תהיות

[I C E M A N 7]

אייבורי כבר השיב על זה למעלה

 

[מפלצת או ילדה]

חשבתי לתומי

שרק טינאג'רים מבלים את הקיץ בהפלצות מבית שחי.

 

[3 AM]

רוצה שהסלע הזאת תרד גם לי מהלב.

אכן נשמע דומה

טוב לשמוע שיש סוף טוב לסיפורים כאלו (אני מכירה גם כמה מסביבי באופן אישי). עד לפני כמה זמן פחדתי לעשות את הצעד כי לא רציתי לאכזב את הסביבה, לא רציתי שיחשבו שנכשלתי וכו'.

לאחרונה הגעתי למסקנה שהיחידה שאני מאכזבת היא את עצמי, ושאני חייבת להשתחרר מכל המחשבות של מה יחשבו עלי בסביבה וכו'.

היחיד שאני לא רוצה לפגוע בו אך יודעת שאאכזב אותו, הוא בן הזוג, ואת זה אני לא יודעת איך לעשות. הוא הקריב לא מעט למעני לאורך השנים ותמיד תמך בי...

 

[nowonder]

בחיי, אם הייתי הבחור שלך הייתי מתעצבנת

מכל הדאגה הכנה שלך לשלומי הנפשי.

הבחור שלך לא ילד קטן. הוא גבר בוגר, עם רצונות ויכולות ואני מניחה שגם עם אגו וזין. לנהוג בו ברחמים במקום באהבה, בפטרונות במקום בתשוקה, זה שחצני ומעצבן ועילה מספיקה כדי לעזוב אותך ויפה שעה אחת קודם.

 

[3 AM]

השיפוטיות ממך והלאה, אה?

כי הרי ברור שצריך לעשות דברים כמה שיותר מגעיל, כמה שיותר לפגוע, כי אם אפשר אז למה לא, לא?

זה שאמרתי שאני כבר לא אוהבת את בן זוגי אהבה של זוגיות, ממש לא אומר שלא אכפת לי ממנו. אני אוהבת אותו כמו בן מפשחה או חבר קרוב. קשה לך עם זה?

 

[nowonder]

לי באופן אישי לא ממש אכפת.

ואני מצטערת אם נעלבת מדברי. אבל אני מבטיחה לך שזה מה שהוא מרגיש על המטמורפוזה שעברה האהבה שלך מאהבה לרחמים.

תחשבי על זה ככה - איך את היית מרגישה אם הוא היה בא ואומר לך שהוא לא אוהב אותך יותר, לא חושק בך יותר, שהעתיד איתך נראה כמו סבל אחד ארוך ומתמשך, שהוא רוצה יותר מהחיים. אבל הוא לא רוצה לפגוע בך. היית רוצה שהוא יישאר איתך בשביל לא לפגוע בך?

 

[ערסlight]

עונש משמים

אז מה, הפכת את בעלך לחברה הטובה שלך?
המצחיק הוא שמכל האפשרויות שעומדות לפנייך בחרת באכזרית ביותר. [אגב ה"אני לא רוצה לפגוע בו".]
אבל לא נתעסק בזוטות, את שואלת בשביל עצמך. [טוב, לא ממש שואלת, הרי בחרת כבר.]
אז עניינית, מה שלא תעשי, תצטערי. ככה את.

מה נראה לך שהיינו עונים אם הוא היה שואל?

 

[3 AM]

בחיי שלא הבנתי מה אתה רוצה ממני

בחרתי באפשרות האכזרית ביותר?
עדיין לא בחרתי כלום.

צודק שאכן אצטער לא משנה מה אעשה. זה באופי שלי.

*דיסקליימר: אין לי חברה הכי טובה.

 

[ערסlight]

AM-PM

לא לבחור זה להנציח את הקיים. נכון?
את מחזיקה אותו אצלך עד שתחליטי. בעצם מביאה אותו לחיות ולתכנן עם בנאדם שכבר מאס בו.
המעשה הנכון [עבורו] שתלכי כבר. [היום].
כל יום שאת יושבת בחיבוק ידיים [וטוחנת מים] זאת אכזריות. כאילו... מה? מה לא ברור?

הבנת?

 

[3 AM]

עכשיו הבנתי

אז אתה אומר שאני פוגעת בו יותר ע"י כך שאני לא עושה כלום (מחליטה לא להחליט) מאשר אם כבר אעשה את הצעד?

 

[בוחר בתשוקה]

הגעתי לפה בטעות..בחיי..אבל לא יכול שלא

להגיב..ככה זה עם בני מזל טלה..יש לנו קוצים בטוסיק )

הנוסחה מאוד פשוטה...לטעמי...

אל תישארי איפה שלא טוב לך!!!
החיים לא מחכים לנו....ואנחנו מחוייבים ..אבל מחוייבים להיות מאושרים בהם..כי שמעתי שחיים רק פעם אחת..וזהו

קראתי שיר מטריף בשם "רגעים" של סופר נהדר ...בשם חורחה לואיס בורחס...תקראי אותו...

מבטיח תובנות חדשות

בהצלחה

חיבוק של כוח
אני

 

[צריכה אומץ]

הגעתי מפורום שכן ...

קומי קחי תחפצים שלך ולכי
עם כל הכאב והצער תחשבי רק על עצמך לחיות בזוגיות כמו שאת מתארת רק כי את פוחדת לפגוע בו ורק כי את חוששת ממה תגיד הסביבה שלך זאת הטעות!!!
אין לך מה לעשות עם גבר שאין לך אליו יותר אהבה ואין לך אליו חלקיק של תשוקה חברים יש בדן!!
מגיע לך להיות מאושרת ולמצוא תאחד שירטיט לך תלב ועוד דברים בגוף.
איןלך עדיין ילדים וזאת חצי נחמה כי את יכולה לקום וללכת ולפתוח בפרק ב.
תתארי לך איך היית מרגישה אם היו מעורבים פה ילדים היית נישארת בגללם שזאת עוד טעות נפוצה.
אז עצתי
תתפסי את עצמך בידיים ותעשי בשביל עצמך, את צעירה בת 30 וכל החיים עוד לפנייך הסבירות שתישארי רווקה זקנה נטולת ילדים היא נמוכה
שיהיה בהצלחה

 

[רפסודיה]

הקונפליקט אצלך. החליטי היכן את.

לא תוכלי להחזיק בשני קצוות: גם להיות נשואה לגבר שאת מצידך מרגישה שאינך אוהבת כגבר וגם לבקש מהחיים להרגיש את מה שאת לא מרגישה.
בנוסף, זה לא הוגן מצידך לשים עליו את האחריות על כל מה ששלך- זה שאת אינך מאושרת, אינך אוהבת, שאת נמצאת איתו אבל חיה בתחושה שמגיע לך יותר. זה מה שאת מרגישה וחושבת - קחי על זה אחריות.
החליטי היכן את נמצאת- אם אינך מסוגלת לאהוב אותו כפי שהוא הניחי לו ולמערכת הנישואין שלכם והסתכני בחיפוש אחר משהו אחר שיתאם את מאווייך. וכן, זה סיכון אבל כל זה שלך לא שלו.

 

[Darklos]

תקראי בבקשה פה לפני שאת עושה מעשים אוי ואבוי פה עם התגובות של כולם. אני בדרך כלל אוהב את האנונימיות ובעיקר קורא שקט פה בפורומים בתפוז אבל הייתי חייב לאמר משהו לפני שתעשי שטויות.
אני אמנם רק בן 23, אבל מכיר מספר בנות 30+ שלא מבינות שזה גיל שעבור רווקה כדי להתחתן בו צריך להתחיל להתפשר.
זה גיל שבו הבחורה יודעת יותר מה היא מחפשת ומתחילה לפסול על כל מום ופגם שאולי הייתה מקבלת בגיל 20+ ויוצרת מזה קשר מושלם.
זה גיל שבו הבחור שיוצא איתך שואל את עצמו - אז למה בעצם את לא תפוסה כבר, מה יש בך שלא בסדר? ובגלל שתהי גרושה זה רק יחזק את השאלות אצל הבחור...
נוסיף לזה שבגיל 30 את פחות צעירה ואטרקטיבית ממה שהיית בגיל 25. כן לא יפה לאמר את זה, קצת סקסיסטי ושטחי, וגם קשה להכליל כי תמיד יש יוצאות מן הכלל ואולי את בניהן, אבל מראה חיצוני של בחורה בת 30+ לעומת כזה של בת 20+?

אני נתקלתי במצב הזה שאת נמצאת בו עכשיו מספר פעמים בחיי. לא רק בזוגיות אלא בכל מני תחומים בחיים. כשאת נמצאת הרבה זמן בתוך משהו ואת מתרגלת אליו את מתחילה לקחת אותו כמובן מאיליו ומתישהו להתחיל לחשוב "מה היה אם". [בגלל זה לידידות בגילי+- אני כל הזמן אומר שיתנסו עכשיו כמה שיותר (בתחום הרומנטי ובתחום המיני) כדי שבעתיד לא ימצאו את עצמן במצב הזה שהן שואלות האם היה יכול להיות להן יותר טוב עם מישהו אחר.]
הקטע הוא שאחרי זה כשאין לך את זה ביד, את מגלה שלא כזה קל להשיג אחד חדש ובגיל 30 לוקחת סיכון שבסוף תהי בלי כלום.
העניין הוא, שאם היית יותר צעירה ושואלת את עצמך אם הוא הבנאדם הנכון בשבילך, השאלה הייתה אחרת. אבל את נשואה, נמצאת עם הבחור 5 שנים. ואומרת שזה לא שרע לך איתך. לא שאין לכם חיבור ביחד ושאתם לא מסתדרים. את לא בגדת בו, הוא לא בגד בך. לא טענת טענות כמו למשל שהמשפחות שלכם לא מקבלים את הקשר שלכם. קיצור באמת יש לך משהו טוב ביד והעניין שלך הוא שהלהבה כבתה ואת פשוט פחות אוהבת אותו ממה שאהבת אותו בעבר.
לכן, אני טוען- שאולי התשובה תהיה שאין לאן להתקדם ועדיף לקחת את הסיכון ולחזור חזרה לשוק הרווקות, אבל לפני זה למה שלא תנסי אופציות של לעבוד על זה?

קודם כל, אם תדברי עם הבחור בפתיחות ותאמרי לו מה המצב - תנתן לו אפשרות לנסות להחיות את הלהבה ומי יודע אולי פתאום תתאהבי מחדש בבחור שאהבת 5 שנים אחורה מספיק בשביל להתחתן איתו?
דבר שני, למה לא ללכת לייעוץ זוגי ולראות ממקור חיצוני ומוסמך אם יש משהו שיכול לעזור?
חבל לזרוק את הכל סתם ככה...

לגבי ילדים, אין ספק שעכשיו זה לא הזמן. לא כשמעל הראש מרחף עניין פירוק הקשר. אבל באמת אני חושב שלפני שאת זורקת הכל לפח - תמצי אפשרויות של החייאת הקשר. בתור התחלה דברי עם הבחור, בלי להניח אותו מתחת לגליוטינה ולאמר לו שהוא על הסף. רק לאמר שאת פחות אוהבת ושהתחילו לעלות לך שאלות לראש ולשאול לדעתו. ובתור המשך אם צריך אז ללכת לטיפול.
רק חשוב שתנסי להכניס לך לראש שבחוץ זה לאו דוקא יהיה בשבילך עולם שכולו טוב. אולי כן, אני לא פוסל את זה, אבל סיכוי מאוד גדול שלא (בלי להכליל כמובן).

ומצטער אם התגובה שלי פוגעת פה במישהו מהקוראים. אם יש פה בחורות רווקות בנות 30+ שחיות את החיים ונהנות מכל רגע. אני ממש לא מנסה להכליל, אלא רק לפתוח לבחורה פה את הראש לאפשרות שאולי יש לה משהו טוב ביד והיא הולכת לזרוק אותו בשביל חתול בשק שאולי יתגלה כחתול מת...

לבחורה הצלחה.