תשובות לדעת אמת.

Governor

New member
אין טעם להגיב על כל השטויות של סגל

האידיוט. אומר רק זאת: ברשותי הפרכה מוחצת לכל ענין שנטען ע"י סגל האידיוט, ואני מועיד (מאתגר) בזאת כל מאן דבעי להציג נקודה מדברי סגל האידיוט, ולהיווכח שארסקנה ואטחננה לאבק פורח. אי שרשור בקשות להפרכת נקודות מדברי סגל האידיוט, בעקב הודעתי זו (כדי שאקבל אינדיקציה באמצעות מערכת המסרים של תפוז) יחשב כהודאה ביכלת ההפרכה שלי וכהסכמה לטענתי... ______________________________________________________________ 0284392570
 

התולעת 1

New member
אין טעם להגיב על כל השטויות של Govi

האידיוט. אומר רק זאת: ברשותי הפרכה מוחצת לכל ענין שנטען ע"י govi האידיוט, ואני מועיד (מאתגר) בזאת כל מאן דבעי להציג נקודה מדבריgovi האידיוט, ולהיווכח שארסקנה ואטחננה לאבק פורח. אי שרשור בקשות להפרכת נקודות מדבריgovi האידיוט, בעקב הודעתי זו (כדי שאקבל אינדיקציה באמצעות מערכת המסרים של תפוז) יחשב כהודאה ביכלת ההפרכה שלי וכהסכמה לטענתי...
 

דוד1000

New member
על האבולוציה.

מספיק שיש איש אחד מהמקצוענים שטוען שהעולם נברא על ידי בורא, צריך להביא אותך לקיים תורה ומצוות. כי אין לך בטחון במאה אחוז שאין בורא. גם הביולוגים והגיאולוגים החילוניים לא טוענים בביטחון שאין בורא הם רק משערים.
 

קספיאן

New member
זה לא עובד ככה

רק הדתיים בולעים את דברי הרבנים כאילו היו דברי אלוהים. האתאיסטים לא זקוקים לדמויות אחרות שיגידו להם במה להאמין ובמה לא. גם אם סטיבן הוקינג או דרווין עצמו היו מאמינים באלוהים לא היה משנה מאומה בחוסר אמונתי בו. וגם אם היה בורא, למה שאני אקיים תורה ומצוות? הרי יש בחירה חופשית, לא? האלוהים המצוייר במיתולוגיה היהודית הוא אל סדיסטי ואכזר שמאיים על ברואיו בשביל שיסגדו לו. לא תודה, אכלתי בבית.
 

לבלב

New member
על זה נאמר:

"לא אקח מביתך פר, ממכלאותיך עתודים, כי לי תבל ומלואה" מי שחושב שאלוהים יהדותי צריך את הסגידה לו כדי לחיות מזה, שווה מחשבה נוספת. ומי שחושב שהעולם הנוכחי שאנחנו חיים בו הוא העיקר, מגיע לכל המסקנות המשונות והמוזרות שמובאות כאן. פתאום ברגע מסויים החליט ה"מפץ הגדול" לפרוץ, ותנאי מזג האוויר והאקלים השתנו מעצמם או שינו את עצמם וכדור הארץ וכל מערכת הקוסמוס יצרו את עצמם, ההשערות האלו לא משכנעות ולא יותר הגיוניות. על ידי ויכוחים לא מוכיחים דברים, כי ויכוח זה כישרון דמגוגי במיוחד שהחבר'ה כאן גם אם יוכיחו להם הם ימשיכו בדרכם כי לא מחפשים לקבל תשובות מראש. וקבל תיקון - "דתיים שבולעים דברים" - אלוהים ואמונה לא שייכים רק לדתיים, אני לא דתי, והרבה חילונים כמוני מאמינים באלוהים ומכבדים ערכי מסורת, אנחנו לא מתביישים בהיותינו יהודים, להיפך, אנחנו גאים בזה. הסימבולים היהדותיים והחגים גם במדינה היום, וכל שנות ההיסטוריה קיימו אותם בצורה עיקבית כולל חילונים, לעומת "חגים לאומיים" שמהר מאד הטעם שלהם הולך ונמוג, מי זוכר את "אחד במאי, חג הפועלים"? כדוגמא קטנה לעוד הרבה. יש תופעות על-טבעיות שאין להם הסבר, ו"ניסים רפואיים" ששוברים את כל המוסכמות. המדע והטבע - הוא "תיאור" הבריאה ולא "ביאור" הבריאה. יש לו יותר שאלות מאשר תשובות!
 

vizini

New member
מי שמאמין באלוהים הוא דתי.

לכן על פי דבריך, אתה דתי (גם אם אינך מקיים מצוות).
 

דוד1000

New member
אם אתה יוצא מנקודת הנחה שיש בורא

ברור שצריך לקיים תורה ומצוות. כי הוא אמר בתורה שמי שלא יקיים תורה ומצוות יקבל עונש בעולם הזה ובעולם הבא. ומי שיקיים יקבל שכר בעולם הזה ובעולם הבא. והעונש והשכר אין סופיים. http://www.arachim.co.il/articles.asp?tid=45
 

dinarzi

New member
תשובות

"מי שיש לו תגובות מתבקש לענות על כל הנקודות בבת אחת. " למה רק על כל הנקודות של הרב סגל? אולי תגיד שמי שיש לו תגובות מתבקש לענות על כל הנקודות של הרב סגל וגם של ערכים וגם של הידברות וגם של שופר בבת אחת? הנה כמה תשובות: א. בקשר לשפן ולארנבת, כבר עניתי בפורום זה ולא ראיתי שהפרכת את דבריי: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=570&msgid=25813222 ב. לגבי ידיעת הזוהר במבנה העולם, עיין כאן: http://www.daatemet.org.il/daathalacha/he_earth.html ג. לגבי ידיעת חכמים במבנה הבהמות: האם מישהו מכחיש את הציטוט הבא: "והברור דאדוננו הרשב"א ז"ל לא היה בקיא בזה רק כן היה נראה משיטת הגמרא" (יד יהודה הלכות טרפות מ') ואת הציטוט הבא: "חזקיה אמר אין ריאה לעוף" (חולין נז א) ותגובת חכמים אחרים על דבריו: "מדבריו של בריבי ניכר שאינו בקי בתרנגולין" אם יש לך נקודה ספציפית, למה שלא תענה להצעה של גוברנור ונדון בה?
 

התולעת 1

New member
חיות כשרות בעלות שני סימנים

מענה לכל הפוקרים...מאת הרב סגל חיפוש חיות בכל העולם עם שני סימני כשרות מלבד המנויות בתורה כעוד ראיה לתורה משמים: מחז''ל משמע שעשר החיות הכשרות עם שני סימני הכשרות [מעלת גירה ושוסעת שסע פרסה] הכתובות בתורה בספר דברים י''ד ד'-ה', אין יותר מהן בעולם! ואילו הפוקר טוען שמצא 154 מיני חיות שכאלו באינצקלופדיה. הגוף למען סובלנות בישראל חיפוש חיות בכל העולם עם שני סימני כשרות מלבד המנויות בתורה כעוד ראיה לתורה משמים: מחז''ל משמע שעשר החיות הכשרות עם שני סימני הכשרות [מעלת גירה ושוסעת שסע פרסה] הכתובות בתורה בספר דברים י''ד ד'-ה', אין יותר מהן בעולם! ואילו הפוקר טוען שמצא 154 מיני חיות שכאלו באינצקלופדיה. מענה: הפוקר, אחר שחיטט לבדוק ארבעת אלפים מיני חיות ובהמות שבעולם, ביניהן נדירות ביותר, בחשבו שאולי אחת מהן בקצה תבל תסתור דברי חז''ל הכותבים שאין עוד חיות כאלו, לא מצא אפילו חיה אחת טהורה שלא כתובה בתורה! מה יעשה? הרי זו עוד ראיה לתורה משמים, כי מהיכן תדע התורה את כל סוגי החיות בעולם? במצוקתו הלך וזייף ושיקר כדרכו כדלקמן: ספרי הזואולוגיה מפרטים ב''מעלי הגירה'' חמש משפחות: 1. הפריים ובה 49 סוגים ו115 מינים. 2. האיליים ובה 17 סוגים. 3. הג'ירפיים ובה 2 סוגים. 4. האילוניים ובה 2 סוגים. 5. האנטילוקפריים ובה סוג אחד. כל החיות הכשרות, כמעלות גירה, כלולות בחמש משפחות אלו. הלך הפוקר ופירט את כל מיני ה''עז'' ל10 סוגים שונים: עז הבר, עז הבית, עז הברג, עז הפירינאים, עז יעל, עז קאוקזית, ברל, טר, סרו ועוד. והרי התורה לא מתכוונת לפרט את כל מיני ה''עז'' אלא מין ה''עז'' בלבד! עוד החשיב הפוקר עשרות מיני ''פר'' הדומים זה לזה: פר, בנטנג, גאור, גיאל, יאק, זבו, פרה[!!], שור הבר, שני מיני ביזון, שלושה מיני תאו ועוד, שהתוה''ק כללה את כל אלה בשני סוגים ראשיים: ''שור'' ו''תאו'', כש''שור'' הוא ממין ''בהמה'' [וחלבו אסור ולא צריך לכסות דמו] וכולל את הבהמות היותר מתורבתות מהסוג הזה, וה''תאו'' הוא ממין ''חיה'' [וחלבו מותר וצריך לכסות דמו] וכולל את היותר פראיות. והרי כבר כתב הרמב''ם בהלכות מאכלות אסורות א' ח' אחר שמנה את עשרת הבהמות הכשרות: ''הן ומיניהן כגון שור הבר והמריא שהן ממיני השור''. וכן כתב בפשטות המלבי''ם ב''התורה והמצוה'' ויקרא פר' שמיני אות ע''ג שלכל אחד מהטהורים יש מינים הרבה, כגון ליעלים: 17, לאיל: 14 וכו'. נראה הלאה: שני בעלי החי ממין ''חיה'': ה''צבי'' וה''דישון'' כוללות 28 סוגים של קבוצת ה''אנטילופות'', הכוללת סוגי הצבי וסוגי הראם וסוגי הדישון ועוד, כולם דומים אחד לשני, והתוה''ק מחלקת אותן לשני סוגים ראשיים עם חלוקתם הניכרת לדמויי הצבי ה''אלגנטיים'' והקלים, ודמויי הדישון היותר גסים וכבדים, וניכר היטב ההבדל ביניהם. גם עוד סוג כוללים הזואולוגים במשפחה זו: ה''אנטילוקפרה'', שהוא הסוג והמין היחיד שיש במה שהם קוראים: ''משפחת האנטילוקפריים'', והוא דומה לצבי לחלוטין, מלבד שקרניו לפעמים נשירות וקצת מסועפות, ע''כ ''פסקו'' לה הזואולוגים משפחה בפני עצמה... כמו כן מה שהתורה כותבת את ה''כבש'' ואת ה''אקו'' [=יעלים], סוגים אלה כוללים יותר מ20 סוגים ומינים. ואותו הדבר הוא במשפחת ה''אייליים'' [עם קרניים מפוצלות מלאות ונשירות בדרך כלל] עם 17 סוגיו, כל הסוגים דומים [וכל שכן המינים דומים]: אייל [הכולל: אייל אציל, אייל ופיטי, סיקה, אייל סמבר כו'], אייל הקורא, אייל הפמפס, אייל הביצות, אייל הכרמל, מונטיק הציצית, אייל דוד, אייל האנדים, אלקרן הגדות, מזאמה, אייל מושק, מונטיק, יחמור, אייל פרדי, פודו ואייל הצפון. התוה''ק קוראת לשני הסוגים הראשיים בשם ''אייל'' האלגנטי ו''יחמור'' היותר גס. את שני הסוגים הנדירים ב''משפחת האיילוניים'', גם הזואולוגים מדמים לאייל, ושמם יוכיח. אם כן: תשע חיות הכתובות בתורה מתוך עשר הטהורות: עז, שור, כבש, תאו, צבי, דישון, אקו, אייל ויחמור, שלושת הראשונות בהמות והשאר חיות, כוללות את כל סוגי החיות שבארבע מתוך חמשת משפחות מעלי הגירה: הפריים והאיליים ואיילוניים ואנטילוקפריים, שום סוג או מין מכל אלה לא נעדר! ועתה נראה את הדבר המדהים ביותר: נשארה בעולם, לפי ספרי הזואולוגים, עוד חיה אחת ויחידה עם שני סימני הכשרות שאינה דומה לשאר החיות שלעיל להיות כלולות בהן, והיא אינה מצויה כלל באיזור א''י אלא הרחק במרכז אפריקה: הג'ירפה מהמשפחה האחרונה שנשארה מחמש משפחות מעלי הגירה: הג'ירפיים. ובמשפחה זו יש שני סוגים, הג'ירפה המוכרת, והאוקפי שהיא הג'ירפה הקטנה. היכן היא בתורה? פשוט: הרי נשארה גם עוד חיה אחת בתורה שלא ראינו מה היא: ה''זמר''. מה זה? נבדוק בתרגום הכי עתיק שיש בידינו למילה זו, תרגום השבעים שיסודה לפני יותר מ2200 שנה, שם מתורגם ''זמר''... ג'ירפה! [עי' פי' רד''צ הופמן על ויקרא עמ' רכ''ו]. וכן ביארו ר' יונה אבן ג'נאח ורד''ק. וכן כתבו עוד הרבה קדמונים, ו''הסכים'' להם תרגום הוולגוטה הנוצרי הקדום מזמן הגמרא ואליעזר בן יהודה במלונו ערך ''זמר''. אם כן אנו רואים שוב נפלאות מתורתו ית' שידעה על חיה זו שלא היתה ידועה באיזור א''י ולא באיזור מצרים, אלא באפריקה המרכזית בלבד, וידעה התורה שהיא החיה האחרונה עם מראיה המיוחד שהיא כשרה עם שני הסימנים! ואין עוד! וזה למרות כל איזורי המחיה השונים בעולם שחיות יכולות לשנות קצת צורה, ולמרות הרביה משני מינים עם ההכלאות שעושים בני האדם, עם כל זאת לא נמצאו בכל העולם חיות כשרות שונות מהמפורשות בתורה! [ובמענה בהרחבה ראה היאך גם אין עוד חיות עם סימן אחד מלבד אלו הכתובות בתורה, ועוד מידיעת חז''ל הפלאית בענייני החיות הנעלמים, עד לידיעתם, בסיוע רמזים מהתורה, על תכונות חיה נדירה שהזואולוגים נודע להם תכונות אלו רק לפני 12 שנה!].
 

התולעת 1

New member
תשובה בענין קדמות הזוהר

בס''ד י' אייר ס''ג תשובה בענין קדמות הזוהר איזה יהודי חמוד ורדוד פנה לאתר והטיף בארוכה לא להאמין לכל ''אמונה של פתיות'' כגון שהזוהר קדום מזמן הגמרא, מתלמידי רבי שמעון בר יוחאי. אלא להיות כמותו שחקר ''לעומקם ואמיתם'' של הדברים, כפי שלא עשה שום ''מאמין בקדמות הזוהר'' מלפניו. דהיינו: חמודנו העלה ב''עיוניו'' שכולנו פתאים. ולא רק אנחנו אלא ח''ו גם האר''י ז''ל, הבית יוסף, המהר''ל, הגר''א, הבעש''ט, החיד''א, הרמח''ל, האוה''ח, וכו' וכו'. כל אלה לא יוכלו להתחרות עם החמוד שלנו ב''עומק'' השגותיו ומסירותו לבקשת האמת... הבעיה היא שאותו חמוד ''משיג האמת'' אינו יודע בעצמו באיזה אמת הוא מאמין, אלא העתיק כפתי כמה ספרים ו''מסקנות'' של ''מחפשי אמת'' כמותו מאותם ''פרופסורים לקבלה'' אוכלי נבלות וטריפות, שמבינים בקבלה בערך כמו שעיוור מלידה מבין בעומק החויה הויזואלית של ציורי רמבראנט... והנה מסקנות החמוד: ''ולכל דבר בקש ראיה חותכת מופתית ללא ספק.כי בנפשנו הדבר.ולו יהיה אלא ספק.מן היושר הוא להעדיף שלא להאמין מאשר להאמין וליפול באמונה כוזבת.ואתה דע לך הוו מתונים בדין.גם אני אינני חורץ מילה לכולם אלא רק דעתי אני אומר שהיא האמת עד כמה שהשיגה יד ביקורתי.ואם תתעמק אתה תבין את ההשלכות החמורות מכל המסתעף מאמונה של פתיות.אינני רוצה להאריך עליך אבל דע לך שבגלל הפתיות הזאת נפלו רבים בקסמי השוא של מליצת המקובלים לאורך כל ההסטוריה [הדגש שלנו- י.ס.].ועם כל זאת דע שאני מאמין בחכמת הקבלה.אבל אינני מאמין שרשב''י כתב את הספר הזה בשום פנים ואופן''. דהיינו: למרות שהחמוד מעיד על עצמו שמשום מה גם הוא מאמין בחכמת הקבלה, אינו פתי בגלל זה, ואינו בכלל אלה ש''נפלו בקסמי השוא של מליצת המקובלים לאורך כל ההיסטוריה''. למה? כי ''חשף'' את הסוד הנורא שכולנו לא ידענו: רשב''י לא כתב את הזוהר... אמנם הוא מאמין בקבלה [המבוססת על הזוהר...] עם כל סודותיה העצומים והנוראים בעלות משמעות קיומית לעם ישראל, והעמקה בסוד ההויה של הבריאה. כולה אמת לאמיתה עם כל ההשלכות [הרי כך כותב: דע שאני מאמין בחכמת הקבלה], ועם כל זה הוא ניצל מליפול, כמונו, ב''קסמי השוא של מליצת המקובלים לאורך ההיסטוריה''. מאמין בקבלה או לא? כנראה שהתשובה ב''חכמת הנסתר'', גם אצלו... לגופו של ענין, החמוד מביא שמות כמה ספרים שחלקם התנגדו לזוהר בכלל וחלקם טענו שאינו מרשב''י, ואינו יודע שכל ספר מאלה שציין חוזר על טענות קודמיו, ועל כל ספר התחבר ספר המפריך כל טענותיו סעיף סעיף: על ספר ''בחינת הדת'' נכתב ספר מצרף לחכמה ליש''ר מקנדיא [שפ''ט] שסותר כל טענותיו אחת לאחת. על ספר ''ארי נוהם'' [שכותב המחבר בהקדמה שנאלץ לכתוב טענות נגד הזוהר כי הנוצרים משתמשים בו בסילוף כדי להוכיח משם את ה''שילוש''] כתב תלמיד תלמידו של הגר''א ר' יצחק אייזיק חבר ספר מגן וצינה [תרט''ו] בו סותר טענות ארי נוהם אחת לאחת. ועל ספרו של שד''ל ''ויכוח על חכמת הקבלה'' כתב ר' אליהו בן אמוזג ספר טעם לש''ד [ליורנו 1863] בו הוא סותר דברי שד''ל אחת לאחת. ועל ספר מלחמות ה' של יחיא קפאח התימני [י-ם תרצ''א] נכתב ספר ''אמונת ה''' ע''י חכמי תימן הכשרים [י-ם תרצ''ח] בו ציטטו סעיף סעיף את כל ספר ''מלחמות ה''' וסתרו כל דבריו אחד לאחד. [והחמוד בלבל לכתוב ''עיין בספר אמונת ה למהר''י קאפח טענות רבות נגד הזוהר''. ופשוט החליף את הספר התוקף את הזוהר בספר המגן עליו. וזה אחר מה שהעיד על עצמו: ''מה שכתבתי לך זו מסקנא של חקר אמיתי ברבות הימים כשאני נכנע אך ורק לאמת ולא לסיפורים והזיות''... וגם משאר מכתבו ניכר שאפילו לא הציץ בשום ספר ממה שציין, למרות ה''חקר אמיתי ברבות הימים'' שעשה... גם סותר עצמו בזה שכותב שהוא מאמין בקבלה בזמן שספרים אלה כותבים לא להאמין בה... אז להאמין לספרים ולחוקרים או לא?]. אחר כך, ברדידות אופיינית, כותב כך: ''ספר יוחסין למהר''א זכות בשם הר''י דמן עכו תלמיד הרמב''ן מביא עדות ממקור ראשון כי ספר הזוהר נכתב ע''י שם המפורש ואינו לרשב''י. מדובר שם בעד ראיה!'' אם היה החמוד קורא באמת את האיגרת של ר''י דמן עכו היה רואה שה''עד ראיה'' אינו אלא אדם שסיפר ששמע זאת מ... אשתו של ר' משה דיליאון שטענה שבעלה כתב אותו. וכותב שם עוד שרבי משה דיליאון עצמו פגשו בדרך והזמינו לביתו להראות לו את הכתב יד הישן של הזוהר שממנו העתיק, אך לפני שהגיעו לביתו נפטר ר''מ דיליאון ולא מצאו המחפשים את הכתב יד. [ויטען החוקר: בטח מת ''בכוונה'' כדי שלא יצטרך להראות...]. עוד יש באותה איגרת עדות של רבי יוסף הלוי בנו של רבי טודרוס המקובל המעיד שהיה הכתב יד הקדמון בידי ר''מ מדיליאון. הרבה חוקרים, גם לא דתיים, הודו שעדות זו של אשתו אינה קבילה, בפרט שהיא נגד עדות בעלה שזימן אנשים לראות את הכתב יד, ועוד עדות של אדם גדול. כי אולי רצתה כבוד או דבר אחר, ואולי בעלה לא גילה לה על כתב היד. מאידך כל גדולי דורו של רבי משה דיליאון הכירוהו כאיש צדיק ואמת מהמיוחדים שבדור, והוא העיד על שקיבל מרבותיו במסורת קדומה ורצופה את הזוהר, והיה לו כתב יד קדום. ויש שהטילו ספק באמיתות המכתב בשם ר''י דמן עכו עצמו [ראה מגן וצינה נ''א ע''ב. וכבר בדפוס ראשון של ספר יוחסין לעג המוציא לאור לעדות זו], ובהרבה מדפוסי ספר יוחסין לא העתיקו מכתב זה כלל. אך ''פרופסור לקבלה'' יגיד: יותר קשה לזייף את ר''י דמן עכו מלזייף את רשב''י... עוד ציין החמוד לעיין בשו''ת מהרש''ל ובשו''ת תשובה מאהבה, ואינו יודע ששניהם כותבים על הזוהר בהערצה מרובה ומייחסים אותו מפורשות לרשב''י, אלא שמוסיפים וכותבים שאין הלכה כזוהר נגד הגמרא, אלא רק להחמיר. וכך כותב גם הב''י, ואין זה מראה שום זלזול בזוהר ח''ו. נשאר עוד ספר שהביא: מטפחת ספרים ליעב''ץ, ושוב אינו יודע שהיעב''ץ מסיק בספר זה שהזוהר ודאי יסודו בקודש מזמן רשב''י, רק נתנסח ע''י תלמידי תלמידיו שקבלו מורשתו, כעבור 300 שנה, וחלקים שונים [רעיא מהימנא ותקו''ז ומדרש הנעלם] לא הועלו בכתב אלא בע''פ עד זמן הפצתו ע''י ר''מ דיליאון. ומכאן ביטויים ומושגים מזמן זה. ובביקורתו החדה גם גילה כמה קטעים לא מוסמכים שהכניסו לזוהר. אך כל ילד יודע שגם היעב''ץ כל הנהגותיו היו על פי הזוהר, וכתב הנהגות אלו בהלכותיו בסידור שהוציא. ועוד יש לדעת שעל ספרו זה כתב החיד''א ב''שם גדולים'' שכתב כמה מדברי ביקורתו בגלל כת שבתאי צבי שהסתמכה בסילוף על כמה דברים בזוהר, והיעב''ץ ביקש לערער אסמכתאות אלו. גם רבי משה קוניץ, רב באוברין שבהונגריה הוציא ספר בן יוחאי [ווין תקע''ה] בפרוט נפלא לחזק את כל בדקי הזוהר, גם מה שערער היעב''ץ. והנה קיצור הטענות נגד הקדמת הזוהר, ואחריהם נכתוב את הפרכת הטענות: 1. איפה נעלם הזוהר אלף שנה? [וטענה זו כתב גם החמוד]. 2. יש שמות אמוראים המאוחרים לרשב''י. 3. יש לשונות ומושגים המאוחרים יותר מזמן הגמרא. 4. לא דומה דמות רשב''י שבגמרא לדמות רשב''י שבזוהר. .
 

התולעת 1

New member
ועל זה ענו המשיבים:

. תורת הנסתר עברה מיחידים ליחידים כדי שלא ילמדו אותה תלמידים לא הגונים, כי להבנתה צריך הרבה תנאים מוקדמים בצדקות ובחכמה בנגלה שבתורה, ובמידות מיוחדות, ככתוב ברמ''א יו''ד רמ''ו הלכה ו' ''ואין לאדם לטייל בפרדס רק לאחר שמלא כריסו בשר ויין והוא לידע איסור והיתר ודיני המצות'', עי''ש ביאור הגר''א מהו פרדס. ועי' בספר תומר דבורה המעלות הנזקקות, ובמסכת חגיגה דפים י''א י''ג וי''ד על זה ש''אין דורשין במרכבה ביחיד'', והדברים פשוטים. על כן בכל דור היו חבורות נסתרות מצומצמות שמסרו שם רב לתלמיד הגון בלבד. ובגמרא יש הרבה דברים על ''מעשה מרכבה'' שעסקו בו התנאים והאמוראים, והיכן נעלמה כל החכמה הזו אם לא במסורת הזוהר שהעבירו היחידים מקבוצה אזוטרית נבחרת זו? [ואגב נוסיף הערה כואבת: כל ''לומדי הקבלה'' שאינם תלמידי חכמים ואינם צדיקים ומעולים במדות, אין לימודם בקבלה שוה כלום, אלא אדרבא, יכולים רק לקלקל על ידי הבנה שטחית מעוותת, כי אין זו חכמה כמתימטיקה, אלא תפיסה פנימית של הדברים שנכתבו במשל, שרק בעל לב קדוש וחכם יכול לתפוס בהבנה פנימית על ידי ציורי הרגשות הקודש הכי נעלים. כך הזהירו תמיד כל מורי הקבלה בלי יוצאים מהכלל. והוא דבר הגיוני לכל איש הנלבב. ועל כן כל ה''פרופסורים'' ו''חובבי הקבלה'' שלא נוהגים בדקדוק מצוות התורה, ואין להם התעסקות רצינית בנגלה שבתורה, הבנתם בקבלה היא פחות ממה שמבין ילד ישראלי הקורא ספר ביפנית. וכמו המשל שהבאנו לעיל: הבנת עיור בציור אמנותי והבנת חרש ביצירה קלאסית. על כן לצחוק יחשב מה שכתב החמוד בקורת שאנחנו לא מקבלים את מסקנות החוקרים החילוניים של הקבלה, כי צריך לקבל את האמת ממי שאמרה. וזה כאילו מטיף לנו לקבל את המסקנות של איזה חוקר גוי שכתב מאמר מחקרי על הלכות ריבית של היהודים, כשכל מסקנותיו מבוססות על טעם ה''געפילטע פיש'' שאוכל היהודי בשבת...]. 2. בודאי לא נכתב הזוהר בידי רשב''י עצמו, הרי הזוהר עצמו כותב על רשב''י ועל מותו ועל תלמידיו. אלא כתבוהו תלמידים ותלמידי תלמידים, עם הוספות יותר מאוחרות של בית המדרש של התלמידים שמסרו לדורות הבאים את מסורת הזוהר. דהיינו: משוקעות בזוהר מסורות מרשב''י ותלמידיו ואילך, שלמדו דבריו ופירשום ברוחו ושיטתו. 3. ודאי שחלק ממסירת הזוהר [שאינו ספר אחיד, אלא מהרבה חלקים] עבר בעל פה, כמו כל התורה שבעל פה שלא נכתבה עד זמן המשנה ועברה מפה לאוזן, והיה אפילו איסור לכתוב [דברים שבעל פה אי אתה רשאי לכתבם] עד שביטלו האיסור בגלל ''עת לעשות לה'''. והיו ת''ח אפילו בדורות האחרונים: הגר''א והחת''ס, שנמנעו מלכתוב הרבה בגלל איסור זה. והחלקים שכתבו אחר הרבה דורות של תורה שבעל פה ודאי כתבו התלמידים ברוח ובלשון אותו הדור, וכמו הנביאים שכל אחד ניבא בסגנונו, כך בכל דור יש לשון שונה לבטא את התוכן הפנימי שעבר במסורת. ה''דמות'' השונה בין ר' שמעון של הגמ' לר' שמעון של הזוהר: כי נתעלה למאוד אחרי זמן הגמ' במערה, והזוהר אחרי כן. וכך מפורש הוא במסכת שבת ל''ג ע''ב ''אשריך שראיתני בכך כו''', עי''ש. והרחיב בנושא זה בספר ''בן יוחאי'' שציינו לעיל. ראיות ישירות לקדמות הזוהר: יש גם ראיות ישירות לקדמותם של קטעים מהזוהר, שנמצאו בתשובות הגאונים. ובכתבי ר' האי גאון נמצאים ציטטות מהזוהר מאות שנים לפני ר''מ דיליאון, וכפי שמביא במאמר קדמות הזוהר לרד''ל מפולין [תרט''ז]. [תגובת ה''פרופסורים לקבלה'': אולי תשובות הגאונים מזוייף...]. יש גם מובאות מהזוהר בכתבי קראים משנת 990, שהביאו הקראים בשם ''הרבנים'' כדי לדון בהן. גם חוקרים חילוניים מובהקים הודו שיש קטעים מהזוהר שהם קדומים עוד מזמן חז''ל, ראה למשל מה שכתב מי שנחשב מגדולי החוקרים של הקבלה אדולף פרנק בצרפתית: פריס 1843. ובעיבוד מ. רבינזון נקרא: ''הקבלה או הפילוסופיה הדתית של היהודים'', וילנא תרס''ט. [שם משוה דעות מהזוהר לדת הפרסית עפ''ל]: ומסיק שחלקים מהזוהר קדומים על יסוד מסורות של רשב''י ותלמידיו, וחלקו ממסורות קדומות עוד יותר מרשב''י! ראה עוד את ההוכחות לקדמות הזוהר בספרים מהדור האחרון: קדמות המיסתורין בישראל מהחוקר הלל צייטלין שכתב גם מפתח לס' הזוהר. והזוהר והרמב''ם לר' ראובן מרגליות המראה היאך הקדמונים עוד לפני ר''מ דיליאון בנו דבריהם על דברי הזוהר. והיו הקדמונים קוראים לזוהר בשמות שונים: מדרשו של רשב''י, מדרש ירושלמי, מעשה בראשית לחכמי המשנה. הרד''ל בספרו הנ''ל הביא כמה דברים שר''מ דיליאון כתב דברים הפוכים לזוהר, ועוד הביא כמה מקומות שטעה בהבנתו בזוהר, כך שלא יכול להיות שהוא כתבו. והאמת היא שהראיה הגדולה מכולן לקדמות הזוהר ומסורתה מסיני וקדושתה האבסלוטית, היא ראיה שרק היהודים הנוהגים כיהודים יכולים להבין. איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת. שהרי גמדים בעלי עיניים טרוטות אינם יכולים לראות מעבר לגובה הנמוך שלהם לראות בדמות הענקים. רמאי חושב שכולם רמאים. זייפן בטוח שכולם מזייפים. צבוע משוכנע שכולם צבועים. אין להם כלים לראות מעבר למה שהם עצמם. כל הפוסל: במומו פוסל. אנחנו הרי מכירים את רבותינו, את טהרתם וצדקתם ואת מידת האמת שלהם. שמעתי שעורים מהג''ר מיכל פיינשטיין שליט''א, ולפעמים היה מספר סיפורים מבית בריסק, החותן הגרי''ז, הסבא הגר''ח ואבי הסבא בית הלוי. באיזו חרדת קודש היה מספר כל סיפור עם מילים שקולות ומדודות, בשחזור מדוייק היאך ששמע הוא בעצמו. לפעמים היה נעצר ומקמט מצחו לחשוב ואומר למשל: איני זוכר אם אמר חמי זצ''ל שהבית היה גבוה או שאמר שהבית היה גבוה מאוד. וכך כל גדולי ישראל, כל מכיריהם יודעים על קריטריונים מוסריים ומסירת נפש למען האמת שלא בתפיסה שלנו בכלל. גם זכינו לראות אצלם הנהגות ניסיות משמים. היאך הסטייפלר זצ''ל או הגרא''מ שך זצ''ל היו מתפללים על מחלה ומיד נענו נגד הטבע. והיאך יבלחטו''א הגר''ח קנייבסקי שליט''א זוכה שעף אליו לחלון סוג של ארבה באמצע לימודו על אותו הארבה והתקשה במשהו במבנהו. והיאך הוא אומר בבטחון במלחמת המפרץ שלא יפול שום טיל בבני ברק, ואין צריך לא מסכה ולא מקלט. ונפלו טילים סביב סביב, ברמת גן וכל האיזור, אך לב''ב לא נכנסו. והיאך אמר עכשיו במלחמת עירק שלא יפלו שום טילים בא''י ואף אחד לא זקוק למסכות גז. קיבלנו מגדולי ישראל אלה עצות לכל צרה שפעלו בצורה מופתית. ואלה הגדולים מסרו לנו על רבותיהם שעלו עליהם בכל מידה נכונה, ועל ההנהגה המופתית של הבורא עמם. והרי גם אנחנו, הקטנים, טועמים מעט או הרבה השגחה פרטית במעשינו, בתפילה ובבטחון, ונושעים ישועות פלאיות ללא הרף. מי שלא מביט בהשגחה המופתית שיש לכל יהודי, ובפרט לאלה המצפים ומתפללים לישועתו, לא יבין בכלל במה המדובר, עד שבעזרת ה' יתברך יזכה אף הוא להיות מאותם המאושרים. במאות השנים האחרונות היו הרבה מגדולי ישראל שזכו להשגות שמיימיות על-טבעיות, בגילויי סודות משמים, כפי שנתקיים בכל הראויים לכך, וכמו שכתבו הקדמונים, עיין למשל בנפש החיים ד' כ''א: ''ולכן אמר בפרק התורה: 'כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה כו'', רמז להעדון וצחצוח הנפש באור הגנוז, אשר גם כל מלאכי מעלה וחיות ושרפי קודש ושום נביא וחוזה לא השיגוהו כלל עצם ענינו, וכמאמרם ז''ל (ס''פ אין עומדין) 'כל הנביאים כולן לא נתנבאו אלא כו' אבל ת''ח עצמן עין לא ראתה כו'', והוא העדן והיין המשומר בענביו שאמרו שם מאי עין לא ראתה וכו', והכל אחד, סוד הטעמי תורה הגנוזים שלא נתגלו עדיין כו'''.
 

נריה_ה

New member
שאלה חשובה.

כתבת ש"יש גם מובאות מהזוהר בכתבי קראים משנת 990, שהביאו הקראים בשם הרבניים כדי לדון בהן." אפשר לשאול באילו מכתבי חכמי הקראים הופיעו מובאות אילו. מי מחכמי הקראים חיבר אותם? אם יש לך מראי מקום מדוייקים אני אשמח. בברכה, נריה.
 

נריה_ה

New member
תולעת 1, אתה יכול לענות לי../images/Emo35.gif../images/Emo70.gif../images/Emo35.gif

במקום סתם לזרוק דברים, אנא ענה על שאלותי.
 

התולעת 1

New member
''שרים של מעלה''

והרבה גדולי ישראל זכו לגילויים פלאיים משמים ע''י ''שרים של מעלה'' וגילויי סודות תורה בחלום וע''י אליהו הנביא ושאר ''מגידים'', והיו מגדולי החכמים שכתבו ספרים שלמים עם גילוייהם הפלאיים ע''י מלאכי שמים או אליהו הנביא, כגון מרן הבית יוסף והרמח''ל ואור- החיים הקדוש ועוד. ועשרות עדים ראו לרמח''ל היאך בעצימת עיניים כותב במהירות פנטסטית תוך דקות ספורות כמות עצומה של חידושי קבלה נשגבים, שגדולי המקובלים התיגעו להבינם, עי' למשל בספר ''ירים משה'' הרבה מכתבים ועדויות בזה [וספר זה הוא לקט מכתבים מהספר ''אגרות הרמח''ל ובני דורו'' שנאספו ע''י חוקרים משכילים, לא רבנים, מזמן הרמח''ל]. ועי''ש עמוד צ''ד עדות אחד מגדולי ישראל: רבי רפאל ישראל קמחי, שהתארח כמה ימים אצל הרמח''ל: ''...ובעיני ראיתי היחודים שעשה בנפילה על פניו, סמוך על ידיו על השולחן כמו חצי שעה, ואחר כך עמד והקולמוס בידו מהיר, כותב בזמן מועט, פחות מחצי שעה, פוליו או פוליו וחצי מסודות התורה, דברים עליונים בתכלית, והכל בלשון זוהר, מה שאין כח בשכל, ולא ביד וקולמוס אנושי. וכן עשה כמה פעמים וכו'''. ויש במכתבים שם תיאורים חיים מה שמגלה לאנשים סודות הנוגעים להם ולנשמתם, דברים שאף אחד לא ידע. וכתב הרמח''ל עשרות ספרים עם גילויים נוראים, עד שחלק מחכמי דורו יצאו נגדו על שמגלה כל כך הרבה. וראה היאך ספר פופולרי קטן במוסר שכתב: מסילת ישרים'' גרם למהפכה בלימוד המוסר וההשתלמות בו, ומה נאמר על עשרות ספריו שהוא וגדולי דורו מעידים שהם גילויים נוראים משמים שלא שייך לחשבם במח אנושי. והרי כל שורה מקפלת המון. וכך היו עשרות גדולי תורה עם השגות נפלאות ורוח הקודש, ונכתוב רק כמה מהם: הבית יוסף [רבי יוסף קארו מחבר השולחן ערוך] העידו הרבה מחכמי דורו שהם עצמם שמעו במשך 35 שנה היאך נתגלה אליו מלאך-מגיד מהשמים לגלות לו סתרי תורה, שאת חלקם כתב בספר נפוץ: ''מגיד מישרים''. ומפורסם המכתב שכתב רבי שלמה אלקבץ [מחבר לכה דודי] בו מתאר בפרוטרוט עם כל המילים ששמעו, היאך הוא והבית יוסף ועוד בני חבורא ישבו ולמדו בליל שבועות, ובא מלאך משמים והשמיע להם דברי תורה ודברי מוסר במשל שני לילות רצופים, עם הרבה עדים. ועל האר''י ז''ל ותלמידו ר''ח ויטל אין צורך להאריך בגילויים הנוראים שלהם, שהאר''י מסר בכמה חודשים לרח''ו את כל היסוד לחכמת הקבלה עם כל הגילויים הנוראים שמקובלי כל דור ודור יונקים מהם: השמונה שערים. וידוע שידע סתרי דברים ולהגיד לכל אדם את עוונותיו הכמוסים ואת התיקון לנשמתו. והעידו כל מכיריו שהכל קיבל מאליהו שלמד עמו בקביעות. ועל הגר''א מי ימלל תהילתו, שתלמידיו שלא היו מגזמים במילה אחת, כפי שרואים אצל תלמידי תלמידיו עד דורנו אנו, וכידוע למי שקורא דברי תלמידו הגדול הגר''ח מואלוזין שתיאר בדברים מבהילים עוצם השגות רבו שנתגלו לו באקראי, ושיצר ע''פ ספר היצירה גולם עוד לפני היותו בר מצוה, ועי' בהקד' לפירוש הגר''א לספד''צ בה כתב הגר''ח מואלוזין מה שגילה לו הגר''א אחר הפצרות, ואלה דברי הגר''א אליו: ''מוכרחני לגלות לכם מה שאין דרכי מעולם בזה, לקיים מה שכתוב דאגה בלב איש ישיחנה לאחרים, כי הלילה בא אלי אליהו וגילה לי ענינים וחידושים נוראים אין חקר בשם י''ב על פסוק 'עלו זה בנגב וכו'' והרהרתי בהם קודם ברכת התורה ונענשתי שתיכף נתעלמו ממני ואינם וכו' וב''ה שנתגלו לי שנית והמה 2,260 אופנים וכו' שבאופן אחד מהם אני יודע כוחות כל הבריות וכל איבר מה עניינו...''!! וכן הרבה מגדולי ישראל כבעש''ט הקדוש ובני חבורתו, וגדולי ישראל עד דורנו אנו,כגון הגימטריות המבהילות שנתגלו לאוסטרובצער ופירסמם בספרו אור תורה, ורמזי מקראות פלאיים שנתגלו לרבי וייסמנדל ופרסמם ב''תורת חמד'', וגימטריות פלאיות שנתגלו בהעברה בעלמא לסטייפלער וכתבם בסוף ספרו ''ברכת פרץ''. [שלא להזכיר את הקדמונים עוד יותר שכתבו ספרים שלמים מגילויי שמים, כגון: תנא דבי אליהו ע''י אליהו מזמן חז''ל. ''שו''ת מן השמים'' מזמן הראשונים, ששאל רבי יעקב ממרויש מבעלי התוספות מן השמים בצורה מיוחדת, וענו לו על כל שאלה ושאלה תשובות הלכתיות מעמיקות בלשון מליצית נשגבה. אפשר לקנות ספר זה, מומלץ מהדורת הרב ראובן מרגליות הכותב הקדמה ארוכה עם המוני גילויים שמימיים במשך הדורות!]. וכל גדולים אלו השיגו מעלתם בלימוד הזוהר הקדוש ובלימוד פרשניו הגדולים האר''י והרש''ש והגר''א והרמח''ל, שכל אחד מהם העיד על גילויים עליונים, של אליהו, יעקב אבינו ושל... רבי שמעון בר יוחאי בעצמו: עיין באותה הקדמה של ר''ח מואלוזין לספרא דצניעותא עם ביאור הגר''א על עדות שהגר''א בהקיץ למד תורה עם רבי שמעון בר יוחאי מימינו והאר''י ז''ל משמאלו. וזה יספיק לכל איש הנלבב שאינו כאלה הסובלים מפרנויה מכל דבר קדוש, וסבורים, כרעים שבגויים רודפי ישראל מעולם, שהיהודי הוא שקרן ורמאי וכו'. לשכאלה אין לנו שום עיצה ושום תרופה. ואנחנו בשם ה' אלוקינו נלך, כפי שהלכנו בס''ד שלושת אלפים ושלוש מאות שנה, עם התורה האלוקית שמחיינו ומקיימנו ומעצבנו, ונותן תעצומות נפש פלאיים לכל העוסק בה כראוי. ונסיים במה שכתבנו על אחת ממעלות התורה בקונטרס ''בדרך לאמת האבסלוטית: · הדרגות הגבוהות וההשגות הגדולות והגילויים הגדולים שיכול כל מתבונן לראות אצל כל אחד מהעמלים בתורה והשומרים מצוותיה: רבבות נביאים בעבר, תנאים ואמוראים וגדולי ישראל עד ימינו בעלי רוח הקודש והשגות וכוחות פלאיים, עד שלגדולים בתורה באים המוני היהודים, ואפילו הגויים, להתברך ולקבל עיצה ותיקון כמו האר''י ז''ל ותלמידו מהר''ח ויטל ז''ל, והבעש''ט הקדוש והגאון מוילנא והבן איש חי והחפץ חיים. זאת רואה כל יהודי על גדול בתורה, מלבד העידון והקדושה שמרגיש בעצמו כל עמל בתורה כראוי וכל עוסק במצוותיה, כהרגשת קדושת שבת-קודש, יום כיפור ומועדים, בנוסף להרגשת מציאותו ית' בעמדו בתפילה וכדומה. וראה בפרקי אבות בתחילת פרק ששי רק חלק מהדרגות [''ולא עוד וכו'''] שמבטיח התנא שמשיג כל מי שלומד תורה, גם אתה, אם תלמד אותה כראוי: ''מלבשתו ענוה ויראה, ומכשרתו להיות צדיק חסיד ישר ונאמן, ומרחקתו מן החטא [וזהו פלא גדול בסגולת התורה שאי אפשר לנצח את פיתוי היצר הרע בלי לימודה!], ומקרבתו לידי זכות, ונהנין ממנו עצה ותושיה בינה וגבורה וכו' ונותנת לו מלכות וממשלה וחקור דין, ומגלין לו רזי תורה, ונעשה כמעין המתגבר וכנהר שאינו פוסק, והוה צנוע וארך רוח, ומוחל על עלבונו, ומגדלתו ומרוממתו על כל המעשים!''. הלומד תורה ועמל בה כראוי נהיה בן אדם אחר המרומם והמתנשא מעל ומעבר לחיים הרדודים בהם כבול האדם הרגיל. ה' גם נוהג עמו בהנהגה על-טבעית של מופתים כמו אצל הרבה מגדולי ישראל שבכל דור. ועוד אמר רבי פנחס בן יאיר בע''ז כ' ע''ב תורה מביאה לידי זהירות כו' זריזות כו' נקיות כו' פרישות כו' טהרה כו' והלאה עד קדושה ורוח הקודש ותחיית המתים! הכל מכוחה של התורה האלוקית! ולא נשארו הבטחות אלו ב''תאוריה'' בלבד, אלא בכל דור יש אלפים המתנסים בזה לפרטי פרטים! אין לנו אלא לברך אתכם בפסוק מתהילים ל''ד: ''טעמו וראו כי טוב ה''', שתזכו לטעום בעצמכם את עינוגה של תורת ה' עם הדרגות הנפלאות אליהן היא מביאה!
 
למעלה