אני פה גם מתקופתו של האלומיניום הזה
וזה מזכיר לי סיפור מההיסטוריה,,, פעם בשכונה שבה גרתי,היתה מסיבה ליום שנה למפעל ההתעמלות ´מארט´[ככה קראו לזה,מפעל מארט,מישהו זוכר?]הקיצור,מסיבה בקנטינת הפועלים של המפעל.הכל היה חגיגי שם,כיבוד קל כמו פעם,וכל שכונת העובדים הקטנטנה היתה בתוך האולם הקטן הזה.לקראת סוף הופעות ההתעמלות שם,התארגנה הקבוצה של הבוגרים לעשות פירמידה,כמה עשרות ילדים התחילו לעלות אחד על השני,כשאוטוטו הילד הקטן שלמעלה מטפס...נשמע מלמטה נוד אדיר!!!כולם התחילו לצחוק,מה זה לצחוק,להתפוצץ מצחוק.והכל התפרק..שנים רבות ואולי עד היום זוכרים אנשי וילדי השכונה את הנוד הזה[זה היה פיילר אחד מיגור כיום]וכל השנים ההן ,כשרצו להזכר במשהו,תמיד נתנו מין ציון דרך כזה,,זה היה אחרי הנוד של פיילר,או לפני הנוד של פיילר.