היו לי קרובים בקיבוץ
ואני התחברתי בחופשות עם הפרחחים של קבוצת הגיל שלי.
בגיל שכבר עבדתי איתם, אהבתי לעבוד ברפת. היינו גורפים שמנת מעל מיכל החלב, מקציפים אותה במקצפה ידנית מפלסטיק, מוסיפים סוכר וקקאו, מקפיאים שעה בתבנית קרח, מקציפים שוב ומקפיאים סופית. עוד לא שמעו אז על גלידות שמנת בארץ.
היינו מכינים גם גלידה מיוגורט שהוכן בכוסות לצריכה בחדר האוכל. אהבתי מאד את גלידת היוגורט והתלהבתי כשנפתחו חנויות פרוזן יוגורט, אבל המוצר התעשיתי הזה אכזב אותי.
בשכונה היו לא מעט עולים מפולניה, כמה משפחות הביאו מכונת גלידה וחשבו שזו תהיה פרנסה טובה.
הייתי ילד קטן כשהאב או ילד גדול מהמשפחה עברו מדלת לדלת וניסו למכור גלידה, אבל זה היה בצנע ומעט מאד הרשו לעצמם לקנות, ואם קנו זה היה פינוק חד פעמי, אז עסקי הגלידה נשכחו מהר.