תנו הצעות

[ציבונה]

קריאת מספרים

קודם כל לא נראה לי שצריך למהר עם העניין אם הילדה שואלת ומתעניינת אז כמובן להגיב לזה אבל בשביל מה צריך ליזום את הלמידה הזו? מה יקרה אם זה יהיה בעוד חצי שנה שנה שנתיים? מה בוער? אבל לעניין: אצלנו הילדה למדה את המספרים בערך בגיל שנתיים + פשוט קיבלנו מתנה שעון עם מספרים שניתנים להדבקה באמבטיה ואפשר להוציא ולהכניס את המספרים מהשעון כמו פזל על הקיר שלך האמבטיה אז זה ריתק אותה במשך תקופה ואנחנו כמובן אמרנו לה מה השם של כל ספרה ואחרי כמה פעמים היא כבר ידעה את הספרות כשאמרנו עכשיו תכניסי את השמונה אז היא לקחה את השמונה ושמה בשעון וכ"ו ומשם היא פשוט התחילה לזהות את הספרות בכל מקום על מכוניות על שלטים של רחובות ובתים... לגבי אותיות היא שואלת לפעמים איזה מספר זה ואנחנו אומרות זה אות זה לא מספר אבל עוד לא מצאנו צורך לשבת איתה על זה נראה לי מוקדם ומיותר (היא בת 3) אבל אולי אם נקבל מתנה דומה עם אותיות לאמבטיה... היא תזכה ללמוד את האותיות...

 

[anat1963]

תודה לך ...

רק שבתגובותיכן מתבטאת בעיה של תוצרי מערכת החינוך. חוסר הבנת הנקרא. בכל הודעותי כתבתי שאין בכוונתי ליזום את הלימוד אלא רק לאפשר לה את הכלים ושהיא תבחר מתי להשתמש בהם . אני חושפת אותה לחשבון פשוט בכך שמגיל שנה אני פשוט סופרת הרבה לידה, בכל הזדמנות אפשרית, ומראה לה איך נראות הספרות (והיא כבר מזהה היטב את הספרה 6, כבר מספר חודשים). כשבא לה היא מסתכלת וכשלא בא לה אני בעצם מראה לאוויר, אין כפיה. לגבי הקריאה התחלתי להראות לה כל מיני כותרות בשבועיים האחרונים, ושוב היא מסתכלת כשבא לה ולא מסתכלת כשלא בא לה. בשבועיים האחרונים גם החלתי פשוט להראות לה איך אני עצמי מבצעת פעולות חיבור וחיסור במספרים קטנים מאוד. עשה רושם כאילו היא לא מתייחסת, אבל בימים האחרונים היא מתחילה להראות יותר התעניינות ויותר קליטה של הענין. כפי שספרתי אתמול. באחד הימים ספרתי לה את אצבעות הידיים, בכל יד בנפרד ובשתיהן יחד (פעולת חיבור) ולאחר שספרתי את האצבע התשיעית היא לפתע אומרת "10". הבוקר ישבנו במיטתי והיא לקחה את השלטים של הטלביזיה (שני שלטים), ומיד (בלי שאבקש ממנה) ספרה אותם נכון. אבל דוקא מה שאני עושה מלווה לטעמי ביותר מידי יוזמה שלי ונראה לי נכון פחות, אני מבקשת עצות איך להגיע למצב שהלימוד יהיה נגיש לה והיא תבצע אותו ברגע בו היא עצמה תבחר בכך, ולא במועד בו אני אחליט . אני רוצה שהכלים יהיו נגישים לה והיא תחליט אם להתחיל ללמוד היום או אולי רק בעוד כמה שנים, אבל שאם תרצה כבר היום ללמוד יתאפשר לה. אתמול נודע לי על מישהו שכמוני חפץ ללמוד את הדברים הללו בגיל מאוד צעיר, אבל לא היו לו הכלים לכך וזה גרם לו להרבה סבל בילדותו בגלל שהיה צריך להמתין עד שהמבוגרים יחליטו שהגיע הזמן שילמד. הילד הוא שצריך להחליט מתי ילמד משהו, אבל המבוגרים צריכים לגרום שהכלים ללמוד יהיו נגישים לו מוקדם ככל הניתן מקווה שעכשיו תבנה ותפסקנה לשאול למה אני לוחצת שתלמד, כי אני לא . אני רק רואה שהיא בשלה לכך ובינתיים עושה מה שאני יודעת לעשות, אבל זה לא בדיוק הדבר הכי נכון לטעמי ואני מבקשת עצות איך לעשות את הדברים נכון יותר. לא אם לעשות, אלא איך . אז עצתך לגבי השעון היא רעיון יפה, אבל כפי שציינתי, דברים קנויים לא חסרים לנו עכשיו, אני מחפשת דוקא רעיונות לדברים שאינם עולים כסף.

 

[ציבונה]

הי

הדבר הקנוי הזה נקנה בחנות כפר השעשעועים בחמישה שקלים כמתנה שמחלקים בימי הולדת. אם היא כבר מדביקה דברים על הקיר של המקלחת/אמבטיה(היא עומדת? הולכת? כי שלנו התחילה לדבר לפני שהלכה...) אז אצלנו זו היתה חוויה נפלאה בשבילה. ואנקדוטה קטנה: לפני כמה ימים ראינו מודעה של גן באיזור צפון ת"א ובמודעה היה: חוג מוסיקה, טבע וחיות, אנגלית, חשבון, התעמלות.... ועוד ועוד. מודעה עמוסה בחוגים שאי אפשר בכלל למצוא מקום בעמוד: ישבנו והתגלגלנו מצחוק: ואז קראנו לילדה (ששיתפה איתנו פעולה) ואמרנו לה: עכשיו חוג התעמלות: יללה תקפצי. והיא קופצת וצוהלת. אחרי חצי דקה אמרנו טוב עכשיו טבע וחיות: "לכי ללטף את הכלבה" הי: נותנת חיבוק גדול לכלבה... טוב עכשיו אנגלית: איך אומרים כלב: היא דוג חתול - קט ברוז - דק תנין - קרוקודייל... (יש לה ציורים של החיות האלה על הקיר והיא יודעת אותם באנגלית) ועכשיו חשבון: אני לוקחת שני תפוחים מהקערה בסלון. יש לי שניים עכשיו אני נותנת אחד לאמא כמה נשאר לי: היא: אחד ועכשיו אני נותנת עוד אחד: כמה נשאר לי: היא: כלום. כל הכבוד: עברת את מבחני הקבלה בהצלחה... הא הא הא

האמת שלמחרת בבוקר היא באה אלינו עם תפוחים מהקערה בסלון: ואמרה יש לי שלושה תפוחים ואני נותנת לכם אחד כמה נשאר לי... לדעתי לרוב לא צריך ללמד פשוט לזרום ולהסביר כמה שיותר מה שקורה מסביב הם קולטים הכל הרבה מעבר למה שאנחנו חושבים שהם קולטים.

 

[anat1963]

נחמד מה שאת מספרת

ובהחלט שירילי מדברת הרבה מלפני שהיא הולכת (כפי שספרתי שיחתנו הראשונה הייתה כשהייתה רק בת 7 וחצי חודשים). אז את מה שאת מתארת שעולה 5 ש"ח, קניתי לה לפני חודשיים בערך, אבל אני עדיין לא מציעה לה את זה, אולי אעביר את זה למקום נגיש יותר מבחינתה, נראה. את כל פעולות הדרך אגב אני גם עושה. אבל פשוט שמתי לב שהיא הרבה יותר בנויה ללימוד עצמאי ולא בעזרתי, ואני מחפשת איך לאפשר לה את הכלים לזה. למשל את השפה והצבעים לא למדה ממני, לפני שהתחילה לדבר ממש לא דברתי איתה הרבה ולא התעסקתי איתה בנושא הצבעים, ובכל זאת היא מדברת הרבה יותר מילד שכל היום לא מפסיקים לדבר איתו ולהדגים לו דברים, פשוט קלטה לא יודעת מהיכן. הדוגמא הכי טובה ל"חוסר ההשקעה" מצידי לפני שהחלה לדבר - בשעת ההחתלה וההאכלה כמעט לא הוצאתי הגה מפי למרות כל ההמלצות לשוחח עם התינוקות בזמנים הללו. והנה, גיל 7 וחצי חודשים שיחה ראשונה, גיל שנה וחצי שיחות ממש רציניות. בקיצור היא צריכה כלים ללימוד עצמי ולא באמצעותי

 

[נאוה פרנס, נטורופתית]

מה שמנסים לומר לך זה

שיש לה כל מה צריכה כבר עכשיו ושחשוב שאת תשחררי ותוותרי ואם את כל כך רוצה להשקיע במשהו, השקיעי בצד הרגשי והתנועתי כי אם היא כל כך מפותחת, היא תגיע לדברים, ממש ממש בזמן שיתאים לה. ומניסיון - הרבה יותר מהר, אם לא תפריעי לה בגירויים נוספים. אם יחסרו לה גירויים, היא תבקש נוספים. את אישה עם משימה! וותרי על המשימה והישארי אימא

 

[anat1963]

וזו כל הטעות כולה

אני משקיעה יותר מידי בצד הרגשי וכמעט שלא מקדישה לשאר הדברים, פשוט כי עם ילדה כמו שירילי זה בלתי אפשרי. הדבר היחיד שבאפשרותי להעניק לה מלבד רגש זה גירויים, ופשוט יש לה בכמות של הצפה לילד אחר אבל עדיין ממש מעט מידי עבורה, ואני מחפשת איך להשלים את הגירויים החסרים, אני רואה שהיא מתחננת לעוד ועוד גירויים ואני במקום זה נותנת לה רק עוד ועוד אהבה. בזה כבר יש לה אובר

 

[anat1963]

אז ... למרות כל הויכוחים ../images/Emo39.gif

והרוחות הסוערות, אני חייבת לציין שבכל זאת סייעתן לי מאוד. בסופו של דבר בזכותכן הבנתי שבעצם מה שאני עושה זה הנכון, ואחרי שהיום עקבתי אחרי שירילי קלטתי שזה גם מה שהיא מבקשת. אז למרות הכל, לכל מי שכתבו לי (מלבד מאיה שדבריה היו מאוד מכוערים ומלאי רוע לב)

 

[טליהש]

שיטת מונטסורי

שלום ענת, מהמעט שיצא לי לקרוא עד עכשיו על השיטה, נדמה לי שהצורה בה את חושבת על הדברים דומה מאד מאד לדרכה. בגמישות המוחלטת ההולכת עם כל ילד ומה שמתאים לו בתקופות שונות, בבניית סביבה שופעת גירויים ואפשרויות זמינות ובהיענות להתענינות שבאה ממנו. אז... אין לי הצעות ספציפיות לענין ששאלת אלא עצה כללית לחפש ספרים או אתרים על שיטת העבודה שלהם בהם מפרטים על הסביבה והאביזרים שאולי גם יתאימו לכן.

 

[anat1963]

תודה, פקחת את עיני

כפי שנאמר "דברי חכמים בנועם נשמעים". עד כה שיטת מונטוסורי לא נראתה לי, אבל זה רק מהמעט שלמדתי לגביה מצפיה בטלביזיה. כנראה שאת יודעת לגביה מעט יותר ממני וכדאי לי ללמוד את הנושא. המון תודה, וכן ירבו כמותך! מדבריך לא ברור אם את מסכימה איתי או לא, אבל כנראה שלא זה החשוב בעיניך אלא רק רצונך לסייע. כל מי שראשו פתוח מבין שיש חריגים לכל כיוון ולא תוקף אותי (אולי אפילו להיפך)

 

[anat1963]

לטליה ש. שהציעה לי להתענין במונטסור

שוב המון תודות לך. נכנסתי לאתר של אחד הגנים שפועלים לפי שיטה זו וקראתי את המידע המופיע בו. באופן כללי נראה לי בהחלט שיש משהו בשיטה, ונראה לי שאיישם חלק מרעיונותיה. אבל ... ככל דבר בחיים, למדתי שאסור ללכת בצורה פנטית על שום רעיון, וביחוד לא רעיון של מישהו אחר. אז ... אקח את הרעיונות של השיטה המונטסורית, אבחר מתוכם את מה שמתאים לנו, אוותר על אלו שכלל לא מתאימים לנו, ואת היתר אשנה ואתאים. הדבר העיקרי שמבדיל ביני לבין הדוגלים בשיטת המונטוסורי, זו העובדה שהעיקרון המנחה שלי הוא הילד בכל שלב של חייו, אבל בעיקר בגיל צעיר, צריך לקבל מהוריו אהבה, צרכי קיום בסיסיים והגנה. מעבר לזה הוריו צריכים רק לדאוג לגירויים בסביבתו, והילד לבד צריך לבחור איך לנצל את הגירויים, ללמוד ולהתפתח באמצעותם . בשיטת מוטונסורי נראה לי שבהחלט מספקים לילד אהבה, צרכים בסיסיים והגנה, אבל גם מבחינת לימוד בכל זאת מכוונים אותו בצורה מסויימת ולא רק מאפשרים לו נגישות לגירויים, ובקטע אחרון זה אני חולקת עליהם. כפי שאני את הלימוד האמיתי שלי, לאורך כל חיי, למדתי רק מיוזמתי וללא כל סיוע, כך גם השיטה בה אני דוגלת (אם כי לא פוסלת על הסף סיוע, ובתנאי שהילד מבקש אותו). בכל אופן, נראה לי שבהחלט אעזר בשיטה זאת ואשאב ממנה רעיונות לגירויים שאדאג שיהיו בסביבתה של שירילי. אז שוב

רבה לך על שהערת את תשומת ליבי לנושא

 

[mom of Ophrie]

../images/Emo91.gif this is what I do

Hi Anat, I am actually in a similar situation, ,Ophrie is one year and 8 months old, she is very bright and her language is very much ahead, she can say anything in Hebrew and translate most words to English, she can count but understand the meaning of 1 to 3 only. Since she was little more than 1 she knows all the names of her books and music discs. Last week I realised that she can recognise her name writen in English on one of her drawings. To check whether she can remember more words I wrote some and showed her (like car, pen, home, man) and I asked her the following day (in a different order), she remembered all except one (pen). I think she can recognise the whole word, and not really read the letters (she learnt to recognise some letters long time ago) in the end of the day that's how we read we look at the all word and not the letters. I read few months ago a book that says that many babies can learn to read (whole words). I think that if your daughter is smart and enjoy it than it's good to teach. Of course no pressure only when they enjoy it. Ophrie asks me a lot to write letters and ask her to read, she finds it interesting. I did the same game but only when I was 3 years old. About counting we count everything that is around, no special things are necessary. I also show her simple math, if she eats one of three pieces of apple, only two are left. good luck, mom of Ophrie

 

[anat1963]

תודה, אמא של אופיר

לפחות נראה שאופיר גם משתפת איתך פעולה. אצלנו הבעיה היא שאת שירילי לא ניתן ללמד, אלא רק בדיעבד לקלוט מה שהיא למדה, ולהיות כל פעם מופתעים מחדש. אז, האמת היא, שלפחות למראית עין - אופיר מתקדמת בהרבה בתחום זה לעומת שירילי. אבל ... המציאות היא שלא ניתן לדעת. כמו שכבר למדתי להכיר את שירילי, יתכן שאפילו עוד תקופה ארוכה היא לא תראה לי שהיא לומדת משהו בנושא זה, ופתאום מחר, בעוד חודש או בעוד שנה ויותר פתאום תופיע לי ותקריא לי היטב קטע שלם מספר, בלי שאני אוכל להבין מהיכן זה בא לי. בדיוק כפי שעשתה עם כל דבר אחר עד כה, כולל עם הדיבור העשיר שלה (היום למשל אבא שלה בבוקר ביקש ממני לבשל משהו לצהריים, והיא הייתה איתנו במיטה, ותגובתה הייתה "למה אתה רע?"). לגבי הספירה אני בהחלט סופרת לידה כל דבר אפשרי, והיא בהחלט עוקבת אחרי היטב בשעת הספירה או בשעה שאני מבצעת פעולות חשבוניות פשוטות, וכבר הראתה מעט יכולת ספירה (כולל הבנה) בעצמה. הענין הוא, שבגלל שהיא כזאת עצמאית בלימוד, אני מרגישה יותר מידי שהיא לא זקוקה לי בתחום זה, ואני מחפשת מה בכל זאת אוכל לעשות גם אני כדי להרגיש שגם אני תרמתי לפחות מעט להתפתחותה ולהנות מהשיתוף הזה. בינתיים אני מצליחה רק להקריא לה ותוך כדי להצביע על חלק ממה שאני קוראת, לספור ולבצע פעולות חשבון לידה. כנראה שאצטרך לקבל את הדין ולהתחיל לשמוח על שבתי מסתדרת גם בלעדי, ולהסתפק בחיבוקים ובכל האהבה שאנחנו מרעיפות זו על זו בלי סוף. בכל מקרה

לך

 

[mom of Ophrie]

and some more for you Anat../images/Emo24.gif

I only now read all the long argument. I think Maya is a proffesional woman, ,but probebly has more experience with children with learning difficulties than with the clever ones. I heard about her ideas of letters and body movements before and they may be very helpful for children who can't recognise letters but are a waste of time and an insults to others (so there is no point to argue about this). I think that some things that people wrote to you are horrible, concluding that you don't care for your girl's emotional side, motor development and such nonsense. Or that you didn't experience failure in your life, stupid! I think you are very samrt and storng, ,keep with the way you are raising your duagther, it sounds like you are doing a very good job!!! mom of Ophrie

 

[anat1963]

שוב המון תודה

סוף כל סוף מישהי שמבינה את טענתי, טענה שאינה אישית כלפי מאיה, אלא דבר שלאורך חיי (ובעיקר מאז ששירילי נולדה) קלטתי שנכונה לגבי אנשי מקצוע רבים. אני מניחה שבחיי היומיום שלהם הם נתקלים בכל סוגי הילדים, אבל לא שמים לב לשוני בין הילד ה"רגיל" לילד המוכשר בתחום כלשהו. בעבודתם אני מניחה שהם פוגשים אך ורק את הילדים מעוכבי ההתפתחות, ולכן למדו איך להתיחס אליהם. משום כך הם לא כל כך יודעים איך להתמודד עם הילד החריג לחיוב. אני לא אשכח, למשל, את ביקורי בטיפת חלב כששירילי הייתה בת 7 חודשים. באותו שלב היא עדיין ממש בכל התחומים התפתחה מהר מגילה, ועם אחיזת יד היא כבר הלכה היטב ובדיוק גם התחילה להתישב באופן עצמאי. בבדיקה בדקו את התפקוד שלה מבחינת המצופה בגילה והאחות ממש כעסה כשראתה אותה עושה דברים שאינם מצופים באותו גיל אלא רק בגיל מאוחר יותר. יצאתי מאוד פגועה מאותה הפגישה, אבל למזלי מנהלת התחנה היא אחות עם ראש פתוח. המנהלת ראתה אותי, שוחחנו, והיא הרגיעה אותי ורק שבחה את מצבה של שירילי ואת תפקודי כאם. לכן גם אמרתי, שאם מראש הייתי יודעת שמאיה היא אשת מקצוע, הייתי יודעת מהיכן נובעים דבריה והייתי מתייחסת אליהם בהתאם. לא שהייתי מקבלת אותם, אבל תגובתי אליהם הייתה אחרת (או שבכלל הייתי בוחרת שלא להגיב עליהם כלל). מה לעשות, לפחות כאן בארץ לא נהוג להכיר בחריגים לחיוב לפני גיל 8, עד אז יש (לפי המימסד) רק ילדים רגילים וילדים חריגים לשלילה. במקרים מאוד נדירים, כשיש פעוט גאון, שממש לא ניתן להתעלם ממנו, רק אז מתייחסים. אבל כשהילד הוא מתקדם אבל לא עד כדי גאון אין לכך כל התייחסות. האם לילדים האלו זה לא מגיע? האם לנו כהוריהם לא צריך שיהיו הכלים הנכונים לנהוג בהם ולעזור להם?

 

[mom of Ophrie]

the thing that bothers me is

that as you said, they learn a lot of things by themsleves but people "blam" you if they are ahead and also if they are stuck. Ophrie was very developed in her motor when she was a baby and everybody around me told me "wow, you are doing a great job" while my friend was always with me with her baby, she did the same things and her baby was not doing the same. Is she a "bad mother"? I think it was something they are born with. Later Ophrie got very slow with her motoric development, while her language got really good. In fact she walk when she was nearly 17 months!!!! and the other baby walk few months before her. Is she the better mother now? this slow walking was a very good lesson for me, I was not worried and I understood that she has her own rythm and was always proud with her. I think we have to provide them all the necessary stimuli like you said and they get all the want from it. I hate it when you go to the clinic (tipat halav) and they look at you like you're always responsible to what your baby is doing. mom of Ophrie (not Ophir)

 

[anat1963]

את ממש נהדרת

ואני מסכימה איתך לכל מילה. נראה לי שאם החברות תחפוצנה ניתן לפתוח בנושא זה דיון חדש לחלוטין כאן בפורום או בפורום אחר (אוכל בקלות למצוא מקום להציע), אבל לעת עתה נראה לי שעדיף שנעביר זאת לשיחה פרטית ביננו. אשלח לך הודעה במסרים ונשוחח