קצת דיפ פרפל
קודם אני אגיד שאישית אני שונא אוספים, למרות שלהכרות ראשונה אוספים זה מן הסתם הדבר הכי טוב, אבל לצערי אני לא מכיר אוספים כך שאמליץ על אלבומים רגילים. הכרות ראשונה עם דיפ פרפרל, כדאי להתחיל עם: Made in Japan, אלבום הופעה שיצא ב 1972, ומכיל את את השירים הכי טובים באמת של הלהקה, י שלציין שהלהקה עברה כמה גילגולים, ובהופעה הזו ניתן למצוא את ההרכב הקלאסי שלה: ריצ´י בלקמור (גיטרה), ג´והן לורד (קלידים) איאן גיאלן (זמר) רוג´ר גלובר (באס) ואיאן פייס (תופים), האלבום מנציח סיבוב הופעות של הלהקה ביפאן, וניתן למצוא בו את הלהיטים: Highway Star, Child in Time, Smoke on the Water, Black Night ועכוד ועוד, רק שים לב, אם לא אהבת את black dog של לד זפלין, את תשנא את The Mule. אחרי אלבום ההופעה הזה, אפשר וצריך ללכת קצת אחורה בזמן לשני אלבומים פרוגרסיבים מצויינים של הלהקה: Deep Purple (אלבום בלי שם ועל כן צרפתי תמונה שלו להודעה)ו The Book of Taliesyn, שני האלבומים האלו, על כל ההבדלים בינהם מסמלים את כל מה שטוב בדיפ פרפל, שילוב של יכולות טכניות מופלאות עם רגש וריגשות. שני אלבומים נוספים שמראים את כיוון אליו הלכה הלקה לאחר מיכן הם Machine Head מ 1972 ו Fireball מ 1971, שניהם מומלצים, וקצת יותר "מכוסחים" משני האלבומים הראשונים. על קווין יש פה מספיק אנשים אחרים שיוכלו להמליץ לך, אישית הייתי הולך על Queen II ו A Night at the Opera שמראים את כל הטוב של הלהקה הזו (לדעתי לפחות)