תהיות, תהיות .....

[Lonely In Blue]

ועוד אומרים...

שגברים ניחנו בדחף לא בר-כיבוש... אתגר שלא מן העולם הזה... להעפיל לכל פיסגה חתולה... את כנראה נשמה של גבר כלואה בגוף אישה עבורי, אתגר היא מילה מעצבנת עבורי, בת-זוג שיודעת להשכיח ממני את אפסות החיים, אפסות האדם... בת-זוג שיודעת לחבק, שיודעת "לקרוא" אותי, היא בשבילי עולם ומלואו ואת האתגרים אני מותיר לך, גב' הולמס ולגבי תשוקה... היא לעולם מגיעה מתוך רצון והרצון... לך תדע מה מעורר אותו עבורי... וודאי שלא האתגר

 

[antigone]

התגובה היתה ללונלי...

 

[s h o o s h a]

ועוד באשר לאתגר

אתגר אינו ייחודי לגברים ו/או נשים. אתגר הנו אתגר באשר הוא. טיפוס הרים? בהחלט אתגר - ההר הוא היעד אותו אנו מנסים לכבוש. ייתכן וההר מסמל עבורינו פחד כלשהו מעברינו אותו אנו מנסים להכניע. כך גם "ספורט אתגרי" - הספורט הוא האתגר, קרי היעד. דרך היישום הוא הדרך בה אנו מנסים להתמודד עם דברים שבתוכנו. אהבה אינה אתגר. (כך, כל רגש אחר). שכן, אינני מציבה את האהבה כיעד לכיבוש. ראיתי בחור, מצא חן בעיני. עכשיו אני אעשה את כל אשר בכוחי לעשות כדי להשיגו, וכל האמצעים כשרים לשם כך.

לא בטוחה שהגבר (או האישה) יאהבו את הרעיון שהם היוו אתגר של מישהו. (חישבי על כל ההתערבויות שעושים על "מי ישכיב ראשון את המלכה של הכיתה" - זהו אתגר. מכוער, אבל עדין אתגר.) ואם אכן אנהג כך, הרי מרגע שהשגתי את המטרה, השלמתי את האתגר, די מהר יימאס לי ואמשיך הלאה. לאתגר הבא. (ראי הדוגמא למעלה). מצטערת - לא מסכימה כלל וכלל עם דעתך בנושא האתגרים בחיים. לא שאין כאלו. יש ויש ואנחנו נתקלים בהם מידי יום ביומו. לפעמים האתגרים הם קטנים ואינם דורשים מאמץ מיחד, לפעמים הם גדולים ודורשים כוחות נפש עצומים. אלא שאהבה ושאר רגשות אינם נכללים ב"רשימה" זו. באשר לרצון - קראי שוב את דבריו של Lonely. לאט, בשקט ובריכוז. תמצאי בהם הרבה אמת וחכמה. יתרה מכך, תרגום נפלא לדבריי שנאמרו בענין הרצון וההבדל בינו לבין האתגר. בוקר טוב לשבוע חדש ומי ייתן ויביא לנו עמו בשורות טובות והרבה אהבה

 

[r e d head]

ל..nekochan

אני חושבת שהם צודקים במה שהם אומרים לך... אני קוראת אותך כבר תקופה תראי, הלואי והיתי יודעת את הנוסחה לשימור זוגיות, אז אולי היתי מיליונרית היום. אבל, לשמור על מתח קבוע במערכת יחסים , לא נראה לי שזה העיניין והדרך. המתח יוצר עיניין שלילי מזכיר לי את הויכוח העתיק, אם אהבה תמיד כואבת אהבה היא המון לקבל ולתת, היכולת לקבל אהבה זה לא דבר מובן מאיליו. בשביל זה אדם צריך לאהוב את עצמו כדי לקבל שאדם אחר אוהב אותו. וזה מזכיר לי משפט שאמר לי פעם איש אחד לפני כמה שנים....איך את יכולה לאהוב אותי, אני כזה דפוק, זה נפלט לו בהיסח הדעת, כמה שהוא צדק.

 

[nekochan88]

ל red head

ני מבקשת להתעלם ממתן הציונים של מי צודק ומי לא....... אנחנו לא נמצאים כאן בשביל לייצר קונצנזוס ולשכנע אחד את השני... יש הרבה סגנונות לאהבה ולזוגיות, והגרוע מכל הוא לנסות ולכפות מודל אחד נכון לכול... ואישית, הכי מוזר לי (וגם מרגיז) כשבאים עם נוסחאות ידועות מראש של מה גברי ומה נשי. כאילו שזה עניין קבוע, וידוע מראש. ני מאמינה שבחיים שלנו אנחנו יכולים לעבור כמו מטוטלת מצד לצד.... מה לעשות, אני מאמינה גדולה בדינמיות, וביחסים משתנים בתוך הזוגיות......... כשמדובר על מתח במערכת יחסים - בעיני זה כלל וכלל לא עניין שלילי, אלא היכולת לשמור על מערכת חיה ולא נרדמת: דברים ששנינו אוהבים לעשות ביחד, דברים שהיו רעיון שלו שמצא חן בעיני ועכשיו שנינו בעניין, ולהפך.... וגם דברים שאני עושה לבד או בחוג הפרטי שלי, ולהפך....... ובאשר להגשמה עצמית - נו נו, אני האחרונה שאפשר לטעון כלפיה בעניין הזה..... עם ובלי זוגיות......... וזה אולי כל העניין: הצורך להיות on the move - לא לכולם יש את זה - יש אנשים הרבה יותר איטיים, ויושבי בית - אבל לי יש אנרגיות, שאיפות ואתגרים אחרים.... ובני הזוג היותר מוצלחים שלי היו כאלו שנוצרה איתם כימיה משמעותית לאורך מבחר של תחומים בחיים - לא רק כגב רגשי, אלא גם כפרטנרים לעשיות מסוג אחר, או כאלו שהיו מעורבים באופן ממשי ועמוק במה שמעניין את שנינו....... זהו, מקווה שאני ברורה........ וגם אני אוהבת שמחבקים אותי, ומחבקת בלי סוף, את כל מי שנמצא סביבי, אפילו כשאני יודעת לטעון בהגיון ברור ומנוסח היטב את טענותי שיהיה לכולנו שבוע נעים ולא סוער במיוחד (כאן בלונדון הכל עף כרגע.......

 

[nekochan88]

אמרתי, ואני חוזרת

שההבדל המהותי ביננו הוא המיקום של האתגר: את רואה את ההר כאתגר, אני רואה את היכולת שלי לטפס כאתגר. אלו הם שני דברים שונים. וכך גם בזוגיות: לא בן הזוג, או הכיבוש הוא האתגר, אלא היכולת שלי להגיע לדברים חדשים, שנובעים מתוך הזוגיות. אני מציעה מושג חדש בהקשר זה: אינטראקציה - כזו שמפיקה ממך דברים חדשים, מקומות טובים יותר........

 

[s h o o s h a]

ההר או הטיפוס עליו

שניהם אתגר. ההבדל בעיני המתבונן (במקרה זה - ה"מנתח") ובכל מקרה, אין זה משנה את העובדה שמרגע שהמינוח הנו "אתגר" הרי שיש לו התחלה, אמצע וסוף. לטעמי ודעתי בלבד, כמובן. לא רואה כיצד אתגר ב ז ו ג י ו ת יכול לשרוד. שכן מרגע שהנחת עיניך על מושא אתגרך, בדקת את היכולת שלך בקשר, מיצית את האפשרויות ולאן זה מוביל? מה שאת מבקשת הוא מין זוגיות שתהיה כמו נהר מפכה ושה"בצורת" לעולם לא תיגע בו. יקירה, גם בטבע אין הדברים מתנהלים כך. יש עונות גשומות ויש עונות צחיחות. כך בדיוק גם בזוגיות. אלא שעל פי דעתך, מרגע שיש צחיחות ביחסים הרי שהם תמו ואין כל דרך "להשקותם ולהחיותם" מחדש. צר לי. זו הבנתי את דבריך אינני מסכימה עמם. אבל זו אני וכפי שאמרת קודם - איש אינו בא לכפות על האחר את אמונתו. אנו בסה"כ מנהלים דיון אשר כל אחד ואחת מאיתנו יכול/ה לקחת/לזנוח בכל רגע ולעבור לנושא הבא. המשך ערב בכייף לכולנו

 

[nekochan88]

שושה - אני חושבת שטשטוש הבדלים

ועיסוק בלהגיד לשני איך הוא חי את חייו זה לא ממש עניין ראוי....... אני מוחה כנגד האופן שבו את כותבת: >אלא שעל פי דעתך, מרגע שיש צחיחות ביחסים הרי שהם תמו ואין כל >דרך "להשקותם ולהחיותם" מחדש. צר לי. זו הבנתי את דבריך אינני מסכימה >עמם. צר לי, אבל זו חוסר הבנה מוחלט של דברי, ומעולם לא אמרתי או חשבתי כך....... הייתי נשואה לא מעט שנים, ויעידו כמאה עדים התכתובות הקודמות שלי בפורום בדיון אינסופי על התלבטות בתוך קשר מורכב שאני מצוייה בו..... אני רחוקה מלזנוח קשר בעת צרה... ויחד עם זאת, אני לא נכנסת לקשר שלא מבטיח רמת ריגוש, ועניין, ויכולת, ואינטראקציה, ואתגר ברמה שאני רגילה אליה. ההקשבה שלך לא מדוייקת: אני מדברת על בחירה לפני ובתוך קשר, ולא על איך הוא נגמר; אני מדברת על טיפוס ולא על הר ואלו הם שני עניינים שונים - לשון אחר - סובייקטיביות ואובייקטיביות - משהו שמצוי בתוכי או משהו שמצוי מחוץ לי. זה איננו עניין סמנטי בלבד. זה הבדל עקרוני, וחבל למחות את מה שהשני מדגיש כעקרוני לו. ולצערי, את שומעת שם קולות, שהם לגמרי משלך - אני בכל אופן לא אמרתי, ולא ניסחתי שום דבר בצורה כזו. שבוע טוב

 

[s h o o s h a]

הויכוח האינסופי והבלתי נגמר

אין לי כוונה, מעולם לא היתה לי, לכפות עליך או כל אדם אחר, את דעתי.(ושימי לב כי גם בתגובתי שמתי דגש על ענין הדעה האישית שלי וההבנה שלי). לענין הבנתי, הרי שזו הבנתי ועל בסיס זו אני מגיבה ואומרת את דברי. כמובן שאינך מחוייבת לקבל אותה או אפילו להתייחס אליה אך בהחלט אין ראוי לצאת במתקפה כפי שיצאת רק משום שלא אהבת את שאמרתי. אין בכוונתי להמשיך דיון זה שכן עושה לי הרושם שכל מילה שנרשמת או נאמרת ואינה עולה בקנה אחד עם דעתך והבנתך ראויים להיות מוקצים מחמת מיאוס. חבל. אבל גם זו הבנתי את תגובתך זו והאחרות ולכן, כאן אני חותמת את הדיון אתך וחושבת שבנושאים הבאים שתעלי כלל לא אתערב שמא לא אקלע להבנתך, אומר דברים שאינם נושאים חן בעיניך ולאזניך ואהיה צפויה למקלחת קולחין על כך. אז תודה, אבל לא תודה

 

[nekochan88]

את נוטה לקיצוניות

ולפרש דברים שנוסחו בזהירות כמתקפה. הייתי ממליצה לך לבדוק את שטף המילים השליליות שאת משתמשת בהן: מתקפה, מוקצה, מיאוס, מקלחת וכו'. לא מיני ולא מקצתי. זו את. בטקסט שלי אין שום רמז לאלו. בהצלחה.

 

[r e d head]

שושה..

המילה "אתגר" אני לא חושבת שהיא כל כך שלילית ובהחלט הוצאה מהקשרה בדקתי במילון ורשום שם אתגר = גירוי להתמודדות. אני לא התכוונתי לזה, במקרה השתמשתי במילה כי ניסיתי להפוך את המשפט שנאמר לפני. אבל בין לגירוי להתמודדות לבין שימוש במושגים כמו..."לכבוש", "להשיג", "להכניע"....פשששש המרחק גדול דבר אחד נכון, המושגים הלו גם התמודדות, וגם לכבוש להכניע וכו', הם בקונוטציה של מלחמה או קרב ואין מקומם במערכת יחסים, אלא כמו שאמרת, ש..."הרי שקץ הזוגיות ממש עומד בפתח" ויום נפלא ונעים לך

 

[זורמת ברוח]

אהבתי

 

[ניצת שושן]

אין לי שמץ של מושג

האם את מחפשת משהו שלא קיים התשובה נמצאת ודאי אצלך רק חוזרת כמו חברותי כאן ואומרת אין מושלם יש שלם יש מתאים יש משלים אף פעם לא מושלם שאם כן ודאי לא היינו כאן בשר ודם... רק את יכולה לדעת על מה את מתפשרת ועל מה לא ובעצם לפחות אצלי יודעת שאיני מתפשרת במאום על מה שחשוב לי כל מה שלא חשוב באמת (עבורי) ניתן לפשרה אולי הייתי רוצה אחרת אבל מוותרת והלב? האיבר הזה לפחות אצלי תמיד מלא וגם יש לו למי לתת אמנם לא לבן זוג ובכל זאת הוא מלא ומתמלא

 

[M i c h a l y U S A]

הבנת הלב?

פעם כתבתי למעוף:

יש בחיים מה שניקרא..הבנת הלב ..דע את עמצך ראשית. ------------------------------------------------- ולמה הכוונה? "הבנת הלב". הלב נתפש כמקום מושבו של הרגש. גם היום, כשאנו מייחסים את מערכת הרגשות שלנו למוח, כולנו מבינים ביטויים כגון: "כואב לי הלב", "עשה לי טוב על הלב", "נשבר לי הלב" וכו'. אם תצליח להבין את הלב שלך, את הרגשות הפנימיים שלך - תזכה להכיר את עצמך. הרי החיים שלנו רצופים משברים המשבר הקריטי מגיע איפה-שהוא באמצע החיים. אנשים מתעוררים פתאום לשאול: "לְמה אני חי? מה המטרה? האם בכלל יש טעם לחיים?" הם עוזבים את מקום העבודה, נפרדים מנשותיהם, עוזבים את הבית... והכל הירהורי הלב..

צריך ללמוד את עצמך..להכיר את הלב שלך..ואת תדע מאין באת ולאן אתה הולך ולמה זה מתקשר? חושבת שאחרי שקראתי מה ששושה וניצת כתבו כאן..הדבר הראשון שממש תפס אותי היה: לאהוב את עצמך כשלם, לאהוב את בן זוגך כשלם..ואז החיבור הוא חיבור נפשי בין שתי נשמות שרוצות להיות לחיות את העתיד יחד.. משערת שאראה את האדם הנכון..זה יבוא..ופתאם אקבל מכה במצח והתובנה תאיר את דרכי..

 

[זורמת ברוח]

אני מסכימה איתך

שכולנו רוצים לגעת בכוכבים (אפילו אני במעופי לא מגיעה) אבל גם

אחד קטן עולה על כל דימיון. בדרך כלל מי ששולח אותך לפסיכולוג הוא אחד שממש צריך אותו ככה שאל תיקחי אל ליבך את האמירה המתוסכלת שנאמרה לך ממנו. זכותך לרצות משהו שמתאים לך ויפה שעה אחת קודם, לכן מסכימה איתך ברוב קולות שלפעמים צריך לפסול לפני המכשול ועשית זאת לגבי שומר השבת ובכבוד.

 

[antigone]

היו כאן תגובות מכל הקשת ...

נשמעו דברים מאוד חכמים ואני מודה שלא תמיד ראיתי את הפאן שהוזכר פה, למרות שאני קצת חולקת על השלם, השלם אם הוא שלם ומשלים את עצמו לבד , למה הוא צריך עוד מישהו לצידו, למה הכמיהה הזאת לבן זוג, האם אנחנו מסתפקים בעצמנו זו לא גישה מיזנטרופית .??

 

[ניצת שושן]

לא רואה כל סתירה

בין היותי שלם ובין הצורך באהבה... האדם הרי ייצור חברתי ועל פי גישתו של אדלר (שאני מאוד מזדהה איתה) הצורך בשייכות הוא שמניע אותו...

 

[זורמת ברוח]

אני שאפתי לגעת ב../images/Emo41.gif קטן

לא אמרתי ב

השלם המקסים המיוחד ה-100 % ממש לא שלם עבורי הוא השלם שמרגיש לי ומי אמר ששלם זה כשיש בן זוג (כי זה תלוי איזה יש) אלא שלם כשמרגיש לנו בחיים שלם בהרגשה בטוב ואפילו מאושר.