הילה_והגבר
New member
שולחת ../images/Emo24.gif ומסכימה עם מה שאמרו
למרות שלא הייתי פה בימים האחרונים, ואני מודה שאני לא ידעתי על עניין הפרידה והגורמים לה, אני חושבת שאת באמת לא צריכה להרגיש אשמה. זה קשה, להיות בצד ה"בריא" של הפרידה, זו שלוקחת את זה טוב יותר. אבל זה לא אומר שום דבר על אחריות או אשמה-- "התמוטטות עצבים" היא מונח די עמום בשביל להסביר אשפוז, אבל אני מניחה שאם הפסיכולוגית שלו תמכה בכך, ואם המקום הסכים לאשפז אותו- סימן שהייתה סיבה טובה לכך, ועדיף שהוא יהיה כרגע במסגרת שתגן עליו ותתמוך בו בימים הקשים. את לא צריכה להרגיש רע עם זה, מה שקרה, קרה לא באשמתך, לכל היותר הפרידה היתה טריגר חיצוני. להיפך, חשוב שתדעי שאם אכן היה רקע בעייתי, טוב שיש לו את הכוחות והיכולת לטפל בעצמו וטוב שיש מישהו (המקום) שמגן עליו. אני מקווה שמעבר לפרשה הלא-נעימה הזו, את מתמודדת בסדר עם הפרידה. אף פרידה לא קלה, וחשוב לתת לעצמך את המרחב והלגיטימיות להתבאס (מונח פסיכולוגי לאללה). אין לי ספק שכל בנות הפורום ישמכו להושיט כתף ואוזן. תחזיקי מעמד.
למרות שלא הייתי פה בימים האחרונים, ואני מודה שאני לא ידעתי על עניין הפרידה והגורמים לה, אני חושבת שאת באמת לא צריכה להרגיש אשמה. זה קשה, להיות בצד ה"בריא" של הפרידה, זו שלוקחת את זה טוב יותר. אבל זה לא אומר שום דבר על אחריות או אשמה-- "התמוטטות עצבים" היא מונח די עמום בשביל להסביר אשפוז, אבל אני מניחה שאם הפסיכולוגית שלו תמכה בכך, ואם המקום הסכים לאשפז אותו- סימן שהייתה סיבה טובה לכך, ועדיף שהוא יהיה כרגע במסגרת שתגן עליו ותתמוך בו בימים הקשים. את לא צריכה להרגיש רע עם זה, מה שקרה, קרה לא באשמתך, לכל היותר הפרידה היתה טריגר חיצוני. להיפך, חשוב שתדעי שאם אכן היה רקע בעייתי, טוב שיש לו את הכוחות והיכולת לטפל בעצמו וטוב שיש מישהו (המקום) שמגן עליו. אני מקווה שמעבר לפרשה הלא-נעימה הזו, את מתמודדת בסדר עם הפרידה. אף פרידה לא קלה, וחשוב לתת לעצמך את המרחב והלגיטימיות להתבאס (מונח פסיכולוגי לאללה). אין לי ספק שכל בנות הפורום ישמכו להושיט כתף ואוזן. תחזיקי מעמד.