תגידו

  • פותח הנושא pf26
  • פורסם בתאריך
אני חושבת שאת צודקת

שכשאנחנו עונים לאחרים אנחנו גם עונים לעצמנו באיזה שהוא אופן......
 
תהליך

בהתחלה קראתי בפורום הזה והרגשתי שיש פה קשרים וחששתי מההצטרפות ואז היתה הודעה שמשכה אותי להגיב. כאשר אני מרגישה שאני יכולה לתרום -קשה לי לשתוק. כיום אני מרגישה חלק מהחבורה ולא מוותרת על הצצות בהמשך היום ומרגישה שיכולה לשתף. והיום גם משתתפת - אני לא יודעת מאיפה יש לי כוחות לשבת כרגע ליד המחשב ולכתוב במקום ללכת לישון. הבוקר בעלי עבר ניתוח (לא משהו רציני, מחר כבר יצא מבי"ח) וביליתי שם 9 שעות. לאחר מכן הלכתי להנחות קבוצת הורים למתבגרים - קבוצה של הורים מתעניינים ומאתגרים. כייף איתם וגם מתיש. אולי בגלל זה אני ליד המחשב - צריכה להוריד את רמת האדרנלין לפני שהולכת לישון. לילה טוב.
 

מֵירַב

New member
אז אצלי זה הולך ככה...../images/Emo26.gif

נדיר שאני פותחת הודעת "היי, אני חדשה פה" - כי אנלא אוהבת את הנוסח. בד"כ אני קוראת המווווווווווווווווווווווווווווווון זמן את הפורום לפני שאני נכנסת לפעילות השוטפת שלו, וכשאני אומרת המוווון זמן, אני בהחלט מתכוונת לזה - יש פורום שקראתי במשך 3(!) שנים באדיקות לפני שכתבתי שם משהו. יש כמובן פורומים שלוקח לי כמה שבועות / ימים ואז אני כותבת. לרוב אני משתלבת בשרשורים וזהו. מעטים הם הפורומים שהקליקות ו/או ה"ביחדנס" שיש בהם, גרם לי להירתע ולא לכתוב בהם בכלל ולהמשיך לקרוא או לכתוב בקושי. מכאן נובע
שאני בעד כניסה הדרגתית, ולא לוותר, גם אם זה נראה שהפורום מורכב מחברויות ו/או קודים חברתיים כאלו או אחרים. מירב.
 
למעלה