אנו חוגגים את נצחון המכבים על הסלווקים ולא מסתכלים על מה שקרה בסופו של דבר לממלכת החשמונאים. אנו מספרים סיפור חלקי מאוד שהושמטו ממנו פרטים חשובים על אנטיוכוס כדי לעשות לו רצח אופי יעיל אבל לא עוצרים לחשוב כיצד יתכן שאותו אנטיוכוס נתן לירושלים מעמד של פוליס ואפשר בה אוטונומיה יהודית "התהפך" עליהם פתאום וגזר עליהם גזרות. איך ייתכן ששליט שהיה בתחילה סובלני ומתחשב ואף נתן פריבילגיות ליהודים "התהפך" עליהם פתאום, לכאורה בלי שום סיבה? נראה לכם הגיוני? ברור שזה לא הגיוני!
זה לא הגיוני - כי זה לא תיאור הגיוני
בית תלמי - נתנו ליהודה אוטונומיה.
מבחינתם, "ליהודים אין בכלל מלך, הנהגת האומה מסורה תמיד לכהן הנחשב למצטיין בתבונתו ובמידותיו."
אבל בפועל המשמעות הייתה - שהסנהדרין שלטו [שלטון דמוקרטי, בדומה לערי יוון, המעוגן בסטטוס שליט שאינו עריץ: "ידיד העם"], בית תלמי קיבלו מיסים, ומהם מימנו חיל מצב שישב ביהודה ונועד לדכא מרידות [פנים וחוץ].
בהמשך
אנטיוכוס השלישי [אבא של אפיפנס וסלבקוס הרביעי] נתן "כתב זכויות" שאישרר שזכויות אלו ישמרו תחת שלטון בית סלבקוס
וגם יורשו סלבקוס הרביעי - המשיך מדיניות זו, וזכה לתמיכה מובהקת ביהודה
אז מה פתאום התחילו בעיות דווקא עם אפיפנס?
מה,
רק הוא דפוק?
המרד בו התחיל לפני הגזרות, הוא גזר את הגזרות כתגובה למרד, ואחרי הגזרות המרד התגבר, זה ההסבר ההגיוני היחיד.
אלא שזה הפוך.
צעד מאוד בעייתי שאפיפנס עשה - היה קבלת שוחד תמורת הדחת הכהן הגדול [משמע, הפיכת שלטון עצמי דמוקרטי - לשלטון עריצי שממונה מבחוץ, והפיכת התרומות למקדש - למס שממנו מממנים את השוחד] ומינוי
יאנוס במקום
חוניו
וכך הכהן הגדול
חוניו - ברח למצרים, והקים שם מקדש לצורך הקרבת קורבנות - ללא חשש שוחד.
שערוריה ושחיתות רצינית - עדיין לא עילה למרד.
יאנוס הוא זה שהציע להפוך את ירושלים לפוליס, להקים בה מוסדות חינוך יוונים - כדי להתחבב על אנטיוכוס
ובכך את עצמו - לשליט על אזרחים יוונים [שכפוף לראש האימפריה - אנטיוכוס].
ואז - הגיע כהן שלישי, מנלאוס, שבכלל לא היה משושלת הכהונה הגדולה
הציע יותר שוחד - ו... עכשיו מנלאוס קיבל את הכהונה
לאחר המינוי מנלאוס המשיך לשדוד את כספי המקדש, כדי לחלק עוד שוחד ולהתחבב על מחליפים פוטנציאלים של אפיפנס
ו.. בהעדרו, גם אח שלו שדד את המקדש, כי גם הוא רצה כסף.
אז הסנהדרין שלחו שליח לאנטיוכוס - להתלונן על פגיעה חמורה זו באוטונומיה היהודית [גם מינוי עריצי, גם מינוי פסול, וגם מינוי אדם מושחת ששודד את העם לתועלתו]
אפיפנס החליט - לרצוח את הסנהדרין [מוסד מוכר בתרבות היוונית, המעיד על הכרה בשלטון עצמי]
ו...
להטיל את הגזרות
אנטיוכוס לא היה משוגע, הוא דווקא היה שליט חכם ולא חם מזג. הוא גם ידע לחזור בו אם הוכיחו לו שטעה
דוגמה זו בדיוק - מוכיחה שהמצב הפוך. שהיה מדובר על אדם שנשלט ע"י אגו - ולא ע"י הגיון
שליט חכם היה מבין - שהתוצאה הישירה של שלילת אוטונומיה ושחיתות לצורך שוד של עם שהוגדר אוטונומיה - תהיה מרידה.
וזאת בשעה - שהוא כבר היה מסובך במרידות באזור פרס, על רקע דומה
ובמלחמה עם הרומים שכבשו את טורקיה.
במקום הכרה בטעותו, ופשרה של מינוי כהן המקובל על הסנהדרין [בתמורה להגדלת המס, לכאורה מה שהוא היה צריך] - הוא החליט לרצוח אותם, הטיל גזרות שהבטיחו מרד, ו.. שדד את כל הזהב שהיה במקדש.
אם נניח שהיה מדובר על אדם הגיוני שטעה פעמיים - אז לאחר המרד הוא היה מכיר במתתיהו או יהודה ככהן גדול, ונותן כתב זכויות שמחזיר את יהודה להיות אוטונומיה,
אבל זה לא היה המצב.
לדוגמה: באותו זמן שגזר גזרות על היהודים, הוא גזר את אותן גזרות בדיוק גם על השומרונים, אבל השומרונים הוכיחו לו שהם לא מרדו בו ולכן הוא ביטל את הגזרות על השומרונים והחזיר להם את הזכויות ששלל מהם.
גם את השליט של השומרונים הוא החליף - אבל זו לא גזרה שווה,
כי במקרה שלהם - היה מדובר על שליט צבאי זמני ולא על התערבות בחוקי דתם ומינוי כהונה תמורת שוחד
ביטול הגזרות על השומרונים - נעשה כשהם שלחו נציגים לאפיפנס, שהבהירו שאין להם קשר ליהודים
ולעומת היהודים - התלמיים לא נתנו לשומרונים אוטונומיה דתית, אלא השמידו את עיר הבירה שלהם [וכך בירתם עברה - משומרון לשכם]
כך שמתן זכויות לשומרונים היה מבחינת אפיפנס - זריעת מלחמות פנימיות בשטח לצורך מיקסום השוד
וצעד - שבמקום לשכך את העויינות, הסלים אותה
he.wikipedia.org
.