תופעת " הגגות האדומים "

שאלה

מה יותר זול למדינה, לממן תשתיות ליישוב חדש ופיתוח יישוב זה לאורך השנים, או לממן פלוגת משטרה/מג"ב שתאכוף את החוק? נראה לי שהאפשרות השנייה היא הנכונה. אני נוטה לחשוב שהמניעים האמיתיים להעדפת ההימנעות מאכיפת החוק, היא בכך שבניית היישובים החדשים, הכבישים, קווי התשתיות וכד', מאפשרים לתת הטבות מפליגות למקורבים, קבלנים וכד', וייתכן שבקרוב תהיה לנו ההזדמנות לשמוע יותר על כך (במידה ואכן יוגש כתב אישום נגד ראש הממשלה). אגב, חרוב מתוכנן לקום בדרום השפלה. באזור נחל ציפורי אמור לקום היישוב חרוב הגליל, ובאזור חרוב הגליל לא קיימת היום בנייה בלתי חוקית - עברתי בשטח הזה בעצמי, הוא משמש כשטח מרעה של רמת יוחנן, והכרזתו כשמורת טבע היתה מאפשרת גם סמכויות אכיפה של פקחי רשות הטבע והגנים למניעת אפשרות של התחלת התיישבות בלתי חוקית בשטח...
 

ש מים

New member
תשובה (אולי...)

עמית, כמה דברים לפני שאתחיל: 1. אני שמח שיש כאן אנשים שאפשר לנהל איתם דיונים "ברמה", גם אם אנו לא מסכימים ולא נסכים בדברים מסויימים - זה עדיף בעיני על ניהול התלהמות של חרשים, אילמים ואימבצילים...
2. אני מסכים איתך לגבי הדרך הזולה (והנכונה) לשמירה על מדיניות ועקרונות התכנון והחוק, למרות שלא ערכתי כל בדיקה כלכלית בעניין (
) ויכול לקבל את דעתך על הסיבות להעדפת "אופציה ב", אולם אני לא חושב שהתשובה פשוטה כ"כ, כפי שכתבת. אני סבור שהבעיה העיקרית היא חולשתו של הממסד, בהתמודדותו עם גורמים אלימים. חיזוק לכך ניתן למצוא, אגב, בהתמודדות עם של פולשים יהודיים-אלימים לקרקעות המדינה (ראה פלישות באזור תל-אביב, גבעת-שמואל ועוד...). אחת הסיבות האפשריות לחולשה זו הנה הסיבה הכלכלית: היעדר תקציב וכח-אדם שאפשר להפנות למשימות אלו... סיבה נוספת ואפשרית לאי-ההתמודדות עם תופעת העבריינות (על חוק התכנון והבניה וגם חוקים אחרים) במגזרים מסויימים הנה: כח פוליטי (אגב, "כח פוליטי אינו מחייב "רוב אלקטוראלי". בשם זה ניתן לכנות גם התגייסות דעת-קהל, תקשורת וכד'). כך, ניתן - בבטחון רב - לטעון כי מערכת החוק מתעלמת/אינה כופה את החוק על "מגזר מסויים", בשל יחסי הציבור והלובי התקשורתי (המאוד מוצלחים!) שהוא מפעיל. בעיני, אגב, אותם "כוחות מגוייסים" הנם שליליים הרבה יותר מן העבריינים עצמם. בקשר ל-"חרוב הגליל": לא ידעתי שיש עוד "חרוב" (בשפלה). את ידיעותי לגבי פלישות ו-"השתלטויות על קרקע" באיזור רמת-יוחנן קיבלתי ממקורות מוסמכים בעיני. אם נכון הדבר שאתה אומר (ואני הוטעתי) - אשמח לעמוד לצידך במאבק!
 

ש מים

New member
תוספת: חרוב הגליל...

עד כמה שידיעותי משגות, הישובים "חרוב הגליל" ויששכר אמורים לקום בלב שטח שמוכרז כיער עפ"י תמ"א 8 (גנים לאומיים ושמורות טבע) או תמ"א 22 (יעור).
 
את המאבק מובילים תושבי האזור

לי אין קשר עימם, אבל כדבריי - הייתי בשטח מספר פעמים בשנים 2002-2000, ואין בשטח האמור בנייה בלתי חוקית. מחוץ לתחום המתוכנן ליישוב, קיימת משפחה בדווית אחת, התופסת שטח מצומצם. באשר ליישוב השני, יששכר, שם לא הייתי. באשר להגדרה של חולשת הממסד, אני מסכים עימך, והבעיה אכן קיימת גם בתל אביב, ולא רק בדרום העיר. מאחורי רמת אביב ג' יש חוות סוסים פיראטית. ליד מקום עבודתי ברמת החייל, יום אחד הציבו בוטקה באחד החניונים שהיה עד אז חופשי. זה לא נעשה ע"י העירייה, והשמועות שאני מכיר מדברות על כך שמשפחה עבריינית ידועה פשוט השתלטה על החנייה הנ"ל - בינתיים עברה יותר משנה, ועיריית ת"א לא נקפה אצבע בעניין.
 
הכל זה רק פוליטיקה !

ועדות התיכנון במשרד הפנים והממשלות הקיימות לא חושבות נכון לטובת האזרח הקטן אלא רק לטובתה הפוליטית של הממשלה הנוכחית . הם מוכנים להרוס שטחי טבע העיקר שיקומו יישובים שיגנו על איטרסים כלכליים ופוליטיים והעיקר שמחבלים לא יוכלו להגיע לאיזה מקום חשוב . אפילו הם מוכנים להזיז כבישים מהירים ומעצבנים בגלל שנתנו שטחים לכבוד הראיס ( ימח שימו וזיכרו ! ) ערפאת . אפילו אם זה עובר בתוך יער יחידי במרכז הארץ ושזה נימצא ממש קרוב ליד כביש קיים כבר שגמרו לסלול מיזמן .
 
יישובי / פרברי שינה ו-לינה ../images/Emo1.gif

אוליי המשורר והסופר שהגדיר את המושג הישראלי יישובי / פרברי שינה ו-לינה היתכוון בעיקר ל-לינה ( כלומר תיירות - כלומר בתי לינה זולים ליד העיר הגדולה ) יישובי שינה ו-לינה אלו יישובים בעיקר קיבוצים ו-מושבים שיושבים על אדמות מדינה יקרות ומשנים את ייעוד הקרקע מ-חקלאות ל-בתי מיסחר קטנים , מחסנים , ו-בתי הבראה / בתי הארחה
 

שי רגב

New member
מה זה גזי האחוריים הללו../images/Emo35.gif

הפעם הגזמת לחלוטין! ובעיקר הנימה המשתמעת מדבריך נגד הקיבוצים והמושבים (כן, אני יודע שזה מאוד "אופנתי" להתקיף את המיגזר הזה. מאוד "איני" ובעל תדמית "אינטלקטואלית ונאורה"...
). אז הנה כמה נקודות לחשיבה (אם אתה יכול להתרומם מעל הסיסמאות הנבובות שמחדירים לך למוח ולנסות מעט חשיבה עצמאית): 1. מחירי הקרקעות האמירו רק לאחר שאותם "קיבוצים ומושבים" התיישבו על הקרקע. 2. בעת שאותם "מוקצים" (בעיניך) התיישבו על הקרקע, באותם מקומות, הסביבה היתה נטושה לחלוטין וכל המפונקים (שהיום זועקים חמס נגד "המידזר הנצלני" הזה) התיישבו בערים הגדולות והבטוחות, נהנו מחיים נוחים וטובים והניחו לאותם "חלוצים" (כן! ככה קראו להם אז ואפילו נשאו אותם ואת מעשיהם על כפיים, מתוך הערצה על ההקרבה והציונות!) להקיז דם וזיעה, לחיות בתנאים תת-אנושיים לעיתים, והכל למען "גאולת הקרקע והפרחת הארץ"! חבל מאוד שלא מלמדים את הדברים האלו בבתי-הספר היום
3. שינוי יעוד הקרקע הנו צורך קיומי, שנובע בעיקר מן המדיניות הכלכלית העולמית (ע"ע "גלובליזציה") והלאומית (ע"ע: ביטול הסובסידיות, קיצוץ בקצבאות המים, מחסור בעובדים בענף החקלאות, עליית מחירי התשומות ועוד...). בארצות מתוקנות (מערב אירופה, למשל) המדינה מגינה על החקלאים (מן הבחינה הכלכלית), בדיוק כדי למנוע את אותן תופעות מגונות (שאותן אתה מציין), המתרחשות בעת שמיטת הבסיס הכלכלי לקיום החקלאות. הסיבות להגנה זו הנן רבות (ואציין חלק מצומצם: שמירה על שטחים פתוחים, "כח משיכה תיירותי", שמירה על הטבע ועל נופי מורשת, ועוד). וסליחה על הנימה הזועמת של הדברים שלי, אבל נמאס לי כבר לשמוע את הגבבה הנבובה הזו, מפי כל זב חוטם ויושב בסלון "איני" וחסר בינה!
 
שי רגב אתה יכול להיות משורר

אוליי אפילו כדאיי שתחליף את שמעון פרס בנאומים שלו . זה שהקיבוצים ישבו על אדמה יקרה זה לא נכון לגביי הקיבוצים בצפון או בדרום . היום כל הקיבוצים כבר על סף פשיטת רגל כי אף אחד לא מיתעניין בלחלוב פרה משוגעת ברפת . דבר נוסף מעולם לא היה עוני במיגזר החקלאי , בניגוד להומלסים שמקבצים נדבות בשביל סמים וגרים מיתחת לגשר קיבוץ גלויות ליד תחנה מרכזית בתל אביב .
 

ש מים

New member
העוני בקיבוצים

מהיכרות אישית ומעמיקה (הבהרה: אני לא קיבוצניק ואין לי כל קירבה משפחתית או אידיאולוגית לקיבוצים): הקיבוצים כיום, ככלל (יש כמובן מספר קטן מאוד של קיבוצים עשירים ויוצאי דופן...), הנם בין המגזרים העניים ביותר בחברה הישראלית. די אם ניקח את פרמטר דיור מ"ר לנפש (המהווה את האינדיקציות החשובות למדד רמת-החיים של האוכלוסייה) נמצא את הקיבוצים בתחתית הסקאלה. כנ"ל לגבי השקעות כלכליות בדיור. ועוד לא דיברתי כלל על קיבוצים שבהם יש ממש רעב לאוכל (ע"ע: מצובה, מסדה, האון, רגבים, נוה-ים ועוד רבים רבים...). ולמרות שאיני נמנה עליהם - איני יכול להחריש ולעלוז נוכח המצוקה האמיתית, של אוכלוסיה טובה ואיכותית שיש לה חלק עיקרי וחשוב בבניית והגנת המדינה הזו! אני לא מוכן לקבל את גישת: "הכושי עשה את שלו, הכושי יכול ללכת".
 
מעניין ..................

אף פעם לא ראיתי קיבוצניק בא ל-בית תמחוי . מקסימום זוג זקנים שבקושי גומר את החודש . ואין להם עוזרת פיליפינית של עזר מציון .
 
המגזר הקיבוצי ../images/Emo163.gif

זה אחד המגזרים שהביא את האנשים המוצלחים אל הכלכלה הישראלית ואל החברה הישראלית , אבל הקיבוץ בעצמו לא הצליח להיתפתח כמו המושב שהקים אזורי תעשייה בתחומו . בניגוד לקיבוצים אני מכיר היום מושבים שפינו חממות חקלאיות ומחסנים חקלאיים לטובת מסחר ובילוי , וזו תופעה שהולכת וצוברת תאוצה כאן בארץ . זוהי תופעה שהופכת את המושבים להיות מעיין " פרבר כפרי " של העיר הסמוכה אליהם , וזה קיים רק כאן בארץ .
 
ישנם גם " ערי שינה ולינה " ../images/Emo82.gif

דוגמא למשל : גבעתיים זוהי עיר השינה של תל-אביב שאליה מיוממים . או למשל עוד דוגמא : רמת-גן היא גם עיר שינה וגם לינה ( בתי-מלון ) של תל-אביב
 

walter331

New member
אהההה!!! אני כבר לא יכול לעמוד מהצד

אני עוקב כבר זמן רב אחרי הפורום המעניין הזה. אבל אוסף של קשקושים כזה עוד לא ראיתי מעודי , אני לא יודע אם לצחוק או לבכות.... בכל אופן באקט זה של מחאה בזאת הצטרפתי לפורום.
 

שי רגב

New member
נכון. באמת יש כאן בעיה...

ויש אנשים רבים ואיכותיים שכבר פרשו מכתיבה בפורום בשל בעיה זו בדיוק... מה לעשות? דמוקרטיה... אולי אם יתרבו "הגורמים הרציניים והאיכותיים" יעלמו חוסר הרצינות וערימות השטויות?...
 

מתלהב

New member
ואולי יתפתחו בעתיד שני פורומים,

פורום "לימודי גיאוגרפיה", נוסף על זה?!
 
למעלה