סיאנס../images/Emo121.gif../images/Emo129.gif../images/Emo121.gif
שלום לך 'זו שאוהבת אותו' אינני ממליצה לך 'לתקשר עם המתים' לא בסיאנס ולא מחוצה לו. אין זה מומלץ לזמן רוחות של אנשים שהלכו לעולמם. אם יש לך אדם קרוב שהלך לעולמו ואת רוצה ליצור עמו קשר, חשבי עליו ושלחי לו מחשבות אהבה. אם הקשר יצטרך להווצר, זה יבוא מצידו. הוא יחפש דרך להגיע אלייך. בענין זה, אני ממליצה לך לראות את הסרט "רוח רפאים" עם פטריק סוויזי. שם תוכלי להבין איך 'ישות ברמת נשמה' יכולה ליצור קשר עם החיים. אולם, אל לך להטריד אף אחד, אם הוא לא יצר עמך קשר. דרך נוספת שבה את יכולה ליצור קשר היא דרך חלום. פשוט להזמין פגישה אתו בחלום. לפני השינה מבקשים שלוש פעמים. כשאני מדברת על `ישויות מרמת נשמה`, זוהי דרך ביטוי ל`ישויות` שמצויות ברובד שנקרא `סברלוקה`= `ארץ המתים`. זהו שלב שבו מצויות ישיות של נפטרים ישויות ברמת נשמה שמגיעות לסיאנסים, הן בדרך כלל, מה שנקרא: "earth bound". כלומר, כבולים לעולם החומר. אלו נשמות טועות, שבשל רצונן להמשיך לתפקד בעולם הזה, או בשל טראומה של המוות ואי ידיעה שהם אכן מתו, אבדו את דרכן אל האור וממשיכות לשהות ברובד הזה.הן עשויות לרצות לחפש שליטה בעולם החומר דרכך. ואת עשוי לספק להן קרקע פוריה לכך. אז אנא, בזהירות. ראיתי אנשים עם קרעים אשר אינם ניתנים לאיחוי בהילתם כתוצאה מהשתתפות בסיאנסים לא מבוקרים. דבר חשוב נוסף. כאשר בן משפחה נפטר, הוא אמור להמשיך בדרכו וצריך לשחרר אותו. לכן נוצרו מנהגי האבלות והם עוזרים בכך. ישנן דרגות שחרור אחדות, שבהם אנו משחררים את הנפטר. אך אם אנו קוראים לו שוב ושוב, או ממאנים להינחם, נפשו נקשרת לעולם החומר בעבותות ואין הוא יכול לעזוב ולהמשיך בדרכו הלאה. על זה ישנו סיפור נפלא שמספר אושו: אם, שבנה נהרג במלחמה, הלכה לעולמה. בדרכה לגן העדן, היא פוגשת בבנה האהוב, שמעולם לא הפסיקה להתאבל עליו. הבן עומד לפני שערי גן העדן, אך אינו יכול להיכנס, מפני שבינו לבין השערים מפריד נהר. "איך יתכן, בני האהוב," שואלת האם "שאתה, שהיית כה טהור ונפלא בחייך, אינך נמצא בגן עדן?" -"את רואה את הנהר הזה, המפריד ביני ובין גן העדן?" שואל הבן, "זהו נהר הדמעות שלך שמנע ממני את הכניסה"... אם בכל זאת ולמרות הכל, את מתכוונת להמשיך בכך, פני לאדם מנוסה בתחום (כפי שאמרתי, איני ממליצה על כך. זה איננו תקשור!!!) L&L TALYA