תשובה בחלקים
אין לי מושג על מה אני מדבר אבל התכוונתי לעשות את זה אתמול וזה לא יצא לי טוב. קודם כל הוסיפו כל מיני פסנתר ואורגנים כאלה. המוזיקה בהרבה מהשירים דווקא די קלילה, יש אלמנטים של פופ אבל יותר מהאייטיז ואחורה מאשר מיינסטרים פופ, יש בס קצבי במקומות וזה נגיד כמו להקות בסגנון של דוראן דוראן, נגיד, להקות מאותה תקופה. חלק כן מושפע מהתקופה האחרונה אבל זה יותר מזרמים כמו emo, תחפשו את זה באינטרנט. זה אולי קצת גותי אבל במובנים של איך שהם מתייחסים למנגינה, ההפסקות בתוך השיר, חוסר האחידות וכו', קצת קשה לי להסביר את זה אבל יש לזה נוכחות במוזיקה. הקול של ג'ואל התפתח וזה מאפשר לאלבום להיות יותר רב גוני ולתת משהו שונה לכל שיר, חוץ מזה ש-Predictable ו-Walk Away נשמעים די אותו הדבר וזו אחת האכזבות היותר גדולות שלי. The Truth היא בלדה מושלמת- כוונתי היא שזו לא הפעם הראשונה שג'יסי כותבים בלדה אלא הפעם הראשונה שהם הבינו איך לעשות את זה נכון, לשירה יש נוכחות שהיא נפרדת מההעמדה של הכלים (ואני לא מאמין שכרגע השתמשתי בביטוי הזה). האלבום נפתח ונסגר בצורה דומה- מקהלה או הרמוניות קוליות וכד' אני מוכרח להגיד שזה לא האלבום שציפיתי, אבל מעבר לשיקולים של עם זה רע או טוב מבחינתי זה הרבה יותר חשוב שהם עשו משהו מפתיע ומעניין שגורם לנו לנתח אותו גם אחרי ששמענו, כמו שאני עושה.