תגידו - אבל בדוגרי

[טוליייייייי]

בחמישי שסיריוס מת....

 

[קלמנטינה מיכל]

../images/Emo220.gif../images/Emo122.gifאני היחידה שלא בכתה?

 

[מרי15]

גם אני לא בכיתי

 

[דנקי]

2 נערות חסרות רגש שכמותכן!!../images/Emo7.gif../images/Emo46.gif

 

[נקודה קטנה]

כן, בחמישי בכיתי.

בשישי לא, לא ריגש אותי כל כך כמו הקטע של סיריוס, פשוט לא היה זה. בחמישי אני בוכה כל פעם מחדש, זה קטע ממש טוב, וקשה.

 

[mjlk]

אממ. ברור.

המוות של סיריוס. וזה עוד לפני בכלל שהייתי "מאוהבת" בו. (

) המוות שלו היה הכי מרגש. הרבה יותר משל סדריק, או משל דמבלדור. חשבתי אולי לא בכיתי מהמוות של דמבי בגלל שקראתי את השישי חפוז (אקחמאביאקחמ), אבל גם בקריאה שניה המוות שלו לא עשה לי כלום. המוות של דמבי היה הרבה יותר מתון. >< במוות של סיריוס בכיתי. המון. (ואני טיפוס שבוכה אפילו ממנגינה עצובה שמלווה תמונות של ילדים קטנים. או מטיטניק. או סתם מסרט שיש בו כינורות ומישהו מת. אני ריגשי - בחיי)

 

[רזושש]

המוות של סיריוס היה הכי עצוב.

ללא ספק. (וגמאני טיפוס שבוכה מטיטניק. ומסרטים רומנטים בשקל)

 

[מה יא]

אבל טיטאניק זה באמת עצוב../images/Emo3.gif../images/Emo96.gif

אני מטפטפת כמעט מכל סרט >< אפילו אם אני רק מזפזפת ורואה איזשהו קטע עצוב. מספרים יותר קשה לי.

 

[רזושש]

גם בפעם ה-10000000 שראיתי תסרט הזה

בכיתי

 

[The Girl Who Lived]

את מטפטפת מכל סרט? אני גם בוכה

לפעמים מסרטים מצויירים...(רק אם זה קטע שמאשימים מישהו במשהו שהוא לא עשה וכאלה...אני שונאת קטעים כאלה...

 

[PaDF00t]

../images/Emo7.gif

בכיתי עכשיו מהחתימה של "ד'ה גירל הו ליבד"

זה כזה עצוב. ועוד זה שלופין תופס אותו ומונע ממנו להציל את סיריוס גורם לזה להיות הרבה יותר עצוב. רמוס כזה... |מאוהבת| ו.. אהעאהעאה עזבו אותי לכבכות1!!!

 

[City Of Angel]

לא בכיתי אבל הרגשתי די רע

בסוף הספר הרביעי ולאורך הספר החמישי (לאו דווקא בסוף), בהזדהות עם הארי. דווקא השישי לא ריגש אותי יותר מדי

 

[מאי רדקליף]

אני בכיתי כש...../images/Emo7.gif

ברביעי נראה לי שבכיתי כשהארי הביא את הגופה של סדריק להוגוורטס והוא לא הסכים להיפרד ממנה..כולם היו כל כך עצובים בקטע הזה..(מה לעשות אני רגשנית...נראה לי שאפילו בכיתי קצת בסרט..) בחמישי דבר ראשון כשסיריוס מת והארי התקשה להודות בזה...עד שהוא קלט..נורא בכיתי אז...במשרד של דמבי כשהוא מספר להארי הכול והארי יושב עצבני והמום... בשישי...בכיתי טיפה כשהם ישבו במרפאה והקשיבו לפוקס...וכולם היו כל כך עצובים...וגם בלוויה של דמבלדור בכיתי כשהיה כתוב שהארי הסב את מבטו..ובכה...ומייד אחר כך הוא נפרד מג'יני...

ואחרי הספר השישי הייתי עצובה שלושה ימים ולא יכולתי לצחוק...כולם אומרים לי שאני מושפעת...אבל מה לעשות? אני רגשי... אני נורא נורא בכיינית??

 

[jess r]

בטח

כשהארי בא למשרד של דמבלדור בספר החמישי, כל פעם שהוזרכה העובדה שסיריוס מת. כשהארי דיבר עם ניק וכשהארי שבר את הדבר הזה שסיריוס הביא לו במתנה. כשהארי ראה את לונה וריחם עליה ואז הם דיברו. בהלוויה של דמבלדור וכל הקטע הזה אחרי שהוא מת.

~סניף סניף~

 

[רזושש]

כן בארור.. מסרטים מספרים..

בכיתי כשסיריוס מת

, וכשדמבלדור מת

.. וגם לא מזמן קראתי ספר אחר, ובכיתי ממנו..

 

[לולו המשוגע]

לא../images/Emo60.gif

אני לא בוכה הרבה ממילא, אז זה הגיוני

 

[InBaR 85]

ברור

אני אחרי הספר החמישי...גם הייתי בדיכאון כמה ימים,ואחרי הספר השישי אני ממש ממש בכיתי והייתי בדיכאון איזה חודש

דרך אגב אני פה חד פעמי,עד שיתקנו לי את המחשב פשוט גנבתי לאבא שלי את המחשב נייד לכמה דקות

 

[פוטר יא סקסי]

הכי בכיתי כשדמבי נפח את נשמתו,

ובעוד כמה קטעים לאורך הספרים בהם הוא מככב עם משפטי המחץ שלו, או שמשבחים אותו על גדולתו ומדגישים שכשדמבלדור בסביבה אין מקום לפחד.

 

[פוטר יא סקסי]

וגם בפסקה שיש בה את המשפט

בחתימה שלי.

 

[דנקי]

נכון!!../images/Emo7.gifסניף סניף..