יש הבדל רציני.
נתחיל מזה שאת הקרב האחרון שלי באיגרוף תאילנדי עשיתי לפני יותר משנה. אמנם הוא היה במסגרת מה שנקרא בישראל אינטר-קלאב אבל מי שעוקב אחרי הUFC יזהה את השם NICK DIAZ שנגדו התחרתי. כן, אותו ניק שהוריד את רובי לולר בנוק אאוט בUFC האחרון. באיגרוף תאילנדי יש הרבה לחץ. אתה עולה לזירה לבד וברוב המקרים אם הפסדת, זה אומר שגם קיבלת מכות. הכושר שונה והרבה יותר קשה לנוח. בג'יו ג'יטסו, גם בתחרות מהסדר גודל הזה שבה היו כ190 מתחרים (לפי אומדן אחרון של המארגנים) וכ300 צופים ההתרגשות קלה הרבה יותר. בשלב מסוים בקרב השני שלי האולם היה כל כך שקט שהיה נדמה לי שכולם מסתכלים עלינו ועם כל תרגיל שמצליח אתה שומע את הקהל צועק והאדרנלין זורם. אבל, אתה לא חוטף מכות והסיכוי להיפצע הוא הרבה יותר קטן. היום אני מעדיף את הג'יו ג'יטסו למרות שהלב שלי עדיין באיגרוף התאילנדי אבל אין לי היכן להתאמן. בקרוב אני אתחיל לאמן קבוצה משלי ואני מקווה שיצא לי קצת יותר לחזור לאיגרוף התאילנדי ואלי אפילו להתחרות בקרב MMA.