תהיה לגבי יישום

shlomym

New member
ממה שאני זוכר,הסרט לא מתורגם,ויש לו

תרגום עברי בנפרד בבקשה
 

Tonjin

New member
נהנית ספר לחבריך, לא נהנית ספר לנו

גם... קניתי את הסרט המקורי בעקבות המלצה, לא אגזים ואומר שזה סרט אמנויות הלחימה הגרוע שראיתי בחיי אבל בהחלט מהסתמיים שבהם...
 

shlomym

New member
על טעם וריח אני לא אתווכח ../images/Emo13.gif

אני נהנתי (התחברתי במיוחד למונולוגים של הדמות הראשית) ואולי בגלל שלא הכרתי את סיפור חייו של האיש,שווה לנסות. מה שבטוח ,יש הרבה יותר גרועים אפרופו גרועים,הסרט הגרוע ביותר של א"ל שראיתי,נקרא "כבוד",משתתפים: רמי בונייסקי,משהו ממשפחת הגרייסי,ועוד כמה לוחמי זירה אמיתיים. הם תותחים ללא ספק אבל הסרט,אין יותר למטה
האמת,שכבר מהשם של הסרט, הייתי צריך לצפות את המפלה
 

Kenshinkan

New member
עמידות הן pause - רגע קפוא בזמן

אינני איש גונג פו ואני לא מבין גדול באומנויות לחימה סיניות, אבל נראה לי שהעיקרון דומה, או לפחות חופף מעט. השאלה הזאת עולה לעתים בניסוח קצת שונה: "האם התרגילים שלומדים בקאטה הם מציאותיים? הרי אף אחד לא ישתמש בעמידות הגדולות האלה ובבלימות האיטיות האלה בקרב?!" תשובתי: נכון, בקרב אני לא אשתמש בעמידות ובתנועות מתוך הקאטה, אלה אהיה דינמי וכו'. קאטה (לפחות בקראטה אוקינאווי) מלמדת אותנו טכניקות הגנה עצמית, שהן דבר שונה לחלוטין מקרב. בקרב אני אגרסיבי ויוזם, בהגנה עצמית אני מגיב להתקפה של היריב; בקרב העמידה שלי מסגירה את העובדה שיש לי ידע לחימתי, בהגנה עצמית אני שומר את הסוד הזה עד לביצוע הטכניקה; קרב נמשך ונמשך, הגנה עצמית היא זבנג וגמרנו; בקרב רחוב אני חלק מהבעיה, בהגנה עצמית ניסיתי למנוע את העימות הפיזי. במהלך טכניקה כזאת או אחרת המבצע עובר מ"עמידה" ל"עמידה" עד שמגיע להיכן שרוצה (יריב בבריח, מחוסר הכרה, פרצוף פתוח, עצמות שבורות וכו'). העמידות הן ציוני הדרך דרכם המבצע עובר, ולאו דווקא דבר מקבע ולא דינמי. בעז
 

jossel

New member
עמידות

הן בשום אופן אינן קפיאה של שום דבר. למרבה הפלא ,ה"עמידות" מכניסות המון חיות וכוח לגוף. לא ניתן להסבר במילים. כדי להבין על מה אני מדבר,יש להתנסות-ללא קשר לאמנות הלחימה בה אתה עוסק. זהו תירגול בסיסי שיתאים לכל צורך,יעצים ויחזק אותו. יוסי
 

Kenshinkan

New member
כנראה...

כוונתי היתה שכאשר אני מבצע טכניקת הגנה עצמית אני עובר מעמידה אחת לשנייה בצורה דינמית. לדוגמא:היריב דוחף או מנסה לתפוס עם יד ימין; אני זז אחורה לנקואשי, parry עם ימין ו- face block עם שמאל מעל המרפק; זז קדימה לעמידת סייסאן עם אגרוף ישר לצלעות. כל זה לוקח פחות משנייה, הטכניקה יעילה, יש זרימה טובה ונכונה. אם אני "הורג" את הטכניקה אני יכול לנתח אותה ולהצביע על המקומות בהם הייתי בעמידה קלאסית, אבל במציאות יש רק תנועה עם היריב - אחורה כשהוא מתקדם לעברי וקדימה כשהוא (בעזרתי) הגיע לקצה התנועה שלו. עם זאת, כדי ללמד את הטכניקה אני חייב "להרוג" אותה וללמד את שתי העמידות בנפרד, וכיצד עושים הסתה נכונה, ובלימת ראש וכיצד נותנים אגרוף ישר בצרה נכונה. דרך אגב, גם מתאגרף לא נשאר כל הזמן באותה עמידה - הוא דינאמי ומשנה את מצב הרגליים שלו כל הזמן. זה נכון גם לגבי אומנוית לחימה בהן לומדים דרך תבניות. בעז
 
למעלה