תהייה.

נ גה

New member
תהייה.

מעיון דיי כללי בפורום הזה, עולה פה מן תמונה על פיה מחוננים, רובם, סובלים מבעיות חברתיות כאלה ואחרות עם הסביבה ה'רגילה'. שאולי לעד הובדלו ויובלדלו חברתית מאנשים שבתחום הנורמה. האם זו באמת הדעה הרווחת כאן? אם כן - מדוע? מדוע מצב כזה משוייך ישירות למחוננות?
 

neko

New member
אנשים קיצוניים לא מסתדרים בחברה,

ולא משנה מה שונה בהם. כמו שמישהו אמר כאן, גם אלו שנמצאים ב2% הקיצוניים מבחינת משקל, גובה, גודל אוזניים וכד' בד"כ סובלים מכך.
 

MrsBrownstone

New member
ההגדרה ל"לא מסתדרים":

היא לא בהכרח דברים כמו- שיורדים עליהם.. שאין להם חברים.. שהם לא ממש מתקשרים עם הסביבה וכו'.. זה יכול להיות גם שחיצונית [מבחינה חברתית] הם ממש נראים כאילו הם "מסתדרים" מצויין אבל למעשה הם תמיד ירגישו טיפה לא שייכים ו.. "מיוחדים" חח. זתומרת על פני השטח הכל נראה אחלה בחלה אבל בעצם בפנים הם.. קצת.. מתוסכלים.. חח- קצת קשה לי להסביר כפי שאתם רואים [קוראים].. אבל ככה זה אצלי לפחות.. [בערך]
ושוב.. יש סוגים.. כמו שיש סתם אנשים שהם עונים להגדרה החיצונית והשיכלית של "רגיל" אבל הם לא מסתדרים בחברה ממש.. זה גם תלוי הרבה באופי של אותו אחד.. אבל ללא ספק- יש קשר לקיצוניות באינטיליגנציה..
 

lashlushon

New member
לא שייכים...

את מתכוונת להגיד שגם אם הם לכאורה בין כולם, הם תמיד ירגישו לבד? כי כך אני מרגיש, אני שם לב לזה שאיתי מדברים פחות, ועל פחות מהעניינים של ה"חבר'ה", אם בכלל. אני שם לב לדוגמא שעם אחרים, ה"מקובלים"(יחסית, כי אצלינו אין פילוג גדול, יש גיבוש די טוב...) מדברים הרבה על בנות ואיתי לא(בכל"ז כתה ט'), ואני מרגיש די מבואס בגלל זה. אבל אולי בעצם אנחנו גורמים לזה להיות כך? מרגישים שאחרים נחותים מאתנו ופשוט מתרחקים מהם? אולי אנחנו רק מתנהגים כאילו זה לא מעניין אותנו, בלי לדעת בכלל שזה מה שאנחנו עושים, ע"י כך שאנחנו מתעסקים בתחומים שונים כגון- פילוסופיה, פסיכולוגיה, אסטרופיסיקה ועוד. וכצפוי, ילדים "נורמאליים"(לא מצאתי הגדרה אחרת, מצטער), לא מתעסקים בזה, וחושבים שאנחנו מעדיפים להישאר בעניינים שלנו, למרות שזה לא באמת כך, אך לא נעים לנו למתוח ביקורת על החברה ולהגיד להם שהם טועים בדיעה זו. או שאולי אנחנו מתרחקים מהחברה כי אנחנו חושבים לפעמים שהחברה לא באמת בישבילנו, ז"א, יש טיול עם כל הכיתה, "Joy"... אני נשאר בבית, למה לי ללכת עם כל החברים, סתם מעצבן, ואולי גם המצב של ההתרחקות הרצונית הזו היא בעצם באה בעקבות הסיבות האחרות שגורמות לנו להרגיש דחויים, ובגלל זה אנחנו מתרחקים מהחברה בכלל. זה לפחות מה ואיך שאני מרגיש בחברה הכללית, והגעתי למצב כל כך מעצבן מהבחינה הזו, שכדי לגרום לאנשים לשים לב אלי, התחלתי ליצור "מסיכת דיכאון", שכל פעם שאני מרגיש שמתעלמים ממני לחלוטין(בד"כ),, אני הופך לאדם דכאוני, מכופף, מכווץ וגורר רגליים, כך לפחות שמים לב אלי, וזה עובד. ילדותי, אני יודע, אבל שזה המוצא היחיד שישימו לב אלי באופן כלשהו, אז למה לא? טוב, זה פחות או יותר מה שרציתי להגיד, ובנוסף לזה, כפי שקראתם ניסיתי גם להסביר ולהביא דיעות משלי, מקווה שזה מובן. כתבתי פה "אנחנו", בגלל שנמאס לי כל הזמן להגיד "אני", וגם כי התייחסתי לחלק מקבוצת המחוננים הדומה לי(או אני להם, לא הכי משנה מעשית, רק עקרונית...), ולא בגלל שאני סכיזופרן. אביתר.
 

MrsBrownstone

New member
כן.. המ.. המשפט הראשון מתאים לי

[לכאורה מסתדרים אבל תמיד מרגישים לבד- משו כזה] אבל כל השאר לא כל כך.. אני דווקא אוהבת טיולים וחברה וצחוקים וכאלה- בכלל- אני בצופים.. שזאת מין חברה שכאילו בנוייה בשביל אנשים כאלה חח כן ובקשר לקטע של "להשיג תשומת לב"- זה לא כזה יוצא דופן.. אבל אל תהפוך את זה להרגל גם כי לאנשים בשלב מסויים ימאס- הם יתקרחו ממך ותהייה לבד [חח אני מעודדת הא?] וגם כי זה לא טוב בשבילך.. אתה תתחיל להאמין לשקרים של עצמך להיות בדיכאון :/ קיצר.. אל!
חח לפעמים יש שיחות שנשמעות לי כל כך סתמיות או שאלות [בעיקר של ההורים שלי] שהצורך לענות או להשתתף בשיחה נראה לי מאוד לא נחוץ.. ואולי חושבים שאני סנובית.. אני באמת לא יודעת.. מה שבטוח- יהיה טוב
חח
 

gill142

New member
באופן עקרוני,

מחונן שונה מאחרים במסגרת רגילה. הוא יותר חכם, ואז לרוב מצבו הופך לנחות כי הוא שונה מהאחרים. במקרים שמחוננים במסגרת למחוננים יומית אין כמעט סיכוי שזה יקרה. עכשיו, למה זה כך, כי החברה והנוער מתנהגים שונה למי ששונה מהם. כמובן שניתן לשנות זאת, אך קשה לשנות זאת. אני באופן אישי, פעם היה מצבי נחות והיום הוא עלה מאוד אך גם היום, אני שונה משאר השכבה אצלנו ובכלל מנוער אחר. אולי זה כי לי אכפת מלימודים ואכפת מהעתיד יותר מלאחרים או מסיבות אחרות אך עדיין אני שונה. ועוד בנוער של היום, שכל הזמן יורד על אחרים ומקלל, כשבכל חברה צוחקים על מישהו רק כי הוא רוסי אז איך אפשר לצפות מהחברה להיות פתוחה. אולי אם הנוער היה קצת יותר פתוח, פחות מסומם ופחות מקלל המצב היה אחרת. אני מאמין שהמצב לא כך בארצות אחרות כמו פינלנד או שוודיה ששם החינוך במצב יותר טוב.
 
למעלה