תגידו, פרק ב´ -

האלי

New member
תגידו, פרק ב´ -

זה כולל קיטורים על פרק א´? כי מתקשר אלי הערב התינוקי שלי (זה בן ה-17) בוכה. אמא יורדת עליו שהוא לא אוהב מספיק את אח שלו הקטן. ותאמינו לי התינוקי הזה נשמה! יש לו לב בגודל של אוקיאנוס. כל כך רגיש שבכלל אני לא מתפלא שהוא מתחבא קצת בתוך עצמו. והוא מתחיל להסביר לי שבאמת הוא חרא של בנאדם. שהוא לא יודע להראות אהבה למשפחה שלו, רק לחברה... ואני אומר לו שבעיני הוא אחלה בנאדם, שהוא מראה לי המון אהבה ואני נורא אוהב אותו... ותוך כדי השיחה מה מסתבר? שהיא, הממוטה, טסה ביום שלישי לאיטליה. אז היא צריכה שהוא ישמור על אחיו. עכשיו מרוב רגשי האשם שלה, היא מרגישה "לא בסדר" שהיא "מפקירה" את הילדים שלה. אז היא לחוצה כמו טמפון והיא מוציאה את זה עליו. ומה הכי מעצבן? אתם חושבים שהיא אמרה לי משהו? כאילו מה? לא אני גידלתי את הילדים שלי שמונה שנים כשהיא התרוצצה באוניברסיטות כדי להוכיח לעצמה שהיא שווה משהו? תגידי! אני טסה, תוכל לעזור לי עם הילדים? בטח שאוכל, אני אשמח להיות איתם. (זה מה שאעשה, רק שהיא טסה מחר, ומחר אני לא אצליח להגיע, כי לא התארגנתי... כי לא ידעתי) בא לי לקרוע מישהו! שתדעו.
 
האלי נשמה רק לא לקרוע אותי למה אני

כבר קרועה מספיק היום... אתה צודק שאתה כועס אבל הרי ברור שאתה תעשה את המעשה הטוב וההגיוני ותחשוב על הילדים במקום על הממוטה שלך כי לא תשנה אותה הרי היא מה שהיא ואתה מה שאתה, ואתה אבא מקסים שחושב עליהם וזה הכי טוב שיש, בטח קשה שלא התכוננת אבל תעשה מאמץ או תמצא פיתרון אחר עד שתגיע לקחת אותם, יש לך ברירה אחרת? לא קל לחיות בצל של ...ממוטה (הרגת אותי).
 
עכשיו אני מבינה למה ברחתי מכאן

בלילה. התפחדתי מהאלי למה רצה לקרוע מישו. האלי יש לי הצעה קטנה שאצלי עובדת יופי , כל פעם שאתה מתחיל רק להתרגז עליה,על הפרק א´ שלך תעצור רגע ותחשוב - הרי זו אחת הסיבות שאתה לא איתה. מקווה שכבר נרגעת בוקר טוב ישראל
 

העקשנית

New member
כמה שניצת צודקת-לא שווה להתרגז../images/Emo45.gif|

ורצוי לחשוב בהגיון, בקור רוח, איך מוצאים פתרון למצב, ואיך גורמים לה להודיע בזמן בפעם הבאה..... ממוטות.....
 
טוב האלי יש לנו גישה שונה, אני אומר

מגיעה לה לנסועה והיא באמת לא צריכה לתת דין וחשבון לך!!! ילד בן 17 יכול להיות מספיק אחראי לשמור על אחיו הקטן והיא צודק שהיא לא צריכה לדאוג לביביסיטר. בקשר למה שאתה מכנה "מפקירה" היתי במקומך נזהר , כי לא אתה מגדל את הילדים, אני מניח שהיא זאת שיש לה את המשמרת עליהם ולא לך ואם אתה חושב שאתה יכול להיות יותר טוב תבקש שהילדים יועברו אליך . אני יודע שגרושתי היא הטובה מבינינו לגידול בני ואין קשר בין האהבה שלי אליו לבין להיות מסוגל להודות בזה. ומה זה היציאה מחר אני לא אצליח כי לא התארגנתי? - סליחה זה הילדים שלך!!! מה יש להתארגן? כך יום חופש סע תביא אותם, תן להם 200 שקל לג´אנק פוד (הבננו שהם לא קטנים כבר) ותחזור לעינינך. ותזכור שמאז שנפרדם יש לה את הזכות המלאה להחליט מה היא עושה ואתה לא יכול להתעצבן בגלל זה!!! סגול(לא מבין מה הבעיה של האלי).
 

ophra

New member
סגולי סליחה אבל...... ../images/Emo4.gif

ממש לא מסכימה איתך... א. היא אמנם לא צריכה לתת "דין וחשבון" כלשונך אבל היא בהחלט צריכה להודיע מראש ואם מדובר בחופשה (שכמובן מגיעה לכל אחד...) אפילו לתאם!!! אם אני הייתי שומעת מהילדים שהאבא שלהם נוסע (לפני ששמעתי את זה ממנו) גם אני הייתי מתחרפנת... (ובמקרה שלנו - אני המשמורן, ובכל זאת...) ב. ילד בן 17 לא יכול להשאר ככה סתם לשמור על אחיו הקטן כמה ימים (בן כמה הקטן ד"א...?) זה אולי אפשרי, אבל זה לא טריוויאלי קודם כל ילד בן 17 הוא עדיין ילד (!) (אני יודעת שאני הייתי....) ושנית - גם לו יש עיסוקים ועניינים וזה לא מובן מאליו לצפות ממנו שיתפנה מהם לשבוע על מנת "לטפל" באחיו.... ג. כולנו יודעים שחיים שכוללים עבודה + ילדים דורשים הרבה ארגון, תיאום וניהול זמן יעיל אז כן - צריך להתארגן... למשל: ביום שאני יודעת שהילדים אצל אב´שלהם אני מתאמת לעצמי פגישות עד מאוחר לפעמים אלה פגישות עם הרבה משתתפים ואם פתאום יוודע לי שהוא לא לוקח אותם....? מה אני אמורה לעשות....? לקחת יום חופש במקרה כזה זה לא תמיד הכי פשוט בעולם. ולסיום: כשנפרדים - לכל אחד מבני הזוג יש זכות מלאה להחליט מה לעשות עם חייו זה נכון אבל כשנפרדים וממשיכים לתפקד כהורים לאותם ילדים נדרש שיתוף פעולה תיאום ואפילו (כן, כן) לפעמים התחשבות ומחשבה... אז נכון - אין לו יכולת להשפיע על מתי היא מכריחה את הילדים ללכת לישון או לחזור מבילוי ואולי אפילו אין לו זכות להתערב בזה (למרות שאפשר, אם אתם רוצים, לפתח דיון בנושא) אבל אם היא עושה פעולות שיש להן השפעה עליו זכותו המלאה לדרוש תיאום והודעה מראש ואם אין כאלה - לכעוס!.... זהו. שפכתי.... סליחה אם יצא קצת אגרסיבי...
והאלי - תכף מגיעה לענות לך...
יום טוב לכווווווווווווולם
 
כמו כל דבר בחיים גם הנושא הזה הוא..

אישי ונתון לפרשנויות שונות, אז יאלה מכות!!!!!!!!!
אני בגיל 17 לא היתי ילד, החיים לא נתנו לי את הפריבילגיה, מה שבעיני נתן לי כמה יתרונות על בני גילי אחרים. בעיני בן 17 שגדל עם אימו ואחיו ללא אב צריך להבין שיש לו יותר אחריות מסתם בני גילו שגדלים במשפחות שלמות. לקחת יום חופש זה אף פעם לא פשוט, אבל יש מצבים של אין ברירה, אז נשאלת השאלה מה יותר חשוב?! אז אם גרושתי תתקשר אלי ותגיד לי "יש לי היום זיון ואין לי בייביסיטר" אז אני ארוץ לעזור לה. ואם היא תגיד לי שהיא חייב לטוס דחוף לחו"ל, אני באמת שאמצע את הדרך לאפשר לה זאת ללא לעשות הצגות. האמת אני חייב לה!!! היא תמיד עזרה לי בכל דבר שבו היתי חייב את הזמן לעשות דברים שונים. ושוב בגיל 17 לדעתי הילד מספיק בוגר להיות אחראי לכמה ימים על אחיו. סגול(יום נהדר לכולם)
 

ophra

New member
אשרייך סגולי....

שיש לך כזו מערכת יחסים עם ה-Xית.... (
אני לא יכולה לדמיין את עצמי משתפת את ה-X שלי בזיונים שלי...
) בעניין ילדים וגילאים... אני מודעת לעובדה שיש ילדים ש"נאלצים" להיות בוגרים מוקדם מהרגיל אני שמחה לשמוע שמבחינתך זה מצטייר כיתרון (העובדה שאתה חווית את זה) אני עדיין סבורה שאם אפשר למנוע את זה - עדיף!! כולנו יודעים היום שהילדות היא פרק כל כך חשוב ומשמעותי בחיים (פסיכולוגיה בגרוש או לא... זה נכון...
) ולכן אני בעד לאפשר לילדים להיות ילדים כמה שרק אפשר... לקחת יום חופש כשאין ברירה אני חושבת שכולם היו לוקחים לא משנה מי היה מחכה לי וכמה זה דחוף אם (חלילה וחס) היה קורה משהו לאחד הילדים הייתי עוזבת הכל ומגיעה לקצה השני של העולם אם צריך המקרה שכאן - זה לא מקרה של "אין ברירה" עם קצת תיאום ותקשורת - הכל היה יכול להמנע.... לא? ועכשיו: יאללה מכות יאללה!!!
עפרה (הולכת להתקשר ל-X לתיאומים)
 

העקשנית

New member
סגולי-גם אותי השאירו לבד בגיל 17|בל

וגם אני הייתי מאז ומתמיד ילדה מאד עצמאית, אבל מי אמר שזה טוב??? ויש כאן עניין נוסף-זה ההתעלמות המוחלטת של האם מקיומו של האב, והעובדה שהבן התקשר וקיטר לאבא, מה שאומר-שהמציאות לא כלכך נוחה לו להשאר לבד ולשמור על אחיו. וזה שהאמא כנראה מנסה לעשות על הבן מניפולציות של רגשות אשמה כי הוא מסרב לשמור על אחיו וכועסת עליו-זה לא נשמע בסדר. בשביל זה יש אבא! מעניין מה היתה הממוטה אומרת לנו- אולי בסוף עוד היינו משתכנעים? ברור שילד בן 17 שאמור להיות כבר מדריך בצופים בגיל הזה..אמור להיות מסוגל-השאלה אם הוא רוצה/חייב, ומה מערכת היחסים והגומלין בינו לבין אמו ואחיו. חוץ מזה-על גיל ההתבגרות שמעתם?
 

העקשנית

New member
סגולי-עופרה צודקת ואבא=אפוטרופוס|שר

בלאמר-רבים אינם יודעים ששני ההורים נשארים להיות האפוטרופסים על הילדים שלהם גם כשמתגרשים, והמשמורן הוא זה שאצלו הילדים ישנים, וברגע שהאם נוסעת לחו"ל-באופן טבעי האבא הופך באופן זמני להיות המשמורן שלהם והוא האחראי לגביהם בכל המובנים! והיא-בלתי אחראית כאן, ולא מודעת לחוקים!!! זה שהיא המשמורנית או המגדלת העיקרית אינה הופך אותה לאחראית הבלעדית עליהם. אני מניחה גם שהאלי משלם לה מזונות נכבדים עלמנת שתגדל אותם בעצמה...... במקרים כאלו הוא בהחלט יכול היה לבקש את המשמורת עליהם-אבל עד שהיו מחליטים-הם כבר היו מגיעים לגיל 18.
 
בן 17 לא נחשב לקטין!!!

בלא מעט מקרים בהם הורים נפתרים ויש "מבוגר" בן 17 במשפחה, הוא מקבל את האופוטרופסות על שאר הילדים במשפחה. אז להיות אחראי כמה ימים על אחיו בשביל שאימו תיסע לחו"ל-מוגזם? שוב בעיני לא!!! כמובן אני לא נגד ההתבכיינות של הילד לאבא, כי כולנו צריכים לקטר למישהו. אבל אני נגד לטעון לחוסר האחריות של האם!!! סגול(
נדפק לי הקובץ, בהפסקה בלית ברירה)
 

אורלי41

New member
תחושה שלי...עדיין לא השתחררת../images/Emo122.gif

כנראה לא ממש השתחררת מפרורי פרק א´. דיי טבעי להגיב כפי שהגבת כשעדיין משקעי פרק א´ טמועים בך. מלקרוא את הדברים דיי שקוף להבין כך... אני עשיתי... אני גידלתי.... אני ואני.... עשית מה שעשית כי רצית בכך ולא כי כפו עליך כך. סתכל קדימה וכוון מבטיך לכיוון האור ותראה מה מהר יגיע ..... יום נפלא ושולחת לך
לברכת יום טוב והזדהות...
 

ophra

New member
קודם כל לקטר תמיד אפשר... ../images/Emo13.gif

חופשי.....
ותראה כמה זה מדבק... תכף כולם יתחילו אחריך בקיטורים על שלהם.... אבל אם ניגע בעניין רגע, נראה לי שיש פה שני נושאים: א. העצבים עליה (מ´לשות... לא יכולה להגיד "ממוטה"...
) ב. הקושי של התינוקי שלך... בעניין שביניכם - תגיד שאני נאיבית... אבל קשה לי להאמין שאי אפשר לפתור בעיה כזו בדיבורים מאד חשוב למצוא את התזמון הנכון לשיחה כזו שניכם צריכים להיות רגועים ונינוחים ככל האפשר אבל מדובר בסופו של דבר בסידור טכני: "כשאת נוסעת, או לא נמצאת, זה יעזור לי מאד אם תודיעי לי מראש או תתאמי איתי אפילו כדי שאני אוכל להיות עם הילדים זה אפילו משמח אותי להיות איתם קצת יותר בהזדמנויות כאלה..." להשתדל להימנע ככל האפשר מלגלוש לשיחות עמוקות יותר או להאשמות הדדיות וקנטרניות (לא כי לא-מגיע-לה... אלא כי זה לא מועיל לאף אחד...) בעניין התינוקי - ממממממ.... זה כבר פחות פשוט ומיידי... אני מבינה שהוא כבר גדול ולא ממש מבלה הרבה שעות עם אב´שלו... אבל אני הייתי ממליצה בכל זאת לנסות לקבוע לכם שעה-שעתיים בשבוע ולנסות לעמוד בהן (אבל רק אם הוא מראה סימנים שזה נעים לו... לא להכריח....) ואת השעות האלה לנצל, בין היתר, ל"מנטרה" שלך אליו: "כמה אני אוהב אותך וכמה אתה ילד נפלא ואיזה מקסים אתה" וכו´ וכו´ וכו´.... יהיו שיגידו: "נו, די... זה נשמע פלצני והילדים יודעים שאנחנו אוהבים אותם וזה סתם מנג´ס להם..." ואני אומרת: "לא נכון!" הם לעולם לא שבעים לשמוע את זה (ובינינו - מי מאיתנו שבע מלשמוע שאוהבים אותו....? ואנחנו כבר "גדולים") בהתחלה (כשהתחלתי "להגזים" עם ביטויי האהבה האלה) גם אצלי היו גילויי התנגדות קלים... "אמא... נו, די... אני יודע....." היום - (כמעט) כל פעם שאני אומרת וזה בערך 17 פעמים ביום אני מקבלת בחזרה חיוך כזה גדול....
מאוזן לאוזן... ששווה ה-כ-ל!!!! אז האלי - אני לא אשת מקצוע אבל להערכתי הוא עלול בהתחלה להיות מעט מובך מגילויים בלתי-פוסקים כאלה של אהבה ועידוד מצידך ואולי אפילו לגלות התנגדות קלה אבל לדעתי, אחרי כמה זמן כשהוא יתחיל להאמין (והתמדה עוזרת לבנות אמון מהסוג הזה) זה ייתן לו המון!!!.... מקווה שיהיה יום טוב ונעים יותר מהערב של אתמול
 

רות 2

New member
אני מסכימה עם סגולי.....

ועכשיו לאחר מעשה השאלה החשובה מההיתה התגובה המעשית? הזמנתה אותם אליך הצעתה את נגישותך אליהם???????
 

r e d head

New member
אני קיטרתי..למטה בגלל שבקשת יפה

חוץ מיזה נראה לי שהגברת, כנראה, מעדיפה לחיות את חייה כאישה עצמאית ולהסתדר לבד מבלי להזדקק לעזרתו של האלי כי הוא כבר לא בעלה. וזה טוב מאוד. ורגשותיו של האלי גם לגיטימיות מנקודת מבטו הלא אוביקטיבית.
 
רגע מה?

מתווכחים עכשיו אם היא צודקת או לא? אם זאת הכוונה גמני יש לי מה לגיד אבל.... אני חושבת שהאלי רצה רק לקטר קצת, ושאנחנו ניתן לו חיבוק. מה אסור לפעמים?
 

ophra

New member
צודקת....! ../images/Emo45.gif

האלי קבל
גדול ודביק...
עכשיו אפשר לחזור "לשחק" אמא.....?
 

r e d head

New member
גמני מסכימה עם כולם

גם אני כמעט והתפוצצתי אתמול בגלל ה-
שלי. למה גם היום אני צריכה לסבול אותו לממממממממממממממממה.
 

*יערית

New member
ממוטה פרעה זה לא משנה....

א.היא צריכה לעלות את הבטיחון של הנער בן ה-17 ולא לגרום לו לתחושת מוגבלות וחוסר אחריות. ב.אני הייתי נוהגת אחרת כמובן....מיידעת תמיד את האקס שלי לגבי נסיעות ארוכות ולפעמים מבקשת את "עזרתו"מה שלא תמיד עוזר.. כי הוא לא הביבי סיטר שלי כדבריו! מה לעשות אלוהים נותן אגוזים למי שאין שיניים! אבל...עכשיו יש לך הזדמנות לבלות לצידם בלעדי הממוטה! שיעז האקס שלי לקרוא לי כך
אני רחוקה מממוטה!
 
למעלה