את יודעת מה
עצוב בסיפור שלך? לא ההחלטה שלך להתגרש כבר אחרי חודשיים, לא 6 שנים של זוגיות שאת משליכה לפח בלי להתאמץ אפילו לא הציניות שלך וקור הרוח כאילו מדובר בשאלה פשוטה כמו האם להחזיר את הנעלים שקנית כי הן לוחצות מעט, או להשאיר ולחכות שיתרחבו מעט. מה שעצוב זו האמונה שלך שאת חפה מכל אשמה ושמכרו לך חתול בשק ואם אפשר בבקשה עיצות, חברי הפורום היקרים, איך אני מחזירה את החתול הזה לעזעזל, כי פתאום גיליתי שהוא מיילל, ומלכלך וברוב חוצפתו גם רוצה לאכול. אמממ וכן, נכון שאני כבר שנים חולמת על חתול שאני אתכרבל איתו, שישעשע אותי, שיקפוץ עלי כשאני חוזרת הבית ואשוויץ בו כשאני יוצאת לרחוב, אבל שאני אתאמץ? שאני ישקיע? עד כאן! קחו אותו חזרה כי לא מתאים לי ורק תסבירו לי איך אני מקבלת את כספי בחזרה.