמרתי שכל שבוע שבועיים שלושה את זו שמתלוננת על משהו חדש שהשותפות שלך עשו לך. ואם בינוניות מספקת אותך אז תסתפקי בה, רק שתדעי שהחיים יכולים להיראות הרבה יותר טוב בדירה הבאה, לא חייבים לגור לבד אפשרי עם שותפ/ה אחד במחיר יותר גבוה אבל ממש לא סכום שמתקרב ל-200$ יותר. וחוץ מזה את יודעת שאני כותב הכל כי אני דואג לך?
 
אוי קיפי

גם השותפות שלי לא "מציקות לי", לא פולשות לי לפרטיות, לא אומרות לי פעם מה כן ומה לא לעשות בבית, את מי או את מה להביא (את כל הסעיפים האלו אין לי מושג מאיפה המצאת) ולא מבקרות את הרגלי הנקיון שלי (למעט הכלים בכיור שזה קטע שכבר לא קורה אמרתי כבר 4 פעמים), הן לא נוגעות באוכל שלי וכבר סיפרתי כאן שהרעיון של אוכל שמבוסס על תחליפים דוחה אותן ובפעם שאחת מהן בטעות חשבה שהקולה שלי היא שלה היא הביאה לי בקבוק חדש. לגבי הבקשה החצופה - כשזה קורה פעם אחת כאמור זו לא סיבה לברוח מהבית, כנראה שרק לדעתי. אולי עכשיו לא כתבת כל הזמן אבל בפעמים קודמות ציינת במפורש "כל הזמן" וגם ההודעה הזו שלך וכל הדברים שאתה רומז או אומר במפורש שהן עושות וצר לי, הן לא, אני גרה כאן ואולי אני מתלוננת פעם ב אבל זה עדיין לא אומר שמה שאתה טוען נכון. אתה קורה לזה בינוניות, אני לא. רוב הזמן אנחנו מסתדרות, מאז שדיברנו על הדברים שמפריעים אצל אחת מהן דברים השתנו וזה שהשניה אחרי שהייתה שותפה כמעט מושלמת כל התקופה הזאת התחרפנה ובאה עם קטע הזוי לא אומר שהמצב דורש שאני אעבור דירה ואפילו לא קרוב. ובוא נחזור לאנלוגיה שלי: עניתי לרעות על השאלה ששאלה, שהיא למה בעצם אני מתלוננת פה אם אני לא חושבת שהמצב דורש שאני אעזוב, והתגובה שלי הייתה שכמו שלפעמים מפריעה לאשה נשואה שבעלה לא מרים את הקרש והיא תקטר על זה לחברה שלה, עדיין היא לא תעזוב אותו בגלל זה. אלו דברים קטנים ששוב, כשמשהו קורה באופן חד פעמי כמו עם הכלבה זה לא הופך את השותפה למפלצת וגם לא לבינונית. לשותפה השניה הערנו, דיברנו איתה והפלא ופלא, הדברים שהפריעו לי כבר לא קורים, אז עכשיו אני אעזוב? (לא שהתכוונתי לעזוב גם כשהדברים קרו כי הם היו קטנים ושוליים). ואני יודעת שאתה דואג לי אבל ממש בלי סיבה. אולי זה בגלל שאתה שונא את השותפה שלי ואולי כי אתה פנאט אבל באמת שאתה מגזים ולא רק אתה, המצב לא קרוב אפילו למצב שבו אני אשקול לעבור דירה, בכל שותפות יש קטעים מעצבנים פה ושם ובינתיים יש פה לא מעט יתרונות (גם בשותפות עצמן, תתפלא). וגם ג'ז גרה עם שותפה אחת ואני לא אזכיר מה היה שם, זה נדיר שיש שותפויות מושלמות אבל בינתיים מצבי טוב מאוד, תודה. אני מרשה לעצמי לקטר פה כי אני חייבת להוציא את זה איפושהו וכאן הכי מתאים, אבל נמאס לי כבר שאנשים בדגש עליך מנפחים את הקיטורים שלי והופכים את זה למצב בו אני והשותפות שונאות אחת את השניה וכל היום רבות ומתווכחות, זה אפילו לא מתקרב לזה!
 
לא מדויק מה שכתבת פה

מציקות- באה ודורשת שתנקי את החרא של הכלב שלה, כן שברו לך כוס, לא הציעו פיצוי ואפילו לא התייחסו לנושא עד שאת שאלת עליו. זה מציקות. אומרות לך את מי ומה להביא- לא הסכימו שתביאי חתול אבל הביאו את הכלב של אחת מהן. מבקרות את הרגלי הנקיון- התכוונתי בדיוק לנושא הכלים בכיור. עוד מהסיפורים שלך עולה נושא של הקטנת ראש בהזמנת הכולבויניק. כל מה שכתוב פה זה רק חלק ממה שהעלית בפורום, אם תעשי חיפוש את תיזכרי בעוד דברים, אני מוותר על החיפוש הזה. זה לא קורה פעם אחת, ואם את מעלה את הנושא פה פעם אחר פעם אז בטח יש סיבה טובה לזה. את לא מעלה את הנושא הזה בשביל להשויץ ולהתגאות, אלא בשביל לספר מה מציק ומעיק עלייך. מהנסיון שלי, יש סיכוי טוב שהכל יתפרץ ויתפוצץ יום אחד. היו לי פעם שותף ושותפה, הם שיגעו אחד את השני אבל הבליגו והבליגו והבליגו, אמרו כמוך זה לא כזה נורא יש יתרונות לבית וכו', ואז יום אחד הכל יצא החוצה, מריבה עם צעקות, קללות, דברים עפו באויר, מה לא היה שם. קחי את זה בחשבון שאנשים מסוגלים להבליג עד גבול מסוים בד"כ, אז תיזהרי לא להגיע לגבול הזה אם את יכולה להימנע ממנו.
 
שוב עיוותת הכל

אתה יכול בתור התחלה להפסיק להתשמש במילה "להציק"? כאמור, בפעם האחרונה שמישהו הציק לי זה היה בכיתה ג'. פעם אחת היא ביקשה שאני אנקה את החרא של הכלב, פעם אחת. כוס נשברה (אף אחד לא שבר בכוונה), יום אחרי שמתי לב שהיא נעלמה ושאלתי, והיא ישר אמרה שתביא עוד כוסות. לי זה לא כזה מפריע אז מה אתה עושה מזה כזה עניין? לפני שנכנסנו לדירה סיכמנו שלא מביאים חיות מחמד באופן קבוע הבייתה, הכלבה שהתה בבית 4 שעות בערך - זה נחשב "להביא כלב"? לגבי מה שהיה עם החתולה לא ניכנס לזה, אבל אני זוכרת שכשהעלתי את זה היו כמה שצידדו בה. אני מניחה שאם הייתי מביאה חתול לכמה שעות אף אחת לא הייתה אומרת לי כלום. לגבי הכלים בכיור - פעם שישית: דיברנו על זה וזהו, נגמר! יותר היא לא מעירה לי על זה ועל שטויות אחרות והפסיקה גם עם דברים אחרים שהפריעו לנו, אין יותר
והקטנת הראש שלה עם הכלבונייק, בגלל דבר כזה לעזוב דירה? זה לא קטנוני יותר מדי בצורה סופר מוגזמת? בניגוד לשותפים שהיו לך, פה אף אחד לא משגע אחד את השני. היו דברים שהפריעו וחבל שלא דיברנו עליהם קודם כי מאז שדיברנו עליהם הם נעלמו. אז כן, כשהתבקשתי לנקות חרא של כלב זה עצבן אותי ושפכתי את זה פה אבל זה לא דבר שקורה כל יום, זה קרה פעם אחת וזה לא יקרה יותר אז למה לייחס לזה חשיבות במיוחד שהשותפה הזאת לא עשתה שום דבר רע עד עכשיו? אתה מנפח את זה יותר מדי, הרבה הרבה יותר מדי.
 
טוב אז אם את טוענת שזה לא כזה

נורא תפסיקי להתמרמר כל יומיים וחצי על השותפות ה"נוראיות" שלך. את גם מתרמרת אבל שאומרים לך לשים לזה סוף את מתמרמרת שזה לא נורא אז תחליטי מה הסרט? ולדעתי את מתמרמרת סתם כי את יכולה להתפשר במיקום/גודל בשביל שקט נפשי וחיים שלווים אבל נוח לך להתמרמר ולסבול אז תהני.
 
כל יומיים וחצי?

מילא להגיד כל שבועיים אבל כל יומיים וחצי? ומתמרמרת זו לא מילה יפה. קרה משהו אז שיתפתי אתכם וקיטרתי. גם הייתה לי הצפה במקלחת שזה היה לא נעים וקיטרתי על זה, אני לא זוכרת שמישהו אמר לי בגלל זה לעבור דירה. ואני לא "מתפשרת" על כלום כי אני לא מוצאת שום צורך לעזוב את הדירה הזו, שותפה שבאופן חד פעמי משתגעת ומצפה ממני לנקות חרא של כלב זו לא סיבה לעזוב דירה ועם השותפה השניה כבר הפסקתי לספור כמה פעמים אמרתי שאחרי שהערנו לה היא הפסיקה עם הקטעים הקטנים והמעצבנים. לא משנה מה תגידו (בעיקר קיפי, שהמשכנו להתווכח במסנג'ר), לא תצליחו לשכנע אותי ששותפה שמעירה על כלים בכיור (והפסיקה) ושותפה שפעם אחת התנהגה בחוצפה הן שותפות איומות שאני ממש סובלת מכל שניה שאני גרה איתן - כי אני לא. אם יש פה מישהו שהכל מושלם אצלו, שיספר, אני לא מאמינה שאצל כולם מושלם ושאין פעם ב קטעים מעצבנים (שכאמור, אם מדברים עליהם מתברר שהם יכולים להיפסק).
 

In Limbo

New member
בובה

קראתי הכל בערך 5 פעמים שמא לא אבין את כוונת המשורר, ונראה לי שהבנתי את הכוונה שלך, אבל אין לי תשובה כי אין פה באמת בעיה כמו שאת אומרת. אז כנראה שהעניין הוא כזה - את רוצה לקטר ולשתף אבל לא לקבל תשובה מעשית. אז תמשיכי לקטר כל שבועיים שלושה, אני אקרא אבל לא אענה כי כמה פעמים אפשר להגיד אוי ואבוי ואיזה בעסה לך וכו'....
 
שמחה שהבנת

אכן, אין פה בעיה אלא בחרתי לשתף. בינתיים נראה שהשניה לא גורמת לי לקטר והשותפה הנוכחית בדרך כלל לא גורמת לזה ככה שאל תצפי ליותר מדי (מקווה, אולי תקופת הבחינות תוציא מהם דברים מוזרים אחרים).
 
ועוד משהו שהפריע לי

דווקא חשבתי שהבנת הנקרא שלך ברמה גבוהה. את הקטע של זה שהשותף הקודם היה זוועתי ציינתי בשביל להמחיש שכשבאמת רע לי אני יודעת לקום וללכת ועשיתי את זה ואפילו ציינתי באותו משפט שאם אני נשארת ולא חושבת אפילו לעזוב כנראה שהמצב לא כזה נורא כמו שאתם עושים אותו. מעולם לא הצדקתי את השותפות שלי בטענה שהקודמים היו יותר גרועים ואין מה להשוות את זה שאחרי יותר מחצי שנה בדירה משותפת אחת השותפות באה באופן חד פעמי עם קטע מעצבן (הכלבה) לאשה שבעלה מתייחס אליה מגעיל. זה יותר דומה לבעל שבאופן חד פעמי נכנס עם נעליים מלוכלכות, אשתו מעירה לו הם רבים וזהו, יותר זה לא קורה כי החורף נגמר וכבר אין בוץ. הרעיון הכללי גם הוא לא מתאים ולא משקף את המצב בשום דרך שמסתכלים עליו.
 
ביקשתי שלא תיכנסי לפרטים של הדימוי

אלא לרעיון הכללי אבל את כן נתפסת לפרטים. הרעיון הכללי כן דומה כי מדובר בחיים משותפים ביחד ומדובר במשהו חוזר ונשנה. ואם את רוצה להיכנס לפרטים- לא מדובר בהתייחסות שלך להבנת הנקרא שלי אלא ביכולת הביטוי בכתב שלי.
 
אבל הרעיון הכללי לא מתאים!

לשניה לא הצדקתי את השותפות שלי בטענה שקודם היה יותר גרוע אלא ציינתי שאם היה באמת גרוע הייתי עוזבת כי במצבים גרועים אני עוזבת לא משנה מה, והבאתי את מה שקרה לי שנה שעברה כדוגמה. הרעיון הכללי שלך לא קשור למה שהולך ולכן גם הדימוי לא מתאים. ולא מדובר במשהו חוזר ונשנה וכבר אמרתי את זה יותר מדי פעמים, הקטע עם הכלבה היה חד פעמי, הדברים האחרים שחזרו על עצמם מספר בודד של פעמים לובנו ופסקו ואין פה שום דפוס שחוזר על עצמו של שותפים שלא מסתדרים או שמאמללים אחד את השני. למה כל כך קשה לך להבין את זה?
 
יש מחיר לחופש והוא די גבוהה

אני אישית לאחר כמעט שנתיים עם השותף שלי לא מוכנה לחשוב על האופציה להכנס עם שותפים. אני מוכנה להתפשר על מיקום הדירה שלי על הגודל ועל המצב שלה, העיקר שתהיה שלי.... אגב המחיר לחופש בת"א הוא לפחות 400$....
 

בימבל 1

New member
שותפות זה לא חתונה קתולית!

בובה, חבל על כל האנרגיות שאת מבזבזת על השותפות שלך. גם אם רוב הזמן היחסים ביניכן בסדר (ואת אומרת שכן, למרות שלפי התדירות שאת כותבת כאן על השותפות שלך, על הויכוחים והחיכוכים ביניכן, זה נראה שלא), את תמיד יכולה לשאוף ליותר. את יודעת, רוב הסיכויים שאי שם בחוץ נמצאים אנשים (שבפוטנציאל יכולים להיות שותפים שלך) שאת יכולה להסתדר איתם יותר טוב, לחיות בכיף, בלי כל התקלים הקטנים האלה (גם אם הם קורים מידי פעם/ לעיתים רחוקות). תחשבי איזה כיף יהיה לך, אם תהיה אווירה יותר נינוחה וחיובית בבית. קראתי את ההשוואה שלך לבני זוג, אבל בשונה מזה, כאן את לא נשואה לאף אחד,את לא חייבת לאף אחד שום דבר. יש חוזה שכירות לשנה (שגם ממנו אפשר לצאת אם ממש רוצים), ואח"כ כל אחד בוחר לו לאן להמשיך, את לא חייבת להמשיך לגור איתם, את יכולה לקבל משהו טוב יותר- הבחירה בידיך! מניסיון, אני יכולה להגיד שלא כדאי להתפשר על שותפים ועם הזמן רק לומדים יותר איזה תכונות לחפש בשותפ/ה, ובד"כ זה רק משתפר (טוב, וזה גם תלוי במזל). תחשבי טוב טוב מה את מעדיפה, להמשיך להתמרמר (וזכותך המלאה להתמרמר/לקטר- איך שאת רוצה לקרוא לזה) או לחילופין לקחת את הסיכון (ויש סיכון שעוברים לגור עם שותפים אחרים) ולחפש לך שותפים שיתאימו לך יותר- ואני בטוחה שיש כאלה! בהצלחה בכל מה שתחליטי לעשות
 
למעלה