מוכר...
אספר לך בקצרה את סיפורי, הכרתי את הגרוש שלי בהיותי בת 20 ולאחר 5 שנים התחתנו, היינו החברים הכי טובים והחיבור בינינו היה מדהים ונפלא.
אחרי 4 שנות נישואים (ללא ילדים) נעלמה התשוקה והזוגיות עצמה ונשארה רק החברות הטובה מאוד.
ניסינו ללכת לטיפול זוגי על מנת ולנסות להחזיר גם את הזוגיות, בסיומו של תהליך הטיפול הגענו להבנה שאנחנו צריכים לפרק את הזוגיות ולהמשיך הלאה בחיינו, גם זה לא היה קל והיה מלווה בהרבה בכי וכאב.
חזרתי לתקופה לבית ההורים ואחרי הלילה הראשון שם קמתי בבוקר כשסלע ירד לי מהלב והבנתי שעשיתי את הדבר הנכון והרגשתי שהחזרתי לעצמי את חיי השליטה בהם.
נכון, המצב בחוץ מבחינת זוגיות לא פשוט אך לא היה רגע אחד שהצטערתי על הצעד שעשיתי - לא אהבתי אותו יותר ובחרתי לחיות את חיי בשביל עצמי.
לקח זמן ומצאתי לי זוגיות חדשה (שנגמרה לפני מספר חודשים) אך לפחות זכיתי לאהוב שוב וגם היום אני כבר לא מפחדת מלבד ולא מפחדת לנסות עד אשר יגיע הגבר שאיתו באמת ארצה לבלות את המשך חיי מתוך בחירה אמיתית ולא מתוך ברירת מחדל.
ניתן לבחור בזוגיות הקיימת מתוך נוחות, הכר ופחד וניתן גם לא, הבחירה היא רק בידייך.