תפזהיל

[א ב י ב ן]

יקירתי, עד כאן. מרגע זה דעותינו חלוקות. אני בעד המוקה.

וזה תקין. כי גם קפה וגם קקאו הם צמחים. אבל... גם הלבן, שהוא וניל, הוא צמח.

 

[מיכי 10]

אהבתי.

 

[רונירון23]

הצינורות השחורים זה הארובה של הקמין שפרקתי במהלך השיפוץ

)

 

[א ב י ב ן]

ואנו נהנינו להתבדח על חשבונם...

 

[מיכי 10]

האמת, שאני נהניתי להתבדח רק על חשבון הקיצור "קרמבו",

לשם העץ קרמבולה.

 

[א ב י ב ן]

אז למה שלא להציע הצעות בנושא ייצור הקרמבו?

 

[מיכי 10]

כי רובנו מעדיפים שוקולד. אבל רק כשמצאתי את הקישורים על הכנת

קרמבו בתעשייה, התאכזבתי כשגיליתי שהשוקולד בכלל אינו שוקולד, אלא צ'מקאו, החיקוי הנחות.
אבל לזכות היצרנים ייאמר שהציפוי כל כך דק, שמעולם אפילו לא חשדתי שזה אינו שוקולד.
אביבן, בסוף בגללך אני עוד עלולה לקנות קרמבו. מילא לקנות, אבל גם לאכול אותו...

 

[א ב י ב ן]

נדמה לי שבהתחלה "ארטיק" היו יצרני קרמבו, והיה כתוב על "נייר

הכסף" של האריזה שהציפוי הוא אכן צימקאו.
זה גם היה הציפוי של ארטיק וניל - שהיה נפוץ בקיץ של אותם ימים...
וכן. אישית, איני אוהב את הבסקוויט שמשמש בסיס לקרמבו, וגם אני טוען ש"מזל"
שהציפוי אכן דקיק.
לגבי זה שכן או לא תאכלי קרמבו, אל תכניסי אותי לסרט הזה.... תודי שהוא טעים
ותאכלי כפי שרמות הסוכר בדמך יאפשרו זאת... אני חייב להגביל את עצמי, ממש
נגד רצוני, אבל זה מה יש... הגעתי לגיל...

 

[מיכי 10]

כן, "ארטיק" היו היצרנים בעבר. נדמה לי שהשם שלהם

היה "ארטיק-קרטיב", אבל אולי אני טועה.
באותה תקופה, אפילו לא ידעתי לקרוא עדיין, וגם כשידעתי, אף פעם לא התעניינתי במה שכתוב על נייר הכסף היפה, אלא רק בתוכן שלו, ואת הניירות היינו מחליקים, ואוספים בתור "זהבים".
אז גם על הארטיקים זה צ'מקאו? אוי.
לאחותי יש חברה, שכשהן היו בתיכון, היתה מושכת את כל הציפוי מהארטיק, ונותנת אותו לאחותי, כי היא לא אהבה אותו. וכך הן נראות עד היום...

אולי אוֹכל אחד. סתם לשם הנוסטלגייה, כי אני לא מתה על זה, אלא רק על הבסקוויט. מבחינה קלורית זה לא בעיה לי. ובכל זאת, אם כבר, אז יש דברים שאני אוהבת הרבה יותר. אז למה לבזבז על קרמבו דווקא? מעדיפה לשתות שוקו, וזהו.

 

[א ב י ב ן]

את טועה. ארטיק היה יצרן ששמו היה ארטיק - סוג של שיבוש

המילה "ארקטיק".
וארטיק הפך לשם גנרי של הקרחון כשם שפריג'ידר (שמו של יצרן המקררים הראשון)
הפך לשם הגנרי של מקרר, או ניאגרה, כשם גנרי למיכל הדחה ויש עוד ועוד שכאלה.
כשאשתי הייתה עדיין חברתי והיא בקרה בביתי, היא שאלה איזה פריג'ידר יש לי.
השבתי "פריג'ידר". היא גיחכה וטענה שהיא מתכוונת לפירמה. השבתי שהבנתי וזו
אכן הפירמה. היא ניגשה למקרר, כדי לוודא, ופערה את פיה, כשנוכחה שאכן
המקרר שלי היה מתוצרת פריג'ידר. היא לא ידעה עד לאותו רגע שזהו שם של יצרן.
טוב. עד כאן השטויות. קרטיב היה מוצר אחר שארטיק ייצר, והוא היה שלגון.
כשהאיש שהסתובב עם ארגז הדיקט בחוף הים, הוא צעק: ארטיקרטיב!
ארטיקרטיב!, ומכאן הטעות שלך. אבל קבלי...
https://he.wikipedia.org/wiki/שלגון 

 

[מיכי 10]

תודה על שהִשׂכלת אותי בעניין השיבוש של ארקטיק.

ואולי אתה צודק בעניין ה"ארטיקרטיב" מהים.

משעשע מאד הסיפור על אשתך והפריז'ידר.
למיטב זכרוני, גם להורים שלי, המקרר החשמלי הראשון (אחרי "ארגז הקרח"), היה פריז'ידר אמיתי.
ואחר כך - מקרר בשם Philco.

 

[א ב י ב ן]

היה היה פילקו. היו גם טלוויזיות שחור לבן שלהם, שהיו מצוידות

במסך זכוכית שחורה בחזית, כך שהרקע הכהה של התמונה לא היה ירקרק חאקי
אלא כמעט שחור באור יום. הם היו חלוצי הרעיון של הגדלת ניגודיות התמונה בעזרת
אותה זכוכית שחורה. בעקבותיהם באו עוד מספר יצרנים שהעתיקו את הרעיון.
אגב, פירקתי אחת כזו והיות שהיא זכוכית מחוסמת, היא משמשת לי מדף נהדר
לממיר בחדרו של בני.

 

[מיכי 10]

מוזר. מה, היא ישרה, ולא קמורה קצת?

 

[א ב י ב ן]

המסכים באותה תקופה נקראו "בקבוקים" ואכן היו קמורים.

הזכוכית החזיתית הייתה מרוחקת מהמסך ולכן הייתה יכולה להיות ישרה. ואכן:
לטלוויזיה זו היה מראה של טלוויזיה "שטוחה".
בתקופת השחור לבן תיקנתי לא מעט מכשירים, ולצערי, לא טרחתי לאסוף את כל
הזכוכיות שנקרו לי "על הדרך". היום ובדיעבד, אפשר לומר "חבל".

 

[מיכי 10]

חבל.

 

[א ב י ב ן]

כל מה שרצית לדעת על פילקו ולא העזת לשאול...

https://he.wikipedia.org/wiki/פילקו

 

[מיכי 10]

תודה. ואני בינתיים לא התאפקתי, ואחרי שני סידורים בבוקר,

נסעתי ולא הלכתי לרמת חן, וצילמתי את העצים. כי היה לי קשה לעמוד במתח.
אבל אתם תאלצו כן להישאר במתח, ולהמתין לתמונות בערב, כיוון שאני נורא ממהרת עכשיו לצאת לכמה שעות, ולא לאחֵר.

 

[א ב י ב ן]

לווה אופטה (אם שמעת את השם הזה), ייצרה גם היא מספר דגמי

טלוויזיות (צבעוניות דווקא ו"עבות") עם מסכי זכוכית שחורה בחזית. שם הזכוכית
הייתה דקה יותר וגם כן מחוסמת.
לסוני הייתה סידרה של מסכים שטוחים שכונתה "מונוליט" בשל הגוון האחיד של כל
החזית שלה. המסך השחור שם משפר משמעותית את רמת הניגודיות של התמונה
והיא גם יפה מאד בעיצוב שלה. יש לי אחת כזו בחדר השינה. פשוט נהדרת. טוב.
היא לקתה בעבר במחלה שכונתה (בלעדית על ידי) בשם "רוח רפאים" אבל זה
סיפור ארוך ולא מתאים ללילה זה... אם תרצי, אשלח לך קישור לסיפור המלא....

 

[מיכי 10]

תודה, אבל האמת שטלוויזיות לא מעניינות אותי.

 

[א ב י ב ן]

הנה המונוליט של סוני.. שחקי עם העכבר על התמונה ותראי הגדלה.

https://www.snapdeal.com/product/sony-kdl32nx650-bravia-32-inches/1179103
וזה שאזלה מהמלאי? נו טוב. היא אצלי כבר כ-5 שנים. אולי אפילו 6. מי סופר...