תהיות, תהיות .....

[רות 2]

הגשמה עצמית...בזכות זוגיות?????????

ואללה איזה "תיק" זורקים פה על הזוגיות... הגשמה עצמית... אתגרים.. רק אל תגידו לי שצריך גם לעשות פז'צטות...בכדי להגיע ליציבות... -הגשמה עצמית ..יש לה חלק "קטנטן" ודווקה בפרק א' ולא בפרק ב' של החיים והיא התבטאה..בהולדה והורות -ואם בכל זאת ניתן מקום לעקשנות החתולית של חתולה.. למילה החיובית "אתגר" אז יש לו מקום רק אם אדם מבין בפרק ב' של חייו שהאתגר האמיתי שלו הוא לא לחזור על טעויותיו/כישלונותיו האישיות ..בנוגע ליחסי זוגיות ואנוש בכלל...

 

[just yael]

רות'קה, בואי רגע...

שבי כאן לידי.. אוהבת לקרוא את הגישה שלך לגבי זוגיות בכלל, ולגבי פרק ב' בפרט. אז אחרי שציינת...פה, ובעוד מקומות בשרשור...מה זה לא...בעינייך... שבי לרגע, תחשבי..ושתפי אותי במה נראה לך שזה כן... אני עדיין בשלב הלחוות, לגלות, ובחיי שלא יודעת. חושבת באמת שכל אחד צריך לבוא שלם לקשר שכל אחד צריך למצוא את ההגשמה העצמית שלו מחוץ לזוגיות שהשלם, וההגשמה העצמית, באים אחר כך לידי ביטוי בשיתוף בתוך השניים, בחוויות שכל אחד עובר עם עצמו. שהשניים, הוא מן מקום חם של הקשבה, של קבלה, של חימום הנשמה , הלב והגוף. מן מקום שמטרתו עונג וחיוך. מן מקום חם שמקבל גם את הקושי והכאב שבדרך, את הלבטים והמחשבות. ובצד ההקשבה, (וואו...כמה היא חשובה), יש גם את הביחד, את ההנאה מדברים משותפים. נו, בחייך, בואי קצת תעשי לי סדר בבלאגן בכמה משפטים שלך...מוכנה?

 

[just yael]

את יודעת רות...

פעם חייתי את הזוגיות כדבר שתפקידו היה למלא אותי, לרצות אותי, לעשות לי טוב. לא מצאתי את המלאות בזכות עצמי (נו טוב, גם עכשיו לא תמיד מצליחה, אבל לפחות רואה את זה, ועושה stop כאשר נתקלת בסימפטומים המרשיעים). הייתי תלויה בו, בנוכחות שלו, ובמה שהיה עבורי כדי להתמלא. הזוגיות, היתה מרכז ההוויה שלי. לא רוצה להיות שם!!!!!!!!!!!!!! לא רוצה לחזור לשם!!!!!!!!! אז מה כן??

 

[just yael]

ואחר כך...

רציתי כבר מישהו, שיבוא לחבק בדרך הקשה... ורציתי כבר מישהו שמעבר לחלק הרגשי, יהיה שם לעזור גם טכנית בבית גיליתי שבשורה התחתונה, זה אני לעצמי שאני אחראית לכל שלא יכולה לצפות שיעשה הכל בשבילי אבל גם גיליתי את העונג (נו...לא רק הפיסי) את החיוך שבציפיה לפגישה את הקפיצה בלב כששומעת את הצלצול שלו את הכיף שבחווית הטבע איתו, הטיולים, המראות, האוהל בשניים עם הזמן חזרה הציפיה, גם לתשורות, למילים, למילוי...דרכו עצרתי דואגת עכשיו שוב גם למילוי עצמי, (שאצלי באה לידי ביטוי בהנאה מסדנאות וקורסים להעצמה אישית) ונהנית מלשתף אותו תוהה....מה באמת רוצה מהבשניים(ו..האם בכלל צריך לדעת בדיוק מה רוצים? או שפשוט זורמים...ומגלים אם זה ...זה)

 

[רות 2]

יו.. הלואי...והיתי מאמינה

שיש בידי את כל התשובות לשאלה אחת .... בתוך שאלותיך יש תשובות לגופו של העיניין.... ולפחות על אחת אוכל לענות לך בכנות ובקיצור ...(גונבת זמן עבודה ומחשב..) את תוהה ושואלת "מה באמת רוצה מהבשניים" אני מאמינה גדולה בשאלה.. מה אני לא רוצה מהבשניים ..יותר מאשר השאלה מה אני רוצה.. תתפלאי כמה מדהים לגלות שמה שרוצים אנו הוא טריויאלי..לא רלבנטי.. לעומת מה אנכנו לא רוצים..אשר יכול לעזור לנו לגבש תבנית הגיונית המובילה/מפתחת את הרגש אל זה שממול..-זהו כלי שנותן לנו לראות את החיוב..שבכל המכלול המציאות,הניסיון,הראייה הסובייקטיבית של כל אחד מאיתנו..שונה ולכן לא נוכל לעולם... לכניס את כל הנוגע לזוגיות למסגרת מגדירה אחת.. לדעת מה את לא רוצה.. מגמד את הצפייה למה את רוצה מהאחר... מגמד בכלל, את האחר ומבטיח לך שהוא לא יהיה העולם ומלאו שלך עצמך.. הוא מבטיח לך לבנות ביחד עולם חדש שונה של ביחד...שימלא בסך הכל חלל אחד מתוך כל חדרי הלב.. באושר ... בלתי מותנה רק בו ,אלה גם במה שאת ממלאה את אותו החדר ...מה שמביא להדדיות מפרה... ואם זה ..בן הזוג החדש ,,החלק השני ילך שוב ..את תגלי שלא נישאר חלל ממש ריק כי גם את הרי הבאת תשורות לתוך חלל חדר זה... את עושרך הפנימי... המשיכי להעצים עצמך ..לעבוד על עצמך שלך,ולהעשיר עצמך...כי אף אחד בעולם.. לא יעשה את זה יותר טוב ממך בשבילך...

 

[M i c h a l y U S A]

נקודת הפתיחה..

תשמעי רות..ברגע שאמצע את בן הזוג שאחשוב לנכון לי..תעבירי אותו סדנא? ואולי גם אותי? סתם צוחקת.. נקודת הפתיחה שלי..בכלל ביחסים עם גברים..היא מה אני לא רוצה.. אחרי פרק א...כל כך ברור לי מה אני לא צריכה..לא רוצה.. אך עדיין בפרק ב..הכל עלום..הכל רק מחשבות..ספקולציות..וטאוריות..חושבת שהמציאות שונה לחלוטין כאשר מגיע רגע האמת.. השאלה אם יש אפשרות באמת ליישם את המחשבות והרעיונות ..או שפשוט בעצם החיים חזקים יותר מכל דבר..והלב ו הראש..מתפקדים בצורה שונה ממה שחשבנו..וניראה לי שזה ככה. אז לברבר..ולדבר..לא עולה.. בסופו של דבר..הרגש ינצח..וימצא את כל התירוצים למה התאוריות שבניתי באויר..נופל כמו מגדל קלפים..

 

[רות 2]

כתבת "החיים חזקים יותר מכל דבר"...

זה משפט ששמעתי לא מעט.... המוות בטח יושב בצד ..וצוחק כשי הוא שומע את המשפט הזה... -לא נכנס לפלסף בנוגע לחיים כי זה לא ממש נוגע לדיון... אבל מה שכן קשה שלא להזכיר כי המציאות שאת יוצרת בגין התנהגות..תגובה..בחירת נתיב... וכו' יוצרים בחירות בחיים והם אלה "החזקים מהחיים" כי עםה"תוצרת".עם התוצאה... עם אלה את צריכה להתמודד... והמשפט שנאמר על ידך"האם יש אפשרות ליישם את המחשבות והרעיונות"... ? -מי כמוך יודעת שכן!!!! וזה רק תלוי בך... הרי גם כאן זה עיניין של בחירה המביאה מציאות לחייך...במקצוע זוגיות חברויות ושאר ירקות.. -דייי כבר לספר לרות ,"שהלב והראש מתפקדים בצורה שונה."... אמנם הם "מפמפמים" בראשונה..אחרת בנוגע לאדם שממול..התרגשויות ורגישויות שבאים מהראש והלב... ..אבל הם לעולם יעבדו יחד!! כי המקשר בינהם זה לא רק העין(דוגמה שפיטה על פי מראה..) אלה גם הבגרות האישית הלוגית..ליחס חשיבות: למשיכה המינית, לתקשורת מילולית למציאת מכנה משותף כללי לתחושת הרצון להתחבר ל..ביחד וכל אלה בטח יפתחו בסופו של דבר את המיוחל..רגש שכולו אומר אהבה ללא ביקורת ושפיטה, וקבלת זה שמולך ..ללא כל רצון לשנותו.. אז אם יש לך תיאוריה... יחסי לה חשיבות אגואיסטית טהורה... ושימרי עליה בבוא הזמן.. עם האדם הנכון ימצא הדרך להפוך תיאוריה..למציאות

 

[M i c h a l y U S A]

../images/Emo23.gifאהבתי את התשובה..

 

[just yael]

../images/Emo51.gif../images/Emo24.gif

 

[ניצת שושן]

אתגר כמעורר תשוקה?

לא יודעת אני דווקא חושבת שהרדיפה אחר השגת האתגר גורמת לדעיכה... זוגיות לטעמי צרכה להיות נוחה ומהנה ולא כזו שצריך לכבוש...

 

[זורמת ברוח]

אתגר=כיבוש../images/Emo45.gif..חבל שזה רק זה

 

[s h o o s h a]

אתגר

חושבת שיש כאן טעות יסודית בניסוח ובפירוש. אתגר הנו הצבת יעד במטרה לכבוש/להשיג/להכניע אותו (את היעד). ואני לא חושבת שבן/בת זוג היו רוצים להיכלל בקטגוריה זו של יעד ומטרה וכמו כן, שמי מאיתנו רוצה לעשות את כל אלו בזוגיות שלה. לדעתי, (כמעט) כל אחת ואחד, בזוגיותו הקודמת חווה מאפיינים אלו (רובם ככולם) ולכן היום הוא נמצא כאן ובמקום שהוא נמצא. בפתחו/בשיאו של פרק שני. בזוגיות יש רצון (wish) רצון לבנות רצון להיות רצון לעשיה משותפת רצון לשניים. הרצון צריך להיות שייך לשניים כי לא מספיק אחד. ואין באחד מספיק רצון לשניים. ומרגע שמתחיל הויכוח על "מי רוצה יותר" (ולא משנה מה) הרי שקץ הזוגיות ממש עומד בפתח. כי הויכוח הזה מוביל לשיפוטיות ולביקורת. ושני אלא אינם בונים דבר, נהפוך הוא, הם רעים והרסניים. כתבתי איפשהו קודם כי בזוגיות צריכים להיות שני שלמים. כי רק שני שלמים, שידעו לקבל בראש וראשונה את עצמם כפי שהם ולאהוב אותו, והאחד את זולתו כפי שהוא, יש סיכוי טוב ומאד סביר ש"יצליח" להם. לסיכום : אל לנו להניח את רגשותינו כאילו היו אתגר למישהו אחר ואל לנו להניח שרגשותיהם הם אתגר עבורינו.

 

[nekochan88]

אני מסרבת להגדרה הכוחנית

של לכבוש/להשיג/ולהכניע. מדוע אתגר מבחינתך כרוך בלהפיל? מבחינתי אתגר זה לטפס על עוד פסגה ועוד אחת. לא ברור לי מדוע צריך להכניס פרשנות של כניעה. אתגר הוא משהו שאדם עושה מול עצמו: "ספורט אתגרי" למשל - הוא מקום שבו אנשים מנסים להגיע להשגים שמוציאים מעצמם הרבה יותר ממנה שהם ידעו שקיים בתוכם..... אתגר הוא המקום ש"מותח" אותך כבן-אדם, שלא משאיר אותך כ"תפוח אדמה" מול הטלוויזיה. ורצון, יקירתי, לעולם מגיע מתוך תשוקה... אין שום דרך אחרת....... אנו רוצים משהו שמעורר בנו תשוקה......... אלמנטרי,ווטסון...

 

[nekochan88]

ועוד מחשבה:

בעצם ההבדל הוא היכן מונחת נקודת הכובד - האם כובד המשקל באתגר נמצא באדם (שצריך למתוח עצמו ולעלות מדרגה כדי לעמוד באתגר) או האם האתגר הוא דבר העומד מחוץ לאדם ועל כן צריך לכבשו ולהפילו.... אני כמובן שייכת לאלו הרואים באתגר הזדמנות אישית, יתכן ששושה, או רדית דווקא רואות את ההגדרה השנייה כרלוונטית........

 

[Lonely In Blue]

ועוד אומרים...

שגברים ניחנו בדחף לא בר-כיבוש... אתגר שלא מן העולם הזה... להעפיל לכל פיסגה חתולה... את כנראה נשמה של גבר כלואה בגוף אישה עבורי, אתגר היא מילה מעצבנת עבורי, בת-זוג שיודעת להשכיח ממני את אפסות החיים, אפסות האדם... בת-זוג שיודעת לחבק, שיודעת "לקרוא" אותי, היא בשבילי עולם ומלואו ואת האתגרים אני מותיר לך, גב' הולמס ולגבי תשוקה... היא לעולם מגיעה מתוך רצון והרצון... לך תדע מה מעורר אותו עבורי... וודאי שלא האתגר

 

[Lonely In Blue]

ועוד מחשבה...

אימו של ארתור קונן דויל לא חשבה בדיוק על אתגרים כשנישאה בגיל 17 לאביו של ארתור

 

[nekochan88]

אהה.......

אז חזרנו אל החלוקה הבינארית של העולם - גוף אישה - נשמה של גבר.......מממממממ....... אני תוהה......... אני רחוקה מלהסכים איתך בנקודה הזו, וחושבת שבעולם של היום סוג התייחסות כזה הוא בעייתי..מכאן צריך להבין שבן זוגי הוא נשמה של אישה כלואה בגוף של גבר?..... ויותר מכך: מדוע אתגר זה עניין גברי? מה עניין מחט לתחת? אתה לא מכיר נשים שהיו ראש ממשלה? (כן אני יודעת, גם עליה אמרו שהיא הגבר היחידי בממשלה) או שהן אמניות פצץ, רקדניות שאפתניות, או אינטלקטואליות צמרת? או מטפסות הרים? או מדעניות שזכו בפרס נובל? או יולדות בקצב? או מיילדות ששינו את פני ההסטוריה עם האמביציה שלהן לקרב נשים לגופן? כן, כל אלו הם בעיני אתגרים, וכל אלו הן בעיני נשים, עם או בלי גוף של אישה (אני דווקא מבקשת להפוך בסדר הדברים שאתה יוצר!!!), כן יירבו וכן יבורכו. ורק לידיעתך, בפרס טרנטר האחרון (פרס האמנות היוקרתי ביותר באנגלייה) זכה גבר, שהוא קדר מופלא, שעלה לבמה לבוש בשמלת מלמלה ורודה, ומחובק על ידי אישתו וביתו! הלאה השוביניזם המחלק את העולם לגברים ונשים. יחי החופש הרגשי המאפשר לנו להיות מי שאנחנו ללא ציונים וחלוקות ועונשים וסידור במקום.... ובכל זאת - שיהיה לך שבוע נפלא!

 

[nekochan88]

לא להחמיץ - גרייסון, פיליפה ופלו

- משפחת פרי - משפחתו של הקדר גרייסון פרי בטקס חלוקת פרס טרנר. זה כמובן מקרה מאד יחודי וקיצוני, אבל כולנו יכולים ללמוד מזה משהו על החלוקות הלא-ממש-מחמיאות שאנחנו עושים בנוגע ל"איך-לעשות-מה" וכיצד צריך להיות, גברים-נשים, שובינים, מאצ'ואיזם, ושאר ירקות.......... מסתבר, שאפשר גם אחרת..... למי שרוצה קצת יותר פרטים על המשפחה הלא-תאומן הזו...

 

[nekochan88]

וכך הוא נראה ביום יום.....בחור טוב!

 

[antigone]

../images/Emo45.gif אמר ולא אוסיף ....