תגידו

[ליידי דרמה]

אני חושבת שאת צודקת

שכשאנחנו עונים לאחרים אנחנו גם עונים לעצמנו באיזה שהוא אופן......

 

[יעל נועם]

תהליך

בהתחלה קראתי בפורום הזה והרגשתי שיש פה קשרים וחששתי מההצטרפות ואז היתה הודעה שמשכה אותי להגיב. כאשר אני מרגישה שאני יכולה לתרום -קשה לי לשתוק. כיום אני מרגישה חלק מהחבורה ולא מוותרת על הצצות בהמשך היום ומרגישה שיכולה לשתף. והיום גם משתתפת - אני לא יודעת מאיפה יש לי כוחות לשבת כרגע ליד המחשב ולכתוב במקום ללכת לישון. הבוקר בעלי עבר ניתוח (לא משהו רציני, מחר כבר יצא מבי"ח) וביליתי שם 9 שעות. לאחר מכן הלכתי להנחות קבוצת הורים למתבגרים - קבוצה של הורים מתעניינים ומאתגרים. כייף איתם וגם מתיש. אולי בגלל זה אני ליד המחשב - צריכה להוריד את רמת האדרנלין לפני שהולכת לישון. לילה טוב.

 

[3אדריאן היחיד]

הרבה בריאות לבעלך../images/Emo140.gif

 

[יעל נועם]

תודה רבה על האיחולים

בעלי כבר בבית ומתפנק כמו כל גבר חולה.

 

[ליידי דרמה]

שירגיש טוב

 

[pf26]

תרגישו טוב

 

[מֵירַב]

אז אצלי זה הולך ככה...../images/Emo26.gif

נדיר שאני פותחת הודעת "היי, אני חדשה פה" - כי אנלא אוהבת את הנוסח. בד"כ אני קוראת המווווווווווווווווווווווווווווווון זמן את הפורום לפני שאני נכנסת לפעילות השוטפת שלו, וכשאני אומרת המוווון זמן, אני בהחלט מתכוונת לזה - יש פורום שקראתי במשך 3(!) שנים באדיקות לפני שכתבתי שם משהו. יש כמובן פורומים שלוקח לי כמה שבועות / ימים ואז אני כותבת. לרוב אני משתלבת בשרשורים וזהו. מעטים הם הפורומים שהקליקות ו/או ה"ביחדנס" שיש בהם, גרם לי להירתע ולא לכתוב בהם בכלל ולהמשיך לקרוא או לכתוב בקושי. מכאן נובע

שאני בעד כניסה הדרגתית, ולא לוותר, גם אם זה נראה שהפורום מורכב מחברויות ו/או קודים חברתיים כאלו או אחרים. מירב.