ראינו, רואים ועוד נראה
שלום לכולם כמי ששייך לעולם הזה, לעולם החרדי, בחרתי להביא את תגובתי לחלק מהנושא שבו עוסקת הכתבה המציצנית, המאוד לא אובייקטיבית, הזו. בתגובתי לא אעסוק ב´סיפורים´ שאין לי מידע מאומת אודותם, אלא רק בפן אחד מהכתבה - הצגת "מעמד האישה ביהדות" באור מאוד שליל ולא אמיתי. אין בתגובתי רצון להתפלמסות בנושא מעבר לתגובתי המתחייבת כאיש יהודי. לא זה הזמן, לא זו הבמה. בעשרות השנים האחרונות אנו עדים להתפתחותן של תנועות לשיפור מעמדן של הנשים ולמתן שוויון-זכויות לאישה. תנועות אלה התפתחו בעיקר בחו"ל, שם הייתה זו בבחינת תגובת-נגד להפליה שהייתה קיימת ביחס לציבור הנשים. בעולם הרחב, ובמידה מסויימת גם בארץ, עוברות התנועות הפמיניסטיות תמורות משמעותיות. פתאום התברר להן, שהמהפכה הצליחה יותר מדי ושהתינוק נשפך יחד עם המים. חוזרים לדבר על כך שהאישה המודרנית נשחקת, כורעת תחת העומס, מאבדת את השלווה הפנימית. פתאום גילו דווקא התנועות הפמיניסטיות שהאישה מוצגת בפרסומות בצורה פוגעת ומשפילה, והן החלו לתבוע לחדול מפרסומים כאלה. לאמיתתם של דברים, ביהדות מעולם לא הייתה האישה נחותה, ועל כן אין שום צורך ´לשחרר´ אותה ולהעניק לה שוויון-זכויות כלשהו. דמותה של האישה ביהדות מעוררת כבוד והערכה, ובאמת צריך להחזיר לנשים את כבודן האמיתי - הכבוד של האישה היהודייה. אדרבה, מבחינות רבות מחשיבה היהדות את האישה הרבה יותר מהגבר! אחת הסיבות לכך שהתורה פטרה את האישה ממצוות רבות שהגבר חייב בהן, היא משום שהאישה, מעצם טבעה, עדינה ורוחנית יותר ואין היא זקוקה למצוות רבות כמו הגבר על-מנת לשמור על מעמדה הרוחני הגבוה. הגבר, לעומתה, עלול יותר להתפתות ליצריו ולהידרדר ועל כן הוא נזקק להשפעה המרסנת והמעדנת של המצוות. אבל הבעיה העיקרית בנושא זה טמונה בהנחות-היסוד הבסיסיות ביותר. מישהו החליט על מודל-התנהגות מסוים שהוא המודל האידיאלי שאליו יש לשאוף, ומאז כל מודל-התנהגות אחר נחשב נחות ופחות חשוב. הכוונה היא, כמובן, למודל הגברי. מיהו זה שקבע ששיא השלימות זה דווקא לפתח קריירה מחוץ לבית, ולא, למשל, לגדל ולחנך ילדים? האם בגלל שגברים רבים עושים זאת, לכן צריכות גם הנשים לנהוג כך? אין דבר משפיל יותר מאשר לצוות על אדם לחקות את זולתו. במקום לאפשר לו למצות את עצמו, את אישיותו וכישוריו - מורים לו לחקות מישהו אחר. והרי זה מה שעשו התנועות הפמיניסטיות: הן העמידו את המודל הגברי כמודל אידיאלי, שאותו יש לחקות. הן אמרו לאישה - אם את רוצה להיות שווה משהו, עלייך לעשות מה שגברים עושים. התנועות הללו השפילו וביזו את התפקיד הטבעי של האישה, ושלחו אותה לזירה הגברית, מתוך מגמה שכל הנשים יעשו מה שגברים עושים. את תפקידה הטבעי של האישה הציגו כ´מטבח´, כעיסוק ב´סירים´ ו´מחבתות´. האידיאל נהיה - קריירה, כסף, פרסום. ברור שתעמולה אגרסיבית ומעוותת כזאת עשתה את שלה. אפשר היה באותה מידה - אם אנו עוברים לרגע למערכת אחרת - להחליט, שהתפקיד החשוב ביותר בצבא זה להיות שריונר. אפשר היה לטפח לחיל-השריון הילה חסרת כל פרופורציה, ואז באופן טבעי היו כל החיילות האחרים חשים עצמם נחותים ומופלים לרעה. וזאת בשעה שכל החיילות חשובים ונחוצים לצורכי-הביטחון באותה מידה. תארו לעצמכם איך הצבא היה נראה, אילו מישהו היה הופך את אחד החילות למודל אידיאלי ומציג בעמדה נחותה את שאר החילות. אין ספק שהללו היו מרגישים מתוסכלים ונחותים, וכל המבנה הבריא של הצבא היה נשבר. דוברי התנועות ´לשחרור האישה´ אינם חשים כלל, כי כאשר הם שואפים להעביר את האישה אל הזירה של הגבר, הם עצמם גורמים לאישה להרגיש עצמה נחותה. וכי מה יכול להיות משפיל יותר ממצב שבו אומרים לאדם לבל יהיה מה שהוא-עצמו, אלא שיחקה מישהו אחר? במקום להעלות ולרומם את תפקידיה של האישה ולשאוף לכך שתגיע למיצוי מירבי של היותה אישה, אומרים לה שעליה להידמות לגבר, לאורחותיו ולמעשיו! היהדות אינה רואה את האישה כחיקוי של גבר. היא רואה בכל אחד מהם ´חצי´, שיוצרים ביחד שלמות. כך נאמר בתורה: "זכר ונקבה בראם... ויקרא שמם אדם" - ביחד הם אדם שלם. היהדות סבורה בפירוש, שאין שוויון בין הגבר לאישה. כשם שאין ביניהם שוויון בתכונות הגופניות, כך בנויות נפשותיהם באורח שונה. התכונות של הגבר שונות מתכונותיה של האישה, הואיל וגם התפקידים המוטלים על הגבר שונים מהתפקידים המוטלים על האישה. הגבר נברא כשהוא מתאים יותר לתפקידים חיצוניים, ואילו האישה נבראה עם כישורים מיוחדים לענייני פנים. תפקידה של האישה חשוב, מבחינה מסויימת, לאין-ערוך מזה של הגבר - היא מעצבת את דמותו של דור; היא בונה את הרקמה הפנימית של החברה; היא קובעת את אופיו של התא המשפחתי. אלה הם החיים עצמם, ועל כך מופקדת האישה. לצורך זה ניתנו לה כישורים מיוחדים והיא ניחנה ברגישויות מיוחדות, כדי שתוכל למלא תפקיד זה בשלמות. גבר אינו יכול לעשות זאת, משום שהקב"ה הועיד לו תפקיד אחר (מובן שיש יוצאים מן הכלל). האם זהו תפקיד פחות חשוב מלעבוד ולהביא פרנסה?! המבנה הנכון הוא - שהגבר ימצה את עצמו כגבר והאישה - כאישה. אין פירוש הדבר שאישה אינה יכולה ואינה צריכה לפעול גם בחוץ, כשם שאין כוונה לומר שגבר אינו צריך לעזור בבית. השאלה היא, מהו התפקיד המרכזי. עובדה שנשים דתיות וחרדיות לומדות, עובדות ועוסקות בפעילות ציבורית. מדובר כאן בשימת הדגש: האישה, גם אם היא עובדת מחוץ לבית, צריכה לדעת, שתפקידה העיקרי הוא לבנות בית יהודי אמיתי; בעוד שתפקידו העיקרי של הגבר הוא בעיקר מחוץ לבית. שליחותה המרכזית של האישה היא לבנות משפחה בריאה, חממה לגידול הדור הבא של העם היהודי. נשים רבות גילו את האושר האמיתי רק כשהגיעו אל גישתה המיוחדת של היהדות לנושא. בעוד שבעבר חשו לא אחת רגשות תסכול וחוסר-סיפוק, הרי כאשר הקימו בית ומשפחה והתמסרו לתפקידן העיקרי, חשו שהן מאושרות וממצות את עצמן, לאין- ערוך מבעבר. הן פשוט הגיעו אל עצמן ועצמיותן.