תחפושת בפורים

[d@r121]

תחפושת בפורים

אהלן,

לצורך תחקיר קטן שאני עושה, האם מותר בפורים לאדם דתי לשים כנפיים או קרניים (תחפושת של מלאך או שטן) וכן מה ההגבלות של התחפושות (צניעות ברור לי, השאלה האם יש דברים שאסור בתכלית האיסור להתחפש אליהן שכן הן עוברות על ההלכה)

תודה!

 

[ענן עם קשת]

גבר עם בגדים של אישה, וההיפך

 

[מיקי*]

אין איסור

למרות שתמיד תמצא מי שיאסור...

 

[E טי]

למדתנו רבינו

רמ"א או"ח תרצו ח:
"ומה שנהגו ללבוש פרצופים בפורים וגבר לובש שמלת אשה ואשה כלי גבר אין איסור בדבר מאחר שאין מכוונים אלא לשמחה בעלמא וכן בלבישת כלאים דרבנן וי"א דאסור אבל המנהג כסברא הראשונה"
משנה ברורה:
"הראשונה - עין ביורה דעה סימן קפב שכתב שם הט"ז בשם הב"ח שיש לבטל מנהג זה, הן בפורים או בשמחת נשואין, וכן כתב באר הגולה שם, ואם כל המלבושים של איש רק מלבוש אחד של אשה וניכרים הם, אפשר שאין למחות בהם [פרי מגדים]. ועין בכנסת הגדולה ובשל"ה שהזהירו להרחיק מזה."

 

[E טי]

ובדרכי משה כתב הרמ"א

"כתב מהר"י מינץ... על דבר לבישת הפרצופין שנוהגים בפורים, אם יש לחוש בזה משום לא ילבש גבר שמלת אשה... והמנהג פשוט ואין מוחה... ולפי זה כל שכן דאסור ללבוש הפרצופין אמנם דחזינן דפשט המנהג ואין מוחה נראה לי ליישב המנהג... דכי אינו מתכוון ללבישה שרי... אבל טוב להחמיר ולעבוד את ה´ בשמחה ולהיות גילה ברעדה"

 

[מיקי*]

נו?

זה בדיוק מה שאמרתי. אין בעיה בכך.
הרוצה להחמיר סבבה, אבל הלכתית אין בכך שום בעיה.

 

[E טי]

המשנה ברורה כותב שאסור

וכמוהו גם פוסקים רבים.
הרמ"א שפוסק שמותר כותב שראוי להחמיר.

אם המסקנה שלך היא שאין בעיה בכך, קטונתי.

 

[מיקי*]

אכן

 

[masorti]

הרמ"א לא מספיק טוב בשבילך?

אמנם אני לא עוקר הרים וטוחנם כמוך, אבל כמדומני שהרמ"א הוא זה שאחראי לגירסה האשכנזית של השולחן ערוך.
אז אם השולחן ערוך מתיר - זה מותר.

 

[masorti]

למלאכים יהודים אין כנפיים...

תבדוק בתנ"ך ותראה שהמלאכים שנפגשו עם אברהם ועם יהושע (ועם רבים אחרים) נראו כבני אדם רגילים.
גם בחלומו של יעקב המלאכים עולים ויורדים בסולם שמגיע עד לשמיים. בשביל מה מלאכים עם כנפיים צריכים סולם?

התיאור של המלאך עם הכנפיים והבייגלה מעל לראש הוא המצאה נוצרית.

 

[טרמפיסט]

מה עם ההפטרה האחרונה?

ישעיהו מספר ש-"שרפים עומדים ממעל לו" ומתאר אותם: "שש כנפיים שש כנפיים לאחד: בשתיים יכסה פניו, בשתיים יכסה רגליו ובשתיים יעופף". אמנם כאן הנביא מתאר שרפים ולא מלאכים, אך עד כמה שידוע לי אין הבדל בין היישויות הללו [להוציא את הפירוש המקובל כי "מלאכים" הם למעשה שליחים].

 

[masorti]

שרפים אינם מלאכים...

ודאי שמדובר על יישויות שונות.

שרף הוא יצור מעופף שמזכיר נחש ("הנחשים השרפים" בספר במדבר כ"א פסוק ו').
אני לא אתפלא אם השרף גם יורק אש ומכאן שמו (הוא שורף).
במילים פשוטות, מדובר על דרקון.

אתה באמת טוען שהמלאכים הם נחשים מכונפים?

 

[טרמפיסט]

נחש עם רגליים..? דרקון?

מה-?

 

[masorti]

תקרא בתנ"ך...

מדובר על יצורים מעופפים שגופם או פניהם מזכירים נחש, ושאולי הם שורפים.
ראה בתמונה המצורפת, ותגיד לי האם זה לא דרקון.

 

[E טי]

כנראה שזאת הבעיה... אתה קורא בתנ"ך

אולי כדאי במקום זה ללמוד תורה?
התנ"ך הוא לא ספר קריאה.

או כמו שכותב הרמב"ם:
"מי שדימה שיבין ספר שהוא הכשרת הראשונים והאחרונים בעברו עליו במקצת העתים הפנוים מן המשתה והתשמיש, כמו שהוא עובר על אחד מספרי קורות הזמן או על אחד השירים..."

 

[masorti]

מצטער, אבל ההתנשאות שלך לא רלוונטית...

הרמב"ם התכוון ללימוד עניינים סתומים ודינים וכיו"ב, ולא לקריאת קטעי טקסט קצרים ופשוטים.
הניסיון שלך לטעון (כמו בפעמים קודמות) שרק מי שלומד בשיטה החרדית וקורא דרך המשקפיים של הפרשנים מסוגל להבין משהו - הינו שטות מוחלטת. היום כל אדם שמבין עברית על בוריה יכול לקרוא וללמוד לבד חלק גדול מהתנ"ך.
הגישה שלך זהה לחלוטין לגישה הקתולית. גם הכנסיה הקתולית קבעה שהפרשנות הנכונה היחידה של כתבי הקודש היא זו של המימסד הכנסייתי, ומי שחולק על כך הינו מין וכופר ואפיקורוס שיש להעלותו על המוקד אחרי משפט בבית הדין של האינקוויזיציה. הפרוטסטנטים השליכו את השטות הזו לזבל, וקבעו שכל אחד יכול לעיין בעצמו בכתבי הקודש.
אני מניח שברור לך שגם אתם וגם הכנסיה הקתולית מחזיקים בעמדתכם מאותה סיבה... הפחד מאיבוד השליטה המוחלטת במאמינים והיכולת להכתיב להם הכול בלי שום ביקורת.
הרי אתם מסבירים במפורש שהמצווה מהתורה לשמוע לכהנים ולשופטים היא "אפילו אם יאמר לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין".

 

[E טי]

רלוונטית מאין כמוה

הרמב"ם כתב את הדברים האלו על סיפור העונש של אדם וחוה.
לא "עניינים סתומים ודינים" אלא קטע טקסט קצר ופשוט.

ואם מבחינתך פירוש מעשה מרכבה "קטע טקסט קצר ופשוט"
אז כנראה שאתה באמת לא מבין את התורה.

 

[masorti]

מה שסתום במעשה מרכבה...

הוא לא התיאור הטכני של יצור בעל שש כנפיים, אלא ההקשר הרחב של האירוע.
האם באמת הנביא ראה את מה שראה או שחלם?
מי בדיוק היה באותה מרכבה (האל? מלאך?)
מה משמעות המעשה?
וכך הלאה...
מעשה מרכבה סתום מבחינה תיאולוגית ופילוסופית, ולא מבחינה בלשנית.

כנ"ל בסיפור אדם וחוה אפשר לדון בעצם הקונספט של גן עדן שבו חיו אדם וחויה, פילוסופיה של הגירוש מגן העדן, וכיו"ב.
אין שום בעיה להבין את רובו המכריע של הטקסט המתאר את האירוע.

חוץ מזה, מותר לי לחשוב בענין זה או אחר באופן שונה מהרמב"ם.
כמדומני שגם כמה פוסקים שאתה מצטט שוב ושוב הרשו לעצמם לחשוב הפוך מהרמב"ם.
הרמב"ם למשל קבע באופן פסקני שהאסטרולוגיה היא אוסף של שטויות ושהמאמינים בה הם שוטים.
האם אתה וכן הפוסקים שאתה הולך אחריהם מקבלים את זה?

 

[E טי]

ואתה טוען שאתה מבין את התיאור הטכני

האופנים והגלגלים, החשמל והכרובים, כל התיאורים הטכניים כפי שהם כתובים נהירים לפניך כאור בהיר?!
לא תוכל להסביר ולו מחצית הנבואה מבחינה בלשנית.

השאלה שעמדה בפני הרמב"ם, בסיפור אדם וחוה, היא לא פילוסופית הגירוש, הקונספט וכיו"ב.
זאת שאלה פשוטה של קריאת טקסט:
האם הם קיבלו ידיעה כעונש על האכילה.
ומה שהרמב"ם מבקר שם את שכמותך, הוא על נסיון לקרוא את התורה בקריאה פשוטה.
אתה רוצה להמשיך לטמון ראשך בחול, שיבושם לך.

 

[masorti]

אל תגיד לי מה אני יכול להסביר ומה לא...

מה הבעיה לצייר פחות או יותר את צורת המרכבה הזו?
וגם אם נניח שלא הכול ברור וחד-משמעי, זה לא מהותי.

השאלה האם קבלת הידיעה היא עונש הינה שאלה פילוסופית.
הפשט ברור מאוד ולפיו אכילת פרי עץ הדעת גרמה להם לדעת, כלומר בפרי עץ הדעת היה משהו שגורם לידיעה.
השאלה הפילוסופית היא האם אותו חומר שמצוי בפרי הוא סוג של צוף שמחכה כפרס לאוכלים או סוג של "רעל" שפוגע במי שאוכלים.
בעצם זו שאלה פילוסופית שעיקרה האם הידיעה היא דבר טוב או עונש.

אם תשאל אותי, מהפשט ברור שלדעת המחבר המקראי הידיעה כשלעצמה אינה עונש. אבל אולי הרמב"ם סבר אחרת.


כשאתה תרגיש מחויב לקביעת הרמב"ם שכל המאמין באסטרולוגיה הוא שוטה, אני ארגיש מחויב לקבל את פרשנותו למעשי אדם וחוה (בהנחה שפרשנותו היא מה שאתה טוען שהיא).