השאלה היא
האם אתה מחשיב ניסיון כרפרנט כספים או שירות לקוחות/מכירות בבנק כניסיון פיננסי?
אתה מתאר מצב ורוד מדי "להשקיע בעבודה ולהתקדם בה". זה לא פשוט לקבל קידום בחברה. במיוחד אם אתה עובד ככלכלן בחברה קטנה, כשהבוס שלך הוא סמנכ"ל כספים שמתכוון להישאר שם לנצח.
וכמובן שלכל דבר יש עלות אלטרנטיבית:
אם הייתי מציב בפניך את שתי האפשרויות הבאות מיד בתום התואר הראשון, במה היית בוחר?
אופציה א:
לעבוד ככלכלן מתחיל אחרי התואר הראשון ב-6,000-6,500 ברוטו לחודש.
אחרי שנתיים תקבל העלאה של 500-1000 שקל למשכורת (וזה עוד אם הבוס נחמד).
או לחלופין תוכל להתמודד על תפקיד שני בחברה אחרת.
אופציה ב:
להמשיך לתואר שני, לעבוד במקביל ככלכלן או אנליסט במשרה חלקית (נניח 3500-4,000 ברוטו לחודש) לעבוד כעוזר הוראה/מתרגל באוניברסיטה (עוד 3000 ברוטו לחודש), ועל ידי כך לקבל פטור משכר לימוד עקב היותך עובד אוניברסיטה(חיסכון של 1,400 שקל לחודש), ולקבל מלגת מחיה על התזה (עוד 1000-2000 נטו לחודש).
אחרי שנתיים תהיה עם תואר שני, עם יותר כסף בכיס, ועם ניסיון של שנתיים ככלכלן (למרות שתעבוד במשרה חלקית, בקורות חיים כלכלן הוא כלכלן) ותוכל להתמודד גם על משרות שתואר שני הוא דרישת סף.
בנוסף יהיה לך ניסיון של מתרגל שמעסיקים מעריכים מאוד, ואופציה לעשות בשלב מאוחר יותר של החיים דוקטורט בארץ (בחו"ל אפשר לעשות מיד אחרי התואר הראשון).
את מי לדעתך מעסיק ממוצע יעדיף לקחת כעבור שנתיים לעבודה: את מי שבחר באופציה א' או באופציה ב'?
אין ספק שהתואר השני הוא לא פשוט, ומי שרוצה להוציא ציונים יפים צריך להשקיע המון זמן, אבל בוודאי יותר נוח לעשות אותו כשאתה צעיר מאשר נשוי עם ילדים.
ולמה צריך בכלל תואר שני? תשאל את אלה שחשבו לפני 10-20 שנה שעם בגרות מלאה או 12 שנות לימוד יקבלו אותם לכל עבודה עד הפנסיה. היום בשביל להיות מזכירה או פקידת קבלה אתה צריך תואר ראשון.