עדי יקירתי ../images/Emo24.gif
עצוב לי לשמוע על התמוטטות העצבים של אורי ואני מבינה לליבך, אבל את חייבת להבין שזו לא אשמתך בשום מובן ובשום צורה ואופן
הפרידה
אולי היוותה עבור אורי את "הקש ששבר את גב הגמל", אבל את הרי יודעת שאורי נושא משא כבד של קשיים ומשקעים שהיו שם עוד לפני שהכרתם ויהיו שם - לצערי - עד סוף חייו (בתקווה מכל הלב שידע להתמודד איתם ולחיות איתם בשלום). עדי, עשית המון בשביל אורי השתדלת בכל הכוח נתת את כל מה שהיה ביכולתך לתת עם כל הרצון הטוב והאהבה אבל זה לא מספיק
זה לא יכול היה להספיק אף אחד - לא את, ולא הפסיכולוגית של אורי ולא אף אחד נושא באחראי למצבו של אורי - הטוב והרע - פרט לאורי. אורי
הוא היחיד שיאבק בשדים שלו ו(לדעתי) יוכל להם. בסוף היום - רק אורי יקצור את הפירות ורק השם של אורי יתנוסס על ההצלחה שלו. רק לאורי זו שאלה של להיות או לחדול. וגם המשברים, וגם הקשיים - הכל זה אורי. יכולת לחיות איתו, יכולת לחזק את ידיו - לא יכולת לעזור לו לעזור לעצמו. לא יכולת לתת לו מעצמך ובאותה נשימה ללמדו שהוא חייב להבין שאהבתך היא "בונוס" שהחיים חילקו לו ושזה לא תחליף לאהבה שלו לעצמו, לא תחליף למאמצים להבריא. לא תחליף לעזרה שהוא חייב לתת לעצמו. זו צריכה להיות החלטה שלו, מאבק שלו. אישית - אחרת הוא עתיד להכשל. אורי זקוק לעזרה מקצועית שתסייע לו לעלות על מסלול חיים בריא. אורי חייב למצוא בעצמו את הכוח להשען על העזרה הזו ולהפיק ממנה את כל מה שניתן. אורי חייב ללמוד שאין בכוחה של אהבתך או אהבתה של אחרת כדי להספיק. הוא לא יכול לצפות ממך או מהאהבה שלך להושיע. הוא לא יכול להשבר בכל פעם שיעזב, אם כל הצער שבזה. הוא חייב להיות סלע איתן, למרות כל הגלים שיתנפצו עליו. והם יתנפצו. הדרך עוד ארוכה. פרידות הם חלק מהחיים של כולנו. אם אורי רוצה להיות כאחד האדם - הוא חייב ללמוד להתמודד גם עם פרידות, כאחד האדם. זה חלק ממה שיש לו ללמוד, איתך או בלעדיך, ועם הרבה כאב לב מסביב. אלו החיים. מה אני אגיד לך? עצוב עצוב לי על אורי עצוב לי שהוא נשבר עצוב לי שקשה לו אבל אני מאמינה שהוא ימצא את תעצומות הנפש להושיע את עצמו אני מאמינה שהוא יתאושש ויחזור, בכוחות מחודשים ועם תובנות חדשות, להלחם בשדים שלו, ואני רוצה להאמין בכל ליבי שבסוף היום יצליח לו. עדי, עשית את שלך מעל ומעבר ההרגשה שלך היום רק מראה עד כמה האהבה שלך שלמה ובריאה, עד כמה הוא חשוב לך, עד כמה השתדלת, עד כמה הלב שלך במקום הנכון - אין בזה רע, רק כאב. זה טבעי זה נורא עצוב אבל זה חלק מהאהבה. אהבה היא לא תמיד גן של שושנים, יש בה גם כאב וסבל, זה מה שעושה אותה "אהבה", וגם זה - חלק מהחיים. תתעודדי אני בטוחה שאורי יחלים אני יודעת שעשית כל מה שיכולת אורי יתאושש את תתאוששי מחר תזרח השמש, ואם לא מחר - אז מחרתיים.
