תעוצו לי עיצה ?

[SecondOpinion]

לא לוותר.

קראתי גם את אחת התגובות שלך ממורד השירשור. האמירה שלו נשתלה על ידי האמא, בדיוק כדי לגרום לך לחשוב. נשמע לי שהיא אישה קרה, צינית, מחושבת, אגואיסטית. אתה האב, ותפקידך הוא לפעמים להיות רע. להכניס אותו לרופא שיניים זה לא כל כך שונה. ואם תצליח לזעזע אותה כדי להבין שיש לה בעיה, תעשה טובה שלשלושתיכם. הילד תמיד יוכל בגיל מבוגר יותר לעבור חזרה, או אפילו טוב יותר, לחלק את זמנו בינכם. ואין אמא אחת שהיתה שומעת את הבן שלה אומר את זה ומוותרת על המלחמה. תחשוב על זה.

 

[cookie13]

סקונד, הלכת רחוק מידי!

אתה שומע כאן צד אחד, וכבר מוציא מסקנות כאלו על האופי של האמא???? להגיד שהתגובה של הילד הושתלה ע"י האמא...נראה לי שקצת הגזמת. לא חושבת שלאף אחד מהצדדים כאן היתה כוונה להכניס את הילד לסיפור. זה שהוא מספיק פיקח וספג מתחים, שמע, הרגיש, זה לא אומר שהשתמשו בו ככלי. כאן, כמובן שכל אחד פיעול מתוך אגו/פרינציפ ופועל כך שהתוצאה תהיה הכי משביעה רצון לצידו, אבל לא נראה לי שמישהו חשב לפגוע בילד בכוונה. ומה שאתה מציע כאן - זה כן להשתמש בו ככלי. הפתעת אותי. מודה.

 

[SecondOpinion]

I'm Suzie surprise

"... {כשהשופטת שאלה אותה מדוע היא לא מצטרפת לפגישות שלי עם צוותים של בית הספר החדש, ושל השירות הפסיכולוגי (אבחון בשלות לכיתה א'}, היא ענתה שאין לה זמן לדברים הללו ושהיא מפסידה ימי עבודה} " כן. מותר לי. כולנו כאן שומעים צד אחד, משווים לחיים הפרטיים שלנו ועונים כמו שהיינו מתנהגים. להגיע לתביעת משמורת זה לא כמו לתת לילד גלידה לפני האוכל. זו החלטה כבדת משקל, שנעשית אחרי ייסורים רבים (ולא אחרי התייעצות בת 7 שעות בפורום). וכן, נראה לי שבסופו של עניין זה אפילו הצליח לה לא רע. אני בטוח שיהיו כמה שכשייאלצו להתעמת עם תביעת משמורת כזו, לא יבחלו גם בלוחמה פסיכולוגית מהסוג הבזוי הזה. ולמה שלא אוציא מסקנות על האופי של האם? הרי הבחור הזה היה עד לא מזמן חלאת הפורום ופתאום הפך ליקיר הבנות. אז אם היום הוא כל כך חכם, גם לפני חודש, כשבחר לתבוע משמורת על בנו. גרושתו לא השתנתה מאז ואם כבר, אז רק ניצחה והנציחה את "עליונות" האימהות על האבהות. לדעתי, מהלך כזה, אם נעשה, נעשה בכובד ראש ולכן לא יכול להתבטל בקלות ראש (אפילו אם במשך 5 שעות שלימות היה מחובר לפורום ושמע 70 תגובות). בכל אופן, האיש החליט כבר. עכשיו אפשר רק לזיין את המוח על כמה סבל נחסך מהילד וכמה נגרם לו (כי הוחלט שיישאר אצל האם) עד גיל 18 או 20, ומה המאזן החשבונאי של הסבל. מעניין, שכשאישה מחליטה להתגרש, שום אמירות כאלו מצד הילדים לא ישנו את החלטתה, ולמרות אמירות אלו היא זוכה לעידוד מקיר אל קיר בפורום להמשיך כי "הסבל של הילדים הוא כלום לעומת הסבל שלך". וגם את הפתעת אותי. אבל זה כבר לא מפתיע אותי.

 

[cookie13]

יום מלא הפתעות!

תשמע, בימים שהוא מתעצבן עליי, אבל ממש ממש מתעצבן (בין אם זה בגלל שלא עניתי לו למסנג'ר, או אולי בגלל ששכחתי להאכיל לו את החתולה בזמן שנסע) הוא גם טוען ואומר שאני מנסה בכל מחיר למצוא אבא חדש לילדה. ושהוא ייכנס לבית משפט לטבוע את המשמורת שלה או סתם כי בא לו להיות איתה עוד יום בשבוע. בהתחלה אני נבהלת, מנסה לחשוב מה קורה כאן, אבל אחר כך נושמת עמוק ויודעת שזה בא ברגע של כעס, שלאו דווקא קשור בי ושאולי, אני הבן אדם שעדיין סופגת את רגעי הקריז שלו. יום יומיים עוברים, ואז, כאילו כלום לא קרה חוזרים לשגרה. אני בטוחה שההחלטה שלו של לבטל את התביעה לא באה בעקבות השרשור הזה. נראה לי שהוא טיפ טיפה יותר שקול ונבון ומסוגל לקבל החלטות לבד, ע"פ הידע שלו האמיתי ואובייקטיבי של המצב והנפשות הפועלות.

 

[d a n i e l s 5]

אתה יודע מה......

במקרה הזה חבל באמת שהאיש לא חשב לבוא "ולזיין לנו את המוח" רגע לפני שהוא פנה לארכאות....רגע לפני שהוא עירב את כל הגורמים. אולי....ורק אולי.....אם הוא היה עושה כך.... היה חוסך מהבן שלו את האמירה הכואבת הזאת, את עוגמת הנפש. במקרה שכזה....אני כחברת פורום ......אשמח ש"ייזנו לי את המח כאן" במקום ש"יזיין את המח" לילד שלו (או כל אחד אחר). ואגב לדעתי, לפחות במקרה שלי הטענה שלך שהאיש "היה חלאת הפורום" היא לגמרי לא רלוונטית, חושבת שאנחנו מספיק מבוגרים ואינטלגנטים להגיב לגופו של עניין....כי הנושא שהועלה כאן...יכול להיות רלוונטי לעוד הורים שקוראים כאן, כותבים כאן....נושא שאין שום סיבה לא לדון בו בגלל כותב זה או אחר. והכי חשוב.....חובה על כל אחד כאן לזכור ש אנחנו שומעים רק צד אחד של המטבע....ולהתיייחס בהתאם.

 

[SecondOpinion]

קורא ומוטרד

גלגלי מעט מעלה. כתבה לי cookie שהיא מופתעת ממני. הרי, ההפתעה שלה נובעת בדיוק מתוך ציפיות כאלו ואחרות, מוצדקות פחות או יותר לגבי כתיבתי, דעותי ועוד. ז"א, כבר מעצם הכינוי המופיע ליד ההודעה שלי, ידוע מה יהיה כתוב שם. האם זה לא נופל תחת ההגדרה של "להגיב לגופו של מגיב ולא לגופו של עניין"? אינני מותח ביקורת, רק מנסה להצביע על התנהגות טבעית לחלוטין בעיניי. אני גם לא מתקומם נגד מה שאת מגדירה כ"זיון מוח". האיש כותב בדם ליבו, גם בנושא הזה וגם בנושאים שציפורני הצנזורית ששים להכחיד. האם רק דיעה אחת ראויה להישמע? וזו, כמובן, הדיעה שממליצה על ויתור, השלמה, ובכלל נסיון להיות nice guy. האין זכותו לשמוע גם דיעה נוספת (שימי לב למשחק המילים, אה?)? האיש היה, בלשון המעטה, לא אהוד. אולי עדיין. אין לי קשר איתו פרט לכך שבמשך זמן הגיעו אלי כמה ספקולציות שהכינויים שלנו מייצגים את אותו אינדבידואל (ספקולציה משעשעת במיוחד, עלי לציין). והינה, לאור חזרתו בתשובה בעניין שמעטים בפורום, אם בכלל, מתמצאים בו, זכה לקיטונות של מחמאות וברכות על גדלות נפשו. נפשו היתה זכה עוד לפני שכתב שחוזר בו מהתביעה. לאן אני מנסה להוביל (או במילים אחרות: מה אני מזיין לך את המוח)? שבכל מקרה איננו דנים לגופו של עניין. את לא יודעת האם הסכנה לנפשו של הילד היא ברורה וממשית. גם אני לא. אף אחד לא. אני ניזון ממה שהאיש כותב פה ושם על גרושתו והתנהלותה. זה הרושם שקיבלתי, ולפיו אני מתנסח. אולי אם הייתי מכיר אותו, הייתי ממליץ אחרת, אבל במקרה כזה, לא הייתי ממליץ מעל דפי הפורום. מילכוד.

 

[d a n i e l s 5]

ממשיכה לזיין לך את המח.

עלית על בעיה "התיחסות אישית" שאני באופן אישי מנסה להימנע ממנה בכתובים (ורק על עצמי לספר ידעתי). אז כן, גם אני שמתי לב לתופעה....אנשים כאן קצת מתבלבלים, הם מצפים שאחרי מפגש כזה או אחר...תקבל מהם רק חיבוקים ונשיקות, כי כאילו לא נעים ל"צאת חוצץ" נגד אדם שחייך אליך אתמול או שמינגל לך או רקד מולך. אנשים גם נוטים לשכוח שגם באותם מפגשים הם פוגשים רק את ה"מטבע" האחד ולא את השני.....ורואים רק מה שמראים להם. וזאת הטעות הנפוצה כאן לצערנו. באשר לטענתך שאנחנו ניזונים מהכתובים כאן בעבר ובהווה, אתה צודק......אז הוא כתב אתמול (או שלשום או ביום אחר) על אשתו "הרעה והמתעללת" והיום הוא כותב על "האמא הנפלאה והטובה"......אם אתה מספיק חכם לעשות את ההשוואה בין הכתובים....אתה מתייחס בהתאם. אין מילכוד..יש רק עניין של לזכור או לא לזכור מה נכתב בעבר. כבר ראינו בעבר נשים "שקטלו" כאן את ה=X שלהם ולאחר כמה חודשים יצאו בהודעה מפרגנת ומחיאות כפיים סוערות על אותו ה-X שכאילו השתנה.....אז מה, באותו יום של הודעת ה'גננה אתה יכול להגיב כך.....וביום האחר של הפירגון אתה יכול להגיב אחרת. מבחינתי כל דיעה מתקבלת כאן בשמחה גם דיעות קיצוניות ולא "אהודות". בקרוב גם אתה תקבל "נוכחות" בפוסטים "סקנד נא להתייחס בעדינות" לערס זה כבר קרה )

 

[SecondOpinion]

אני על פוסטינור. לכי על זה

אולי בגלל זה אנשים מחליפים ניקים? אולי בגלל זה לא תראי אותי במפגשים? בעניין הדואליות על אישתו הרעה והמתעללת והאמא הנפלאה והטובה... אין כאן שום סתירה. כל הנשים כאן הן רעות ומתעללות. מעצם היותן גרושות (אנא, חיסכי ממני את הטפות המוסר. אני מתכוון בעיני המטבע השני, שהן לא מראות לנו כאן. והמטבע השני, גם לו יש זכות התבטאות, נכון?) עדיין, אפשר להניח במידה גבוהה של סבירות, שהרוע שהן מפנות אל מושא אהבת הנעורים שלהן, אין לו נגיעה לרוך ואהבה שהן חשות כלפי יוצאי רחמן (אולי בגלל זה קוראים לזה "רחם"). קטונתי מלהתייחס בעת הקריאה למצב עונתה של הכותבת, או לאיזו הודעה שפורסמה בעת שהייתי עסוק בחיים אחרים ונדחקה לעמוד השלישי כי ברכות יום ההולדת שמח קיבלו רייטינג גבוה יותר. ג'ננה זה לא תירוץ. זו מחלה.

 

[d a n i e l s 5]

הולכת על זה...

ומגיעה למפגשים...ולא מחליפה ניקים !!! לצד השני יש זכות התבטאות, דפנטלי....רק שאיכשהו , משום מה הוא לא מגיע לכאן (הוא/היא)...ותוהה איך זה קורה באמת ובעיקר למה? איך המקום הזה מצליח לשמור את עצמו רק ל"צד אחד". שווה מחקר אבל אם אתה בוחר לייצג גם את הצד השני...אני בעד רק בקשה לי אליך תעשה את דו כיווני לא רק חד כיווני כמו ששמתי לב לנטייה הזאת שלך. ובעניין הג'ננה....זאת לא מחלה....האפשרות לאפשר לעצמך לחטוף ג'ננה ולצעוק...זה כל הכייף , בהנחה שאתה יודע שזה רגעי ואין כלום מעבר. יאללה צא מהוירטואליה בוא למפגש...יכול להיות ניסוי מעניין )

 

[לימונ דה]

מה שיפה שה HTML סופג הכל

מאיפה הבאת את האמירה הזו "ואין אמא אחת שהיתה שומעת את הבן שלה אומר את זה ומוותרת על המלחמה. תחשוב על זה." אפילו אחת לא? בטוח לגמרי? כשילד משקף מצב שבו הוא רואה את ההורים מכאיבים זה לזה - המענה הטבעי בעיניך הוא מלחמה? ואתה בטוח שכך כל אמא ואמא היתה נוהגת? ועל הדרך נידבת גם אבחון אישיותי של האמא שלא כתבה כאן מילה? על תיפקודה כהורה? זה מדהים!

 

[גובאניני]

וה...MDMA

מוציא הכל..

 

[לימונ דה]

לא קליינטית של תוספים כימיים

אפילו SSRI לא צרכתי מעולם, למרות שהיה יכול לחסוך לי כנראה זמנים קשים.

 

[מראה מראה שעל הקיר]

עצה???!!!

מה אתה חושב שאתה עושה לעזעזל?!!!! איך העיצה?

 

[ט ל י ה ב ת]

על מה בדיוק אתה מוותר?

לפני כמה ימים כתבת שהוא ממש סובל ומוזנח אצל אמו ושאתה תטפל בו יותר טוב... שאתה מתלבט אם להתלונן על האם... אולי לא במילים הללו השתמשת אבל זה היה הרעיון הכולל. אז אתה מוותר על טיפול נאות לבן שלך? או שמא הגזמת בתיאור 'ההזנחה וחוסר הטיפול' אצל האם והיום אתה מוצא שהוא מספיק ראוי? אתה אולי בעצם משלים עם העובדה שתמשיך לשלם מזונות עבור הילד שלך לאישה שהיא האמא שלו? אם הילד אכן מוזנח וסובל תחת טיפול אמו - לא לוותר. אם אתה רק צריך להשלים עם העובדה שהוא לא יישן איתך לילה לילה - תוותר על המלחמה ותהיה עם הילד כמה שיותר - תגור בקרבתו, הוא יגדל ויוכל להחליט לבד היכן טוב לו. ואם אתה רק צריך להשלים עם העובדה שחלק מכספך עובר לידי האם (גרושתך) - תוותר ותתמודד. כיוון שאני לא מכירה אותך, עניתי לכיוון של מס' אופציות ואני לא רוזמת שאתה אינך ראוי להיות אב במשרה מלאה.

 

[Ianp]

שלום נירת ברור שהשאלה שלך נלעסה

כאן עד דק, אבל עוד שאלה קטנה אם יתחשק לך לענות עליה: כתבת שהילד אמר: "אני מרגיש שאמא מוציא לך ת'נשמה ושאתה מוציא לה את הלב". ממה שאתה כותב אפשר לנחש איך - להרגשתך - האמא מוציאה לך את הנשמהץ אבל, האם אתה יכול להסביר מה הילד רואה שגורם לו לאמר שאתה מוציא לאמא את הלב? ואתה טוען שהילד לא סתם אומר דברים... סליחה על השאלה אבל מעניין למה הוא מתכוון, אתה יכול לנחש על מה מדובר?

 

[Ianp]

נירת = ניר

 

[אא ניר]

אני לא יודע בוודאות.

יקח לי ימים רבים, אם בכלל, להבין עד תום את שאמר. אני מניח שזה ביטוי קיצון של אימרות כגון 'כאב לב'. אגב, כבר כתבתי, שמהבילבול, אני לא זוכר מי נשמה ומי לב. אני או היא.

 

[M i c h a l y U S A]

ואני יודעת דבר אחד

אתה בתור אבא לא משכיל להבין שאת הריב והמדון שיש לך עם גרושתך לא עושים ליד הילד. אתה לא מתעלה על עצמך..כמו שאחד כאן כתב לך..אתה מתעלל בו. במקום לעזור לגרושתך לגדל אותו ולתת לו לגדול בשקט אתה מחריף את הכאב. יופי של אבא.

 

[d a n i e l s 5]

דיי. הוא כבר השכיל להבין...

תתחילי לקרוא גם את התגובות של האנשים ושל פותח הפוסט באמצע. כאילו זה פאטתי שאת ממשיכה עם הקו הזה. הוא שינה את דעתו הוא חושב כבר אחרת.

 

[M i c h a l y U S A]

הוא חושב אחרת?

לא חושבת שהוא חושב אחרת עניתי לתגובה האחרונה שלו. ולא יושבת לקרא כל מה שכל אחד כותב כאן. כותבת את מה שאני חושבת. לא יאה לך..דפדפי..