אני חושבת שעצם זה שהיא ביקשה תקציר,
ואמרתי לה שיש תרגום רשמי (האמן לי שאם היה לי תקציר הייתי מצרפת אותו) ואתה בתגובה בחרת לתקוף אותי- כל זה מעיד על רמת העורכי דין שיש לנו היום בארץ. כאילו זה לא מספיק קיצור דרך לקרוא את התרגום, גם זה יותר מדי- רוצים תקציר. אין סוף לקיצורי הדרך שעושים במהלך התואר ואחר כך זה מתבטא בעבודה הסמינריוניתשצריך להגיש לקראת סוף התואר והיא פשוט מבישה- בסיכומים שצריך להגיש בהתמחות והם יוצאים לא שלמים ומלאים- ובשפה הדלה איתה טוענים מול השופט בבית המשפט.. (רק השבוע הייתי בדיון בו אחד העורכי הדין של הצד שכנגד פנה אל השופטת ושאלה אותה "את רוצה שאקריב את הדוכן כדי שתוכלי לשמוע את העד טוב יותר"? במקום: "את רוצה שאקרב את הדוכן...", וזה לא היוצא מן הכלל, לצערי).