אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
תמחור
- פותח הנושא kinnerety
- פורסם בתאריך
לגבי ה"יכול"
הייתי שמחה לשמוע את המקור של זה, כי בכל מקור שמוכר לי, צורת העבר של "יכול" היא "יכול", רשמית ותקנית. ויש לי מאבק מתמשך ב"היה יכול" (כצורת עבר), שמשום מה עורכת אחת שאני מעריכה מאד נוהגת לנקוט בו, ואני לא מוכנה שיהיה בטקסטים שלי כי הוא עילג להחריד, בערך כמו "היה הלך" (או, נהיה עדינים יותר, "היה הולך"). מדהים איך חלק ניכר מעולמה הנפלא של העריכה הוא עניין של העדפות אישיות. [ואם כבר, אמרתי "עולמה הנפלא של העריכה" ונזכרתי איך בזמנו התעקשו איתנו ש"אין דבר כזה סמיכות כפולה" (כך ש"עולמה של" זה שגוי, כי יש פה שתי סמיכויות), ומיד הבאתי שלל צירופים מוכרים מהמקורות ומהקלאסיקות (קוצו של יוד, חודו של קול, אוהלה של תורה, ריבונו של עולם ועוד כהנה וכהנה, רשימה מכובדת ביותר) כדי להדגים שאין זה כך, ותשקוט הארץ ארבעים שנה.] יש משהו ממש מטריד בלקרוא ספר ולזהות את ה"אופנה" שמאפיינת את העורך שלו. כאילו שנכנס לספר קול שלא היה צריך להיכנס אליו.
הייתי שמחה לשמוע את המקור של זה, כי בכל מקור שמוכר לי, צורת העבר של "יכול" היא "יכול", רשמית ותקנית. ויש לי מאבק מתמשך ב"היה יכול" (כצורת עבר), שמשום מה עורכת אחת שאני מעריכה מאד נוהגת לנקוט בו, ואני לא מוכנה שיהיה בטקסטים שלי כי הוא עילג להחריד, בערך כמו "היה הלך" (או, נהיה עדינים יותר, "היה הולך"). מדהים איך חלק ניכר מעולמה הנפלא של העריכה הוא עניין של העדפות אישיות. [ואם כבר, אמרתי "עולמה הנפלא של העריכה" ונזכרתי איך בזמנו התעקשו איתנו ש"אין דבר כזה סמיכות כפולה" (כך ש"עולמה של" זה שגוי, כי יש פה שתי סמיכויות), ומיד הבאתי שלל צירופים מוכרים מהמקורות ומהקלאסיקות (קוצו של יוד, חודו של קול, אוהלה של תורה, ריבונו של עולם ועוד כהנה וכהנה, רשימה מכובדת ביותר) כדי להדגים שאין זה כך, ותשקוט הארץ ארבעים שנה.] יש משהו ממש מטריד בלקרוא ספר ולזהות את ה"אופנה" שמאפיינת את העורך שלו. כאילו שנכנס לספר קול שלא היה צריך להיכנס אליו.
ומשהו מוזר:
"אישויות" מוצג שם כתחליף תקני או עדיף ל"אישיויות". לפחות בפעם האחרונה שבדקתי באתר האקדמיה, "אישיויות" היא צורת הריבוי היחידה שמובאת שם ל"אישיות", ובצדק, שכן "אישויות" היא צורת הריבוי של "אישות" (בהנחה שאי פעם יהיה צורך בריבוי כזה). וכי מה? ויש שם כמה תחליפים שגרמו לי לחפש את הגרזן המטאפורי שלי, עלי לציין. כמה מהשינויים המוצעים שם מחרידים למדי. להחליף "שונים" ב"לא דומים זה לזה"? כאילו, מה?!
"אישויות" מוצג שם כתחליף תקני או עדיף ל"אישיויות". לפחות בפעם האחרונה שבדקתי באתר האקדמיה, "אישיויות" היא צורת הריבוי היחידה שמובאת שם ל"אישיות", ובצדק, שכן "אישויות" היא צורת הריבוי של "אישות" (בהנחה שאי פעם יהיה צורך בריבוי כזה). וכי מה? ויש שם כמה תחליפים שגרמו לי לחפש את הגרזן המטאפורי שלי, עלי לציין. כמה מהשינויים המוצעים שם מחרידים למדי. להחליף "שונים" ב"לא דומים זה לזה"? כאילו, מה?!
דווקא בעניין האישויות/אישיויות
במקרה נתקלתי בצורך לתרגם את המילה הזו לפני כשנה בלשון רבים (בהקשר של שלוש הפרסונות של האל הנוצרי). בדקתי במילונים והסתבר לי שהצורה הנכונה היא "אישויות". בלעתי את הצפרדע והקפדתי להשתמש בצורה הזאת. לפני מספר חודשים ראיתי בעדכוני האקדמיה ששינו את הכללים, ובאמת מורים היום לכתוב "אישיויות". טוב, אז אני לא מוכן שישגעו אותי כל פעם עם עדכונים חדשים. כתבתי לעורכים שלי הערה שיעשו עם החידוש מה שהם רוצים והמשכתי בשלי.
במקרה נתקלתי בצורך לתרגם את המילה הזו לפני כשנה בלשון רבים (בהקשר של שלוש הפרסונות של האל הנוצרי). בדקתי במילונים והסתבר לי שהצורה הנכונה היא "אישויות". בלעתי את הצפרדע והקפדתי להשתמש בצורה הזאת. לפני מספר חודשים ראיתי בעדכוני האקדמיה ששינו את הכללים, ובאמת מורים היום לכתוב "אישיויות". טוב, אז אני לא מוכן שישגעו אותי כל פעם עם עדכונים חדשים. כתבתי לעורכים שלי הערה שיעשו עם החידוש מה שהם רוצים והמשכתי בשלי.
כמה שאתה צודק. ודרך אגב
לדעתי "יכול" היא צורת העבר (וצורת ההווה) של שורש יכ"ל. דהיינו, יש לה צורת עבר. אבל היא לא מובחנת. ולְרוב הדוברים והקוראים בכל המשלבים, "יכול" נשמע הווה. וצריך הבחנה. לכן אני אמשיך לכתוב היה יכול, כמעט כמו היה אפשר והיה ניתן, ונראה מה יקרה. אהבתי מאוד: "כשהעשרת הלשון... וכו". אבל למה לא: כשטיהור הלשון מגיע לשלב שבו הוא גורם לדלדול המחשבה, צריך לאפשר את העכירות המעשירה של מה שמובן לכל קורא, שימושי, הכרחי להבחנות, אינו פוגע בתשתית השפה ובאופייה הייחודי. כשריגולטו ניסה לשמור על ג'ילדה מפני החיים הממשיים, הם ואי-טהרתם, סופו שמצאה מוטלת בזרועותיו שחוטה וגוססת. ויש הרבה מה ללמוד מהמטפורה הזאת על שתלטנות הטהרנים מכל הסוגים.
לדעתי "יכול" היא צורת העבר (וצורת ההווה) של שורש יכ"ל. דהיינו, יש לה צורת עבר. אבל היא לא מובחנת. ולְרוב הדוברים והקוראים בכל המשלבים, "יכול" נשמע הווה. וצריך הבחנה. לכן אני אמשיך לכתוב היה יכול, כמעט כמו היה אפשר והיה ניתן, ונראה מה יקרה. אהבתי מאוד: "כשהעשרת הלשון... וכו". אבל למה לא: כשטיהור הלשון מגיע לשלב שבו הוא גורם לדלדול המחשבה, צריך לאפשר את העכירות המעשירה של מה שמובן לכל קורא, שימושי, הכרחי להבחנות, אינו פוגע בתשתית השפה ובאופייה הייחודי. כשריגולטו ניסה לשמור על ג'ילדה מפני החיים הממשיים, הם ואי-טהרתם, סופו שמצאה מוטלת בזרועותיו שחוטה וגוססת. ויש הרבה מה ללמוד מהמטפורה הזאת על שתלטנות הטהרנים מכל הסוגים.
ניתן = פועל
ודווקא לכן הבאתי את ניתן. בצד אפשר. והנה "ניתן" לא עורר את זעמך, ולא אמרת -- ניתן זה צורה עילגת. אמרת - היא לא מתפקדת כפועל. בעיניי היה ניתן היא צורה עילגת יותר מהיה יכול. כי יכול כצורת עבר היא צורה חד-פעמית במערכת הפועל. ואילו ניתן היא הצורה הסטנדרטית של נפעל בעבר. וכל אחד יודע שניתן, נשבר, נמסר, נקרא, הן צורות עבר. וזאת צורה שמן הסתם באמת לא אשתמש בא, אבל רציתי קצת ללכלכך, לצורך עניין. נת"ן נפעל גוף שלישי זכר יחיד צורות הווה ועבר של רוב הפעלים נפעל גוף שלישי זכר יחיד הן הומופוניות (ההבדל קל בניקוד). והעובדה ש"אפשר" היא לא פועל אלא מילה מודלית, לא גורמת הבדל גדול כל כך למי שאינו איש לשון. באינטואיציה "היה יכול" ו"היה אפשר" הן שתיהן צורות של נשוא שאינן מסומנות באופן פנימי במאפיין זמן, ונחוץ האוגד בשביל לחשוף את הזמן שלהן ולהבחינן מצורות ההווה שלהן, הזהות להן בצורתן.
ודווקא לכן הבאתי את ניתן. בצד אפשר. והנה "ניתן" לא עורר את זעמך, ולא אמרת -- ניתן זה צורה עילגת. אמרת - היא לא מתפקדת כפועל. בעיניי היה ניתן היא צורה עילגת יותר מהיה יכול. כי יכול כצורת עבר היא צורה חד-פעמית במערכת הפועל. ואילו ניתן היא הצורה הסטנדרטית של נפעל בעבר. וכל אחד יודע שניתן, נשבר, נמסר, נקרא, הן צורות עבר. וזאת צורה שמן הסתם באמת לא אשתמש בא, אבל רציתי קצת ללכלכך, לצורך עניין. נת"ן נפעל גוף שלישי זכר יחיד צורות הווה ועבר של רוב הפעלים נפעל גוף שלישי זכר יחיד הן הומופוניות (ההבדל קל בניקוד). והעובדה ש"אפשר" היא לא פועל אלא מילה מודלית, לא גורמת הבדל גדול כל כך למי שאינו איש לשון. באינטואיציה "היה יכול" ו"היה אפשר" הן שתיהן צורות של נשוא שאינן מסומנות באופן פנימי במאפיין זמן, ונחוץ האוגד בשביל לחשוף את הזמן שלהן ולהבחינן מצורות ההווה שלהן, הזהות להן בצורתן.
נכון, כתבת, סליחה, תנצלות בבקשה
בכלל אני לא רוצה לערער על הידע המעמיק שלך, boojie אני מבקש רק ללבן (ואודה ולא אכחיש: יותר מכול -- לעצמי) את העניינים הגבוליים הללו, שכמובן, מדליקים נוריות צהובות מהבהבות בזמן העבודה. ולחבר לקו חשמל ההבהוב הפנימי שלי דברים שאני עלול לא לשים לב אליהם בזמן העבודה שלי. וגם לחוש את הדופק של גישות שונות, בהן גם משלימות או מתנגדות, לשאלות ובעיות בתרגום ובעריכה. אני קורא את "ניתן" כפועל, משהו שניתן (על ידי עושה פעולה כללי ונסתר) כדי שיעשו בו משהו, שזה למיטב ידיעתי המקור לשימוש בצורת "ניתן" המקורית: האדמה ניתנה לעיבוד, הבהמה הכשרה ניתנה לאכילה. אבל בקריאת מה שכתבת כאן, אני מבין שיש כאן עוד ניואנס של הבחנה. אני אחשוב על זה! אז תודה על השקעתך, ושוב, ראי לעיל!
בכלל אני לא רוצה לערער על הידע המעמיק שלך, boojie אני מבקש רק ללבן (ואודה ולא אכחיש: יותר מכול -- לעצמי) את העניינים הגבוליים הללו, שכמובן, מדליקים נוריות צהובות מהבהבות בזמן העבודה. ולחבר לקו חשמל ההבהוב הפנימי שלי דברים שאני עלול לא לשים לב אליהם בזמן העבודה שלי. וגם לחוש את הדופק של גישות שונות, בהן גם משלימות או מתנגדות, לשאלות ובעיות בתרגום ובעריכה. אני קורא את "ניתן" כפועל, משהו שניתן (על ידי עושה פעולה כללי ונסתר) כדי שיעשו בו משהו, שזה למיטב ידיעתי המקור לשימוש בצורת "ניתן" המקורית: האדמה ניתנה לעיבוד, הבהמה הכשרה ניתנה לאכילה. אבל בקריאת מה שכתבת כאן, אני מבין שיש כאן עוד ניואנס של הבחנה. אני אחשוב על זה! אז תודה על השקעתך, ושוב, ראי לעיל!
הממ...
אלדד כתב: לא, לא עדיף מלצרות ב-20 ש"ח לשעה, עדיף כבר עריכת לשון, כי לפחות את עושה מה שאת אוהבת ומה שאת טובה בו ואני מוסיפה: ולא כואבות לך הרגליים .... ראי, מתרגום - לצערי הרב- לא ממש מתעשרים .... הארץ שוקקת אנשים דוברי שפות (=יש הרבה היצע), וכמו כל דבר בארץ - לא כל כך ולא תמיד מקפידים על האיכות. אני מסכימה עם כל מה שנאמר לעיל -כלומר שבאופן כללי 12 ש"ח לעמוד זה לא לעניין, אבל גם שאת צריכה לדקלל הרבה גורמים כמו שכב אלדד. ובסופו של דבר את צריכה לקבוע לעצמך מה הסף הנמוך ביותר של מחיר עבורו את מוכנה להשקיע עבודה. אני מניחה שאם כולם היו מתעקשים על מחיר סף סביר, לא היו התלבויות כאלה .... בהצלחה!
אלדד כתב: לא, לא עדיף מלצרות ב-20 ש"ח לשעה, עדיף כבר עריכת לשון, כי לפחות את עושה מה שאת אוהבת ומה שאת טובה בו ואני מוסיפה: ולא כואבות לך הרגליים .... ראי, מתרגום - לצערי הרב- לא ממש מתעשרים .... הארץ שוקקת אנשים דוברי שפות (=יש הרבה היצע), וכמו כל דבר בארץ - לא כל כך ולא תמיד מקפידים על האיכות. אני מסכימה עם כל מה שנאמר לעיל -כלומר שבאופן כללי 12 ש"ח לעמוד זה לא לעניין, אבל גם שאת צריכה לדקלל הרבה גורמים כמו שכב אלדד. ובסופו של דבר את צריכה לקבוע לעצמך מה הסף הנמוך ביותר של מחיר עבורו את מוכנה להשקיע עבודה. אני מניחה שאם כולם היו מתעקשים על מחיר סף סביר, לא היו התלבויות כאלה .... בהצלחה!
אכן, אני מסכים אתך. ואפשר גם גינון.
כמה מילים יש ב-200 עמודים? אם נניח כ-300 שח ל-4000 מילים (גיליון) אז מדובר בקירוב ב-12 גיליונות. המחירים שנקבת הם המחירים הנכונים לעריכה בינונית, שאינה מצריכה שכתוב מעמיק. ואם השכתוב כרוך ביותר מתיקון הלשון, כלומר בניתוח בעיות בטקסט, הצעות לשינוי מבנה וכיו"ב, אז אני מקבל מחירים גבוהים יותר. "דוקטורנטים אינם מתכוננים בדרך כלל לסכומים כאלה". מי אמר? אני עובד עם דוקטורנטים שכן משלמים בדיוק את הסכומים האלה, ושני הצדדים מרוצים. כשאני מקבל תמורה נאותה אני יכול לעבוד במסירות נפש. ואני לא רואה סיבה שדוקטורנט, שעובד על העבודה שלו כמה שנים טובות בדרך כלל, לא ירצה להשקיע את הסכום הזה כדי להלביש את הכלה במחלצות הראויות ליום החתונה -- כלומר למסירה. הרי ההבדל בין עבודה מלוטשת כיהלום לעבודה ככה-ככה יכול להיות קריטי לקריירה שלו. ואם הולך ממש טוב, אז למותר לציין את המשמעות של "בהצטיינות יתרה" לטקסט של עבודה לתואר דוקטור. גם בזה התנסיתי. אז לא היה שווה הכסף?
כמה מילים יש ב-200 עמודים? אם נניח כ-300 שח ל-4000 מילים (גיליון) אז מדובר בקירוב ב-12 גיליונות. המחירים שנקבת הם המחירים הנכונים לעריכה בינונית, שאינה מצריכה שכתוב מעמיק. ואם השכתוב כרוך ביותר מתיקון הלשון, כלומר בניתוח בעיות בטקסט, הצעות לשינוי מבנה וכיו"ב, אז אני מקבל מחירים גבוהים יותר. "דוקטורנטים אינם מתכוננים בדרך כלל לסכומים כאלה". מי אמר? אני עובד עם דוקטורנטים שכן משלמים בדיוק את הסכומים האלה, ושני הצדדים מרוצים. כשאני מקבל תמורה נאותה אני יכול לעבוד במסירות נפש. ואני לא רואה סיבה שדוקטורנט, שעובד על העבודה שלו כמה שנים טובות בדרך כלל, לא ירצה להשקיע את הסכום הזה כדי להלביש את הכלה במחלצות הראויות ליום החתונה -- כלומר למסירה. הרי ההבדל בין עבודה מלוטשת כיהלום לעבודה ככה-ככה יכול להיות קריטי לקריירה שלו. ואם הולך ממש טוב, אז למותר לציין את המשמעות של "בהצטיינות יתרה" לטקסט של עבודה לתואר דוקטור. גם בזה התנסיתי. אז לא היה שווה הכסף?
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.