תחרות שניה.
השבוע נערכה באוניברסיטת דאלאס תחרות NO GI GRAPPLING שבה השתתפו כמה חברה' מביה"ס לBBJ שבו אני מתאמן. התחרות נקראה FIRST ANNUAL TEXAS SUBMISSION CHALLANGE וניתן לקרוא עליה קצת באתר התחרות http://www.texassubmission.com הסיפור שלי מתחיל בזה שהתכוונתי להתחרות במשקל של 170-179 פאונד (77-81.5 ק"ג). מאחר ובכמה החודשים האחרונים מאז שאישתי ילדה כמות האימונים שאני עושה ירדה ואילו כמות האוכל עלתה, יחד איתה עלה גם קצת המשקל שלי. 4 שבועות לפני התחרות התחלתי לקצץ בכמות האוכל ולנסות לאכול פחות פחמימות בערב בשילוב עם 3 ריצות שבועיות של 5 מייל (כ8 ק"מ). במהלך הימים שלפני התחרות עדיין שקלתי בין 184-186 פאונד ויחד עם עוד כמה חברים ביצענו איבוד משקל דראסטי כדי להיכנס לקטגוריה המתאימה לנו. במהלך היומיים שלפני התחרות אכלתי קל מאד וביום השקילה עצמה (ערב התחרות) כמעט שלא אכלתי ושתיתי כמות קטנה מאד של מים. נשקלתי במשקל הביתי שלי וידעתי שאהיה גבולי. לכן נאלצתי גם להוריד את הפאונדים האחרונים בעזרת הזעה שלהם. בערב התחרות הגענו להישקל ולשימחתי שקלתי בדיוק 179 פאונד כך שלא הייתי צריך ללכת לרוץ עוד קצת בכדי לאבד עוד מהמשקל. שני חברים שלי נאלצו לשבת באוטו כשהחימום דולק (ובחוץ 33 מעלות צלסיוס) לבושים בסווטשירט בכדי להשיל עוד שני פאונד כל אחד. מיד לאחר השקילה התחלנו כולנו להעמיס פחמימות כדי להחזיר לגוף את מלאי הגליקוגן בשרירים שהידלדל בעקבות הדיאטה. התחרות הייתה תחרות די גדולה עם מעל ל100 משתתפים בארבע רמות. מתחילים, רמה בינונית, מתקדמים ומקצועי. לכל רמה יש את קטגוריות המשקלים שלה שאצל המבוגרים היו מחולקים במרווחים של 10 פאונד (כ5 ק"ג). אני נרשמתי לקטגוריית הבוגרים המתחילים וקטגוריית המאסטרס של אלו שהם בגילאי 30 עד 40. הקרב הראשון שלי היה נגד בחור שהמאמן שלי סיפר לי שהוא רוצה לבוא להתאמן אצלנו. הקרב מתחיל בעמידה והוא מבצע שוט. מאחר ואני רואה שאני הולך לאבד את שיווי המשקל שלי אני קופץ לגארד תוך כדי זה שהוא לוקח אותי למטה והוא מקבל 2 נקודות. אני מנסה לבצע מספר הפיכות מגארד אבל יש לו בסיס טוב ואני מתקשה. אז אני מנסה לבצע חניקת גליוטינה והוא מנסה באותו זמן לעבור את הגארד שלי. ממש לפני שהוא מצליח אני מקשת את הגב ואין לו ברירה אלא להתגלגל מאחר והאמה שלי נמצאת מתחת לגרון שלו. אני מוצא את עצמי מאחורריו ומנסה לתפוס לו את הגב אבל הוא מסתובב ושוב הוא בגארד שלי. לאחר עוד קצת מאבק אני מצליח להפוך אותו ולשבת עליו במאונט. מהמאונט אני הולך על בריח על היד (ARM BAR) ותוך כדי זה שאני תופס אותו הוא מתרומם ומושך את היד שלו. המשקל שלי נמצא על הראש שלי אבל אני רואה שהוא לא משך את היד לחלוטין אז אני תופס את כף היד ומושך אותה חזרה בכדי לתפוס אותו בבריח עמוק. אני מקשת את הגב ומצפה ממנו להיכנע אבל הוא לא אז אני מקשת עוד. תוך כדי שהשופט צועק STOP אני שומע וגם מרגיש "קנאק" מהמרפק שלו. נצחון ראשון. אחרי הקרב אני שואל אותו למה הוא לא נכנע והוא אומר לי שהוא לא אוהב להיכנע (ולהיפצע אתה אוהב ?). קרב שני. הבחור נגדו אני הולך להתחרות מתאמן אצל חבר שלי בסן אנטוניו כחודש יותר ממני. הקרב מתחיל וגם הוא עושה שוט ושוב אני מוצא את עצמי מחזיק אותו בגארד. נסיונות מעבר הגארד שלו לא ממש מרשימים ואני הופך אותו מספר פעמים, עולה עליו במאונט, תופס את הגב ואפילו מנסה לחנוק אותו מאחור אבל הוא מחליק. הוא מצליח לצאת ושוב אני מחזיק אותו בגארד, מבצע הפיכה ומסיים בעוד בריח על היד שממנו התמונה המצורפת. כשאני מחזיק אותו בבריח חזק אני אומר לו שיכנע כי אני לא רוצה לפגוע בו ובדיוק באותו רגע השופט מפסיק את הקרב. נצחון שני. הבחור האחרון הוא הקשה מכולם. הוא מתאמן כבר מספר שנים בהיאבקות מה שמקנה לו יתרון רציני אבל הוא מתחיל כמוני בBJJ. הקרב מתחיל והבחור חזק כמו שור. הוא מצליח להוריד אותי לריצפה ואפילו משיג מאונט (2 נקודות להורדה ו4 למאונט). אני מצליח לברוח ובשלב מסויים הופך אותו וגם משיג מאונט מה שאמור להקנות גם לי 6 נקודות אבל במזכירות עושים טעות ונותנים לי רק 4. המאמן שלי לא שם לב לטעות עד לרגע הקריטי ביותר בקרב שבו אני מצליח לתפוס אותו בחצי גארד ובקימורה. מאחר והוא מאד חזק אני מסובב לו את היד מאחורי הגב בכל הכוח ועם המאמץ משתחררת לי צעקה. השופט מפסיק את הקרב 30 שניות לסיום (כל קרב הוא 5 דקות) כי הוא חשב שהבחור השני צעק אבל אני אומר לו שזה הייתי אני. יש קצת דין ודברים אבל הוא אומר שאם נמשיך את הקרב אז נאלץ להתחיל שוב בעמידה. אני מסתכל על לוח התוצאות והבחור השני מוביל 6 ל4. באותו רגע המאמן שלי מבחין בטעות הניקוד והם מוסיפים לי 2 נקודות כך שאנחנו תיקו. הקרב הולך להארכה של 2 דקות לאחר מנוחה של 2 דקות. במהלך 2 הדקות הבאות אני נותן את כל מה שיש לי אבל הבחור חזק ולא נכנע. אני אפילו כמעט מצליח לחנוק אותו בחניקת מספריים (עם הרגליים) אבל הוא מצליח להוציא את הראש שלו. התוצאה בסיום, עדיין 6:6. הקרב שוב הולך להארכה והשופט אומר לנו שהמנצח יקבע על פי זה שיראה יותר אגרסייה ויתקוף יותר. כשאנחנו נעמדים אחד מול השני שוב אני שם לב שהבחור מתנשף ונראה שאין לו יותר כח. אני מחליט לתקוף ולנסות להשיג ניקוד ע"י זה שאני אקח אותו לקרקע. במהלך 2 הדקות האלו אני תוקף כמה שיותר, כמעט מצליח לקחת אותו לקרקע ושוב פעם, כמעט מצליח לתפוס אותו בקימורה. הבחור היה עייף לגמרי והריצות שעשיתי בשבועות האחרונים הוכיחו את עצמם למרות שגם אני הייתי קרוע לגמרי ולקח לי די הרבה זמן להתאושש. בסוף גם ויתרתי על קטגוריית הגילאים המבוגרת יותר שבכל מקרה פיספסתי כי היא רצה במקביל לקרב האחרון שלי. נצחון שלישי ומקום ראשון בקטגוריית המשקל והנסיון שלי. אני מקווה לקבל את הוידאו בשבוע הבא ואז לשים אותו על הרשת כשי שתוכלו לראות. שלכם, ZOTI
השבוע נערכה באוניברסיטת דאלאס תחרות NO GI GRAPPLING שבה השתתפו כמה חברה' מביה"ס לBBJ שבו אני מתאמן. התחרות נקראה FIRST ANNUAL TEXAS SUBMISSION CHALLANGE וניתן לקרוא עליה קצת באתר התחרות http://www.texassubmission.com הסיפור שלי מתחיל בזה שהתכוונתי להתחרות במשקל של 170-179 פאונד (77-81.5 ק"ג). מאחר ובכמה החודשים האחרונים מאז שאישתי ילדה כמות האימונים שאני עושה ירדה ואילו כמות האוכל עלתה, יחד איתה עלה גם קצת המשקל שלי. 4 שבועות לפני התחרות התחלתי לקצץ בכמות האוכל ולנסות לאכול פחות פחמימות בערב בשילוב עם 3 ריצות שבועיות של 5 מייל (כ8 ק"מ). במהלך הימים שלפני התחרות עדיין שקלתי בין 184-186 פאונד ויחד עם עוד כמה חברים ביצענו איבוד משקל דראסטי כדי להיכנס לקטגוריה המתאימה לנו. במהלך היומיים שלפני התחרות אכלתי קל מאד וביום השקילה עצמה (ערב התחרות) כמעט שלא אכלתי ושתיתי כמות קטנה מאד של מים. נשקלתי במשקל הביתי שלי וידעתי שאהיה גבולי. לכן נאלצתי גם להוריד את הפאונדים האחרונים בעזרת הזעה שלהם. בערב התחרות הגענו להישקל ולשימחתי שקלתי בדיוק 179 פאונד כך שלא הייתי צריך ללכת לרוץ עוד קצת בכדי לאבד עוד מהמשקל. שני חברים שלי נאלצו לשבת באוטו כשהחימום דולק (ובחוץ 33 מעלות צלסיוס) לבושים בסווטשירט בכדי להשיל עוד שני פאונד כל אחד. מיד לאחר השקילה התחלנו כולנו להעמיס פחמימות כדי להחזיר לגוף את מלאי הגליקוגן בשרירים שהידלדל בעקבות הדיאטה. התחרות הייתה תחרות די גדולה עם מעל ל100 משתתפים בארבע רמות. מתחילים, רמה בינונית, מתקדמים ומקצועי. לכל רמה יש את קטגוריות המשקלים שלה שאצל המבוגרים היו מחולקים במרווחים של 10 פאונד (כ5 ק"ג). אני נרשמתי לקטגוריית הבוגרים המתחילים וקטגוריית המאסטרס של אלו שהם בגילאי 30 עד 40. הקרב הראשון שלי היה נגד בחור שהמאמן שלי סיפר לי שהוא רוצה לבוא להתאמן אצלנו. הקרב מתחיל בעמידה והוא מבצע שוט. מאחר ואני רואה שאני הולך לאבד את שיווי המשקל שלי אני קופץ לגארד תוך כדי זה שהוא לוקח אותי למטה והוא מקבל 2 נקודות. אני מנסה לבצע מספר הפיכות מגארד אבל יש לו בסיס טוב ואני מתקשה. אז אני מנסה לבצע חניקת גליוטינה והוא מנסה באותו זמן לעבור את הגארד שלי. ממש לפני שהוא מצליח אני מקשת את הגב ואין לו ברירה אלא להתגלגל מאחר והאמה שלי נמצאת מתחת לגרון שלו. אני מוצא את עצמי מאחורריו ומנסה לתפוס לו את הגב אבל הוא מסתובב ושוב הוא בגארד שלי. לאחר עוד קצת מאבק אני מצליח להפוך אותו ולשבת עליו במאונט. מהמאונט אני הולך על בריח על היד (ARM BAR) ותוך כדי זה שאני תופס אותו הוא מתרומם ומושך את היד שלו. המשקל שלי נמצא על הראש שלי אבל אני רואה שהוא לא משך את היד לחלוטין אז אני תופס את כף היד ומושך אותה חזרה בכדי לתפוס אותו בבריח עמוק. אני מקשת את הגב ומצפה ממנו להיכנע אבל הוא לא אז אני מקשת עוד. תוך כדי שהשופט צועק STOP אני שומע וגם מרגיש "קנאק" מהמרפק שלו. נצחון ראשון. אחרי הקרב אני שואל אותו למה הוא לא נכנע והוא אומר לי שהוא לא אוהב להיכנע (ולהיפצע אתה אוהב ?). קרב שני. הבחור נגדו אני הולך להתחרות מתאמן אצל חבר שלי בסן אנטוניו כחודש יותר ממני. הקרב מתחיל וגם הוא עושה שוט ושוב אני מוצא את עצמי מחזיק אותו בגארד. נסיונות מעבר הגארד שלו לא ממש מרשימים ואני הופך אותו מספר פעמים, עולה עליו במאונט, תופס את הגב ואפילו מנסה לחנוק אותו מאחור אבל הוא מחליק. הוא מצליח לצאת ושוב אני מחזיק אותו בגארד, מבצע הפיכה ומסיים בעוד בריח על היד שממנו התמונה המצורפת. כשאני מחזיק אותו בבריח חזק אני אומר לו שיכנע כי אני לא רוצה לפגוע בו ובדיוק באותו רגע השופט מפסיק את הקרב. נצחון שני. הבחור האחרון הוא הקשה מכולם. הוא מתאמן כבר מספר שנים בהיאבקות מה שמקנה לו יתרון רציני אבל הוא מתחיל כמוני בBJJ. הקרב מתחיל והבחור חזק כמו שור. הוא מצליח להוריד אותי לריצפה ואפילו משיג מאונט (2 נקודות להורדה ו4 למאונט). אני מצליח לברוח ובשלב מסויים הופך אותו וגם משיג מאונט מה שאמור להקנות גם לי 6 נקודות אבל במזכירות עושים טעות ונותנים לי רק 4. המאמן שלי לא שם לב לטעות עד לרגע הקריטי ביותר בקרב שבו אני מצליח לתפוס אותו בחצי גארד ובקימורה. מאחר והוא מאד חזק אני מסובב לו את היד מאחורי הגב בכל הכוח ועם המאמץ משתחררת לי צעקה. השופט מפסיק את הקרב 30 שניות לסיום (כל קרב הוא 5 דקות) כי הוא חשב שהבחור השני צעק אבל אני אומר לו שזה הייתי אני. יש קצת דין ודברים אבל הוא אומר שאם נמשיך את הקרב אז נאלץ להתחיל שוב בעמידה. אני מסתכל על לוח התוצאות והבחור השני מוביל 6 ל4. באותו רגע המאמן שלי מבחין בטעות הניקוד והם מוסיפים לי 2 נקודות כך שאנחנו תיקו. הקרב הולך להארכה של 2 דקות לאחר מנוחה של 2 דקות. במהלך 2 הדקות הבאות אני נותן את כל מה שיש לי אבל הבחור חזק ולא נכנע. אני אפילו כמעט מצליח לחנוק אותו בחניקת מספריים (עם הרגליים) אבל הוא מצליח להוציא את הראש שלו. התוצאה בסיום, עדיין 6:6. הקרב שוב הולך להארכה והשופט אומר לנו שהמנצח יקבע על פי זה שיראה יותר אגרסייה ויתקוף יותר. כשאנחנו נעמדים אחד מול השני שוב אני שם לב שהבחור מתנשף ונראה שאין לו יותר כח. אני מחליט לתקוף ולנסות להשיג ניקוד ע"י זה שאני אקח אותו לקרקע. במהלך 2 הדקות האלו אני תוקף כמה שיותר, כמעט מצליח לקחת אותו לקרקע ושוב פעם, כמעט מצליח לתפוס אותו בקימורה. הבחור היה עייף לגמרי והריצות שעשיתי בשבועות האחרונים הוכיחו את עצמם למרות שגם אני הייתי קרוע לגמרי ולקח לי די הרבה זמן להתאושש. בסוף גם ויתרתי על קטגוריית הגילאים המבוגרת יותר שבכל מקרה פיספסתי כי היא רצה במקביל לקרב האחרון שלי. נצחון שלישי ומקום ראשון בקטגוריית המשקל והנסיון שלי. אני מקווה לקבל את הוידאו בשבוע הבא ואז לשים אותו על הרשת כשי שתוכלו לראות. שלכם, ZOTI