תעוצו לי עיצה ?

עיצה ביקשת..

תתרכז מעכשוי רק בו ובך.. הס מלהזכיר את אמא..תיפקודה..דרך התנהלותה..לפניו.. רק אתה והוא... בכל מה שתבחר לעשות..זה רק אתה הוא וטובתו לפניך..בלי שום קשר לאמא.. שם..אתה לא נוגע... נ.ב קח לך רק במחשבה שנכשלת איפשהו ..בדרכך להשיג משמרת.. לא משיגים כלום דרך הכפשה של אחר..אלה דרך הוכחה של עצמך.. קח את זה איתך לבית המשפט..אם בכל זאת תרצה ללכת לשם.
 
זאב, זאב..ואין זאב!

מה כל כך כואב לך? אם היה כואב, היית לומד להתנהג כמו אדם בוגר. מבטיח לילד להיות "אדיב" לאמא?? זו הבטחה שאתה צריך למלא כלפי עצמך!!!!!!!!!!!!!!!!! אגב, הערכתך לגבי המצב הנורא, די מפחידה, כי המצב, לפי כתיבתך, אינו רק נורא אלא איום ונורא!!!! לו העו"ס שלך היתה עוקבת אחר התנהלותך בפורום זה, לא רק שהיתה נשללת ממך החזקה על בנך, אפילו הסדרי ראייה היו נשללים ממך!!!
 
גנבת לי ת'מילים ../images/Emo45.gif

משום מה מריח לי, שהסיפור הזה יגמר אצל פקידת סעד, אחרי גיבובי שקרים על האמא מצידו, כי הוא בעצם "אב השנה"
 

Ima Adama

New member
היי ניר

אם הילד גר קרוב אליך, אני בעדלנסות להיות כמה שיותר קרוב אליו ובאופן הזה השפעתך תהיה מירבית יותר. זו אימו לטוב ולרע, אין לו אחרת ואתה לא יכול לחנך אותה או לנהל לה את הבית בשלט רחוק. מאבק בבית משפט ישאיר צלקות קשות, זה יוציא לך ולה את הנשמה ואת הלב יותר וגם של הילד... מעבר לזה, גם אם היא לא אימא "מושלמת" לדעתך, היא עדיין אימו ואוהבת אותו כפי יכולתה. הדרך היחידה בה אתה יכול לעזור היא דווקא לנסות ולא להילחם בה, נהפוך הוא, אם תוכל לעזור ולתמוך בה כאימו של בינך, זו הדרך לדעתי. ילד בגיל הזה זקוק לרוך שרק אישה יכולה להעניק. אין לי ספק שמבחינה טכנית ואיכותית, גברים בהחלט עשויים לתת אפילו טוב יותר ואני בעיקר מתיחסת לגיל הרך. בגיל ההתבגרות, זה סיפור אחר. ילד בגיל שש אוהב את שני הוריו ולא ממש יכול לעשות הבחנה אחרת. אם לאימו יהיה יותר שקט מצידך ועזרה, שניכם עשויים להרוויח.
 

Ima Adama

New member
אני מאוד מבינה אותך

הקשיים של הפרידה לעתים מאוד מבלבלים אותנו, יתכן מאוד שהמרחק מהילד שלך והאהבה והדאגה שלך אליו, מניעים אותך ויש סיכויים גדולים שגם הלבד שלך נטו מעיק וגם הוא מניע לא קטן לרצות להילחם. העניין הוא שלי ברור מעל לכל ספק שהמחיר פשוט יהיה יקר מאוד ובלתי הפיך, חבל מאוד שיום אחד תצטער. אתה בהחלט יכול להיות אבא מעולה גם אם אתה לא חי איתו. אגב, כשאני ממליצה להוריד טונים מול גרושתך, זה מאהבת מרדכי אלא משינאת המן. אם לאימא יהיה קצת שקט מהצד שלך, היא תהיה אימא טובה יותר. נסה זמן מה פשוט לא להשיב מלחמה ולתת לה ספייס, שתתבשל בתוך התהליכים שלה, אני בטוחה שהיא תזדקק לחבר טוב ואתה יכול להיות זה שיחזק אותה והילד ירוויח.
 

d a n i e l s 5

New member
כמה שאלות...

מה זה אומר מבחינת הילד כשהמשמורת עוברת אליך? בהנחה שהסדרי הראייה יהיו כמו עכשיו, ובהנחה שלא מדובר בעניין המזונות , עוד יום בשבוע איתך זה מה שיעשה את ההורות ליותר טובה? אמרת שהיא: היא חסרת סבלנות אליו. היא לא ממש מבינה אותו. היא כועסת עליו, שופטת אותו. וביומיים שהוא יהיה איתה במהלך השבוע זה מה שישנה את הגישה, את החינוך? באמת רוצה להבין את המשמעות, על כל המכלול.
 

אא ניר

New member
אסביר.

היא לא נותנת לביקורת {גם כשהיא לא מצידי} להיכנס אליה. לא ההחלפה של היום, תעשה את ההבדל, כי אם העובדה שהיא תאלץ סוף סוף להבין שיש לה איזה בעיה בקשר איתו, ושעליה לשנות דרכה. {ושאוכל לקבל החלטות חינוכיות גפ ללא שת"פ ממנה} רמזו לה : אני גננת פסיכולוגית של לשכת הסיוע עו"ס רווחה שופטת. חברה משותפת. לפני המשמורת בקשתי שהיא תקבל ייעוץ, והיא סרבה. היא לא ממש השאירה לי ברירה. גם היום היא לא מעלה על דעתה שיתכן והמשמורת תעבור אלי. {כשהשופטת שאלה אותה מדוע היא לא מצטרפת לפגישות שלי עם צוותים של בית הספר החדש, ושל השירות הפסיכולוגי (אבחון בשלות לכיתה א'}, היא ענתה שאין לה זמן לדברים הללו ושהיא מפסידה ימי עבודה} ואחרי הכל... היא לא אמא נוראית, ולא אישה רעה.
 

d a n i e l s 5

New member
לאור התשובות האלה...

הייתי הולכת על משמורת משותפת ! או הורות שווה . לא נכנסת למלחמות . ולפי מה שאתה מתאר....אתה הוא השופט והיא נמצאת בעמדת התגוננות ..... ואולי זאת דרכה להתגונן....לטמון את הראש באדמה (סימפתום בת היענה) רק בכדי שתניח לה. הפתרון לעניות דעתי ....שתכריזו על חלוקה שכזאת כמו אצל משפחות נשואות (אם זה עובד שם זה יכול לעבוד גם בשני בתים) אתה תהיה אחראי על כל מה שקשור לנושא החינוך , והיא תהיה אחראית על מה שהיא טובה בו (בטוח יש תחום שהיא טובה בו). היא לא אמא נוראית, ולא אשה רעה ...אתה אמרת !!!!!!!!! תן לילד שלך להרגיש גם כך. על תילחם עליו . (כל זה נאמר כמובן בהדגשה שאנחנו מודעים לעובדב שאנחנו שומעים רק צד אחד של המטבע).
 
רק הבהרה קטנה ניר

מאחר ואתה תובע משמורת בלעדית ולא אפוטרופוסות בלעדית לא תוכל,גם אם תקבל את המשמורת ,לקבל החלטות חינוכיות ללא שיתוף פעולה ממנה. בכלל,למלחמה הזאת שנעשית על גבו של אמיר,לפי דעתי מחיר יקר מידי בשכר מועט מידי.כי אמנם תנאי המשמורת ישתנו(בהנחה ותזכה)על הנייר אך בפועל הדבר היחידי שישתנה,מאחר והסדרי הראיה שלכם נרחבים והסבירות שישתנו נמוכה מאוד,יהיה המזונות. גם במשמורת בלעדית על החלטות מהותיות בחיו של הילד(כמו יציאה לחו"ל,מסגרת חינוכית או טיפולים בריאותיים/נפשיים)מחויבות בהסכמה של שני הצדדים. אז בעצם אתה נלחם פה על כסף וכבוד,שווה או לא שווה את המחיר? אני חושבת שלא.
 
ניר זה נושא מאוד רגיש

ואני שמחה לקרוא את הרגישות שלך לילדך... תביעת המשמורת שלך באה באמת מהמקום הזה שאתה חושב שיהיה לו טוב יותר איתך? או מהמקום הזה שכתבת "המתח ביני לבין אימו גואה ועולה לרמות גבוהות"?? זה לא קל לנתק ילד בגיל כזה מחיק אימו, גם אם לדעתך אתה יכול יותר טוב. לדעתי אתה הולך לקראת מלחמה מתישה מאוד עם מערכת בתי המשפט.
 

בדד1

New member
רק שכחת להגיד לו

שהמאבק ארוך אבל הזמן אינו עוצר הילד גדל בתוך כל הרפש שנזרק משני הצדדים תוך כדי המאבק אחד ההורים זוכה במשמורת אבל הילד משלם את המחיר עצתי לך היא תן לילד לגדול אצל אמו ותשאר מה שיותר קרוב בשבילו תישאר אבא שלו
 
לא אעוץ לך עצה ../images/Emo141.gif

אבל אומר לך מדוע אני וויתרתי, למרות שחשבתי שהנער סובל מאד מהשריטות של אמא שלו: כדי שיהיה לו שקט. כדי שתהיה לו יציבות. כדי שתהיה לו סביבה ברורה שגבולותיה ידועים וקבועים, שממנה יוכל לפתח לו כלים להתגונן מפני הביקורתיות שלה ומפני גסות הרוח שלה. זה היה המאבק שלו. אני יכולתי לתמוך בו במאבק הזה, אבל לו לחסוך ממנו את המאבק הזה, או להיאבק שם במקומו. ובמבט לאחור אני יכול לומר שהוא עמד בו יפה מאד. לא היה מאושר ממני בכל פעם שהמתלוננת קיטרה על האופן שבו הוא מנפנף אותה ואת הצקותיה, ולא שכחה לציין: הוא נעשה יותר ויותר דומה לך.
 
למעלה