תגובה לאוריאל.

[neko]

במקום ללכת סחור סחור, תגדיר רוחני,

ואז תראה שההגדרה שלך מתקיימת במציאות (כלומר, שיש לקיומה ראיה כלשהי).

 

[s u p e r mind]

הוא הודה שאינו יכול לעשות כן.

 

[s u p e r mind]

לא...

קול הוא זעזוע אוויר הנגרם ע"י רעש ~ שנקלט ע"י האוזן, ומפורש במוחנו כצליל, דיבור, נגינה, שריקה, הקשה וכו'... ניתן ללמד כלב להשמיע "קול" (נביחה) ע"י למידה אופרנטית ~ ולמעשה הכלב יבין מה המושג הזה מסמל. מהי "ראייה" למשל? קליטת קרני האור באמצעות העיניים, האם זוהי הגדרה "רוחנית"? לא ממש... גם את המושג הזה הכלב יכול להבין "תסתכל לשם באדי (סתם דוגמה)". מהו "עבר"? ההגדרה היחידה היא ~ הזמן שכבר חלף... כנ"ל גם לגבי העתיד ~ הזמן שיבוא... האם זהו תהליך שניתן להגדירו כמו "קול" או "ראייה"? הזמן עצמו הוא "רוחני" ~ הוא מהווה מסגרת אובייקטיבית שבתוכה מתרחשים האירועים הפיסיקאליים. למעשה לזמן אין הגדרה קבועה, אנו רק מסוגלים למדוד אותו ~ זהו מושג "רוחני".

 

[שייח ספיר]

הערה

זמן כשלעצמו איננו מושג רוחני. הוא אינדקס המאפיין מאורעות המתרחשים במציאות הפיסיקלית. אבל ההבחנה בין עבר הווה ועתיד היא הבחנה רוחנית. אין שום דרך חומרית להכריע מהו הווה.

 

[התולעת 1]

לצורך `המחשה`: נשים על שולחן

לצורך `המחשה`: נשים על שולחן שלושה פירות, מסודרים בשורה במרחק מה זה מזה: בננה, שזיף וקלמנטינה. נקרא ל- בננה עבר. ל- שזיף הווה. ול- קלמנטינה עתיד. ניקח עיתון, ונגלגל אותו לצורת גליל חלול שניתן לראות דרכו כמו במשקפת של `שודדי-ים`. (הווה) נביט דרך העיתון המגולגל על השזיף (עין אחת מביטה והשנייה סגורה). כרגע לא נוכל לראות את הבננה והקלמנטינה דרך אותו עיתון מגולגל- כי אם רק את השזיף. זוהי `המחשה` להגבלת ראייתו של האדם הנברא. הוא מוגבל לראות תמיד ואך ורק בנקודת הווה... ברגע שנסיר את העיתון מעינינו, נוכל לראות פתאום את: הבננה, השזיף והקלמנטינה- כולם בבת-אחת. זוהי `ראייה` דרך `משקפיים של בורא עולם`... אצלו זה כל הזמן. הוא רואה עבר, הווה ועתיד של כל ניברא בבת- אחת. (עבר) (הווה) (עתיד) טוב, אז הבנו שהבורא הוא `הכול- יכול`. שאם הוא לא `הכול- יכול` אז הוא מוגבל.

 

[L7]

יפה תולעת. יש יותר מאלוהים אחד.

דוגמתך ממחישה מדוע אתה מאמין באחד בשעה שצריך היית לחפש גם את שני האלוהים האחרים.

 

[התולעת 1]

האם יכול להיות שישנו יותר

האם יכול להיות שישנו יותר מבורא `כול- יכול` אחד יחיד ומיוחד? ובכן, בואו נניח שישנם 2 בוראים ולא רק אחד `כול- יכול`... נשאל: האם בורא א` יכול להגביל את בורא ב`? או האם בורא ב` יכול להגביל את בורא א`? ת: אם בורא א` יכול להגביל את בורא ב` אז בורא ב` הוא מוגבל וכבר לא `הכול- יכול`. אם בורא ב` לא יכול להגביל את בורא א`- אז הוא בעצמו מוגבל ואינו יכול להיות `הכול- יכול`. וכן נכון הדבר לגבי המצב ההפוך. נמצא שיש בורא שברא לכל הנבראים- זה מוכרח! מגביל לכל המוגבלים והוא `הכול- יכול`. אחד ולא שניים (או יותר). רגע, רגע! אבל מי אמר שיש בורא לכל הנבראים? אולי נגיד שיש בורא, נברא, בורא, נברא, בורא, נברא, בורא, נברא, בורא, נברא, בורא, נברא, בורא, נברא, בלי סוף... מדוע לעצור באיזשהו מקום?! כל הזמן יש בורא נברא... ובכן, גם זו הוכחה שיש בורא. הכיצד?! אם נאמר שיש בורא, נברא, בורא, נברא... במחזור, כל הזמן... ישנן 2 אפשרויות: • או שהמצב הזה כל הזמן מוכרח... מוכרח להיות: בורא, נברא, בורא, נברא, בורא, נברא, בורא, נברא... • או שהמצב הזה לא מוכרח, והוא יכול להפסק. אם הוא יכול להפסק, מכאן שיש סוף. אם יש סוף יש התחלה. אם יש התחלה יש מתחיל. ואם זה לא נפסק וכל הזמן ישנו: בורא, נברא, בורא, נברא, בורא, נברא... מכאן שהמצב הזה מוכרח. זאת אומרת, שכל אחד מהחלקים האלה במשך האין סוף היה מוכרח להיות בתפקיד של: או בורא, או נברא, או בורא, או נברא... ואין לאף אחד רשות לצאת מהמעגל. נמצא, שיש ``מישהו`` שמוכרח להיות, שמכריח את ``כולם`` לאורך האין סוף להיות: בורא, נברא, בורא, נברא, בורא, נברא... נמצא שיש בורא לעולם! להמחשה: נצייר עיגול על לוח. יש ציור של עיגול על הלוח. המסקנה היא כאן לפניכם: שיש בורא! שהרי מי עשה את העיגול? אני עשיתי את העיגול! וכמובן הוא שהעיגול לא עשה את עצמו. מישהו חיצוני עשה אותו- זהו אני: `הבורא`. אם יש מעגל של בורא, נברא, בורא, נברא... אין סופי... הוא לא עשה את עצמו, מישהו חוץ ממנו עשה אותו!

 

[L7]

הנחתך המוסוית והמוטעית היא שאתה

מבין את הנישגב ממך. אין לך כילים לבחון את הבורא לפי מושגיך- שכן אין לך מושג ולו קלוש לגבי טבעו צורת עבודתו רצונותיו ומיגבלותיו. אלמלא היית מיסיונר של הדת הייתי אומר לך - הנח. חייה עם הבלתי מובן. אך להיטותך להנחיל את דתיותך גורמת להמצאת הסברים במקום שאינם דרושים כלל.

 

[התולעת 1]

זהו בדיוק אותו המופשט האלוקי

זהו בדיוק אותו המופשט האלוקי- הדבר הרוחני (`הבלתי נתפס`) רק במידה ולחומר המרכיב את היקום לא היה גיל והמדע היה טוען שהוא נצחי- שאינו ניתן לבדיקה בשום מצב, יכולנו להגדיר את `היקום` כאילו הוא `בורא- העולם` (כאילו `וברא את עצמו`). יתרה מזאת, ידוע שכולנו מורכבים מחומר. למימן הרי אין שכל, לפחמן אין שכל, לסידן אף לו אין שכל- לחומרים אין שכל. אם כך איך בתרכובת החומרים שלנו ישנו שכל? מהיכן השכל? שכל הוא דבר רוחני! מהיכן הרגש? רגש הוא דבר רוחני! מה זה מצפון? מאיפה הוא הגיע? הרי המקור לכל אלה אינו חומר. אם כך, ישנה ישות רוחנית שבראה את החומר ונטעה בו: את השכל, את הרגש, את המצפון, וכו`. נבין: הבורא- אין לו זמן ואינו תלוי בזמן, לכן אין לו מושג של `אחרי- לפני`. אצלו זה כל הזמן. הוא רואה עבר, הווה ועתיד של כל ניברא וניברא בבת- אחת. מביט לסוף דבר בקדמתו- רואה ויודע את סוף הדבר עוד בטרם היותו. האדם הנברא- יש לו נקודת התחלה ונקודת סיום, לכן יש לו הווה, עבר ועתיד. הוא אינו יכול להגיע לעתיד מבלי להתקדם דרך ההווה. האדם מוגבל לראות תמיד ואך ורק בנקודת הווה...

 

[התולעת 1]

(עבר) (הווה) (עתיד)

לצורך `המחשה`: נשים על שולחן שלושה פירות, מסודרים בשורה במרחק מה זה מזה: בננה, שזיף וקלמנטינה. נקרא ל- בננה עבר. ל- שזיף הווה. ול- קלמנטינה עתיד. ניקח עיתון, ונגלגל אותו לצורת גליל חלול שניתן לראות דרכו כמו במשקפת של `שודדי-ים`. (הווה) נביט דרך העיתון המגולגל על השזיף (עין אחת מביטה והשנייה סגורה). כרגע לא נוכל לראות את הבננה והקלמנטינה דרך אותו עיתון מגולגל- כי אם רק את השזיף. זוהי `המחשה` להגבלת ראייתו של האדם הנברא. הוא מוגבל לראות תמיד ואך ורק בנקודת הווה... ברגע שנסיר את העיתון מעינינו, נוכל לראות פתאום את: הבננה, השזיף והקלמנטינה- כולם בבת-אחת. זוהי `ראייה` דרך `משקפיים של בורא עולם`... אצלו זה כל הזמן. הוא רואה עבר, הווה ועתיד של כל ניברא בבת- אחת. (עבר) (הווה) (עתיד) טוב, אז הבנו שהבורא הוא `הכול- יכול`. שאם הוא לא `הכול- יכול` אז הוא מוגבל.

 

[Governor]

מה מטרת כל החנטרוש הזה?

ס"ה הוכחת, להנחת דעתנו הגמורה, שאתה יודע לגלגל עתון לגליל, ותו לא...

 

[Moridin]

אל תגיד לי פתאום שפיזיקה קוונטית

היא התשובה לכל השאלות. קיבלתי כאב ראש רק מלנסות לעקוב אחרי ההיגיון שלך.

 

[התולעת 1]

במדעי הפיסיקה לדוגמא:

חוק הגרביטציה, כוח המשיכה: מי עושה זאת? מי עשה שכדור הארץ יהיה `עגול` ויהיו בו אנשים `למעלה` מהלכים עם רגליהם על `הכדור` וראשיהם למעלה, ויהיו אנשים `בתחתית הכדור` שרגליהם למעלה וראשיהם למטה ולא נופלים. מי עשה שכדור הארץ, המכוסה שני- שלישים מים, והמים לא ישפכו ממנו. מי?! גם אם לא נבין את יסודות החקירה המדעיים המתארים את כוח המשיכה או כל `חוק מדעי` אחר, וגם אם לא היו קיימים מדענים חוקרים מאז ועד היום לתאר לנו חוק זה או אחר, הרי עדיין ברור לנו עובדתית, שכל תפוח שנזרוק באוויר יפול תמיד על הקרקע. החוק עובד גם אם נהיה בורים לגמרי בהבנתו. הוא פשוט ישנו. החוק הוא כורח במציאות- אמת קיימת! גם אם לא נבין את כל האמת שבעולמנו הרי שהיא עדיין קיימת אם נרצה או לא נרצה, תהה אשר תהה... לכל יישות, בין אם היא חומרית או רוחנית בעולמנו חוקיות היחודית לה. אומנם, לא תמיד אנו משכילים להבין את ``הוראות ההפעלה`` `המצורפות` לכל ``מוצר ומוצר``, החקוקות ע``י ``היצרן שהמציאן`` לתועלת, אבל יובן הוא, שכל ``מוצר`` שהשימוש בו אינו מתנהל לפי ``הוראות היצרן``, סופו שיהיה בו פגם וחידלון! נמשיך: לפי המדע, כל חלקיק- ושיהיה הקטן ביותר בחומר, ניברא בנקודת זמן מסוימת... אגב, הפיסיקה כמדע, בודקת את החומר רק מהרגע שהוא נוצר. רוצה לאמר, לפני שהחומר נוצר אין לנו שום מושגים לאפיין, נגיעה, או את היכולת לברר פרטים לגביו- הוא אינו שייך לתחום הפיסיקה. מכאן, שלכל חומר של כל הנבראים בעולם יש לו גיל... מאחר שיש לו גיל יש לו התחלה (כל דבר שיש לו גיל יש לו התחלה). התחלה לא יכולה להווצר על-ידי עצמה. כיוון שיש לו התחלה מוכרח שיש לו מתחיל (כל דבר שיש לו התחלה, הוא לא התחיל את עצמו. מוכרח שהיה מי שהתחיל אותו- שיש לו מתחיל). אז נלך לראשון שהותחל- היה לו מתחיל. למתחיל לא יכולה להיות התחלה, כי אז יהיו מותחלים בלי מתחיל. זה לא אפשרי. מוכרח שיש בורא נצחי, קיים, תמידי, בלי מתחיל, בלי התחלה ובלי סוף שאינו ניברא. מציאות רוחנית, מופשטת, בלי ממדים, בלי נפח, בלי מסה: שהרי כל המדדים הכמותיים לעייל יוצרים הגבלות ולכן בלתי אפשריים...

 

[s u p e r mind]

אתה בן אדם בכלל?

אני מרגיש כאילו אני מתדיין עם תולעת... בכל מקרה הנה ההפרכה.

 

[התולעת 1]

רק רגע, אז מי ברא את הבורא?

לבורא אין בורא. אם לבורא יש בורא, אז גם הוא ניברא ולכן יתווסף אף הוא לרשימה הארוכה של הנבראים. את הבורא לא ברא בורא, כי אם לבורא היה בורא גם הוא היה נברא. ונברא, ועוד נברא, ועוד נברא, ועוד נברא... בלי בורא בהתחלה אינו אפשרי. מתחייב הוא שחייב להיות בורא שברא ניברא ראשון אחרת אין נבראים. ואם ישנם נבראים זוהי להוכחה כי יש להם בורא כמובן. לא ייתכן שגם לבורא יש בורא. כי הבורא הראשון, אם היה לו גם בורא, אז היו רק נבראים בלי בורא. וזה בלתי אפשרי כאמור. מוכרח הוא, שיש בורא ראשון שאינו נברא שברא לכל הנבראים... נמשיך: לכל דבר מוגבל יש לו מגביל. חישבו לדוגמא על כוס זכוכית. היא מוגבלת, הכוונה שיש לה גבולות. מישהו (``מייצר הכוס``) הגביל אותה. השולחן מוגבל- הנגר הגביל אותו. הבניין מוגבל- הקבלן הגביל אותו. כדור הארץ מוגבל- מישהו הגביל אותו. השמש, הירח ושאר כל הכוכבים מוגבלים- מישהו הגביל אותם. יש מגביל לכל המוגבלים. המגביל לכל המוגבלים הוא הבורא לכל הנבראים! והוא הרי שאינו מוגבל... כי אם הוא מוגבל, יש מגביל שקדם לו. וזה הוכחנו כלא אפשרי! לכן, הבורא לכל הנבראים, הוא גם המגביל לכל המוגבלים... מי זה המגביל לכל המוגבלים? הבורא שברא את כל הנבראים. מי שברא נבראים, ברא אותם בגבולות מוגבלים, אבל המגביל הראשון אינו מוגבל. שאם הוא היה מוגבל, היה מישהו שקדם לו שהגביל אותו, וזה אמרנו שאינו אפשרי. נמצא, שיש בורא ראשון לכל הנבראים ושהוא הגביל את כל המוגבלים. אם כך, הבורא שברא את הברואים כולם: דוממים, צומחים, בעלי-חיים ואנשים, הגבילם בגבולותיהם, וחקק את חוקיהם (הוא הבלעדי שתכנן ולכן מחזיק ``בהוראות היצרן``). בורא-עולם הוא בהכרח השולט בכל בריאתו כולה. ולכן… אף ולא אחד מחוקי הטבע הם המצאות. אלה הם חוקים הנמצאים במציאות על ידי מי שהמציאם

 

[L7]

סימום קל?ארוע מוחי?ה' מתבייש

בחנפניםשיקריים כמוך שלא חוו מעולם התגלות אך משווקים מרכולתם הדתית לא מתוך אמונה אלא מתוך ידיעה כביכול.

 

[s u p e r mind]

מה שבטוח שלך יש בורא...

ליצור מטופש כמוך חייב להיות יוצר (אולי אמנון איזאק?) ~ הטיעון הופרך כבר מזמן... למה אתה ממשיך להיאחז בו?

 

[התולעת 1]

אתה רוצה להתדיין בגידופים,והשמצות?

אני אלוף בזה,אבל הרוך בשם שזכני לחזןר בתשובה ולשמור את הפה זה ההבדל ביןטיפש כמוך לביני. ובכן, מהי ההוכחה שיש בורא לעולם? התשובה הפשוטה ביותר תהיה: אתה ההוכחה! שהרי, היות ואני ניברא אז ישנן שתי אפשרויות: • או שאני בראתי את עצמי (אני הבורא של עצמי), • או שנבראתי על-ידי מי שקדם לי (מי שקדם לי ברא אותי). אם בראתי את עצמי, ישנן 2 אפשרויות: • או שהייתי לפני עצמי, • או שלא הייתי לפני עצמי. אם הייתי לפני עצמי- לא הייתי צריך לברוא את עצמי, כי כבר הייתי. אם לא הייתי לפני עצמי- לא יכולתי לברוא את עצמי, כי לא הייתי קיים בשביל לברוא את עצמי. מוכרח, שנבראתי על-ידי מי שקדם לי... (כי הרי אי אפשר שמישהו יברא את עצמו). נמשיך: אני ניברא, אתם נבראים וכל דבר ניברא, אפילו גרגירי החול. כל ניברא, מעיד שיש מישהו שקדם לו ושברא אותו. נלך אחורה, אחורה, אחורה... עד שנגיע לראשון הנבראים (שהרי כולם נבראו ע``י מי שקדם להם). ובכן, יש ניברא ראשון. הנברא הראשון, מוכרח שהיה מי שקדם לו וברא אותו. מי הוא זה שברא את הנברא הראשון? ניקרא לו: בורא. הבורא ברא את הנברא הראשון. איך אני יודע שיש בורא? הנברא מעיד (מעצם קיומו) שיש בורא. כי הרי הנברא לא ברא את עצמו.

 

[התולעת 1]

תיקון...ברוך השם

 

[Governor]

טוב היה עושה אביך, לו דש מבפנים

וזרה מבחוץ, או שהמדינה היתה מספקת לו אמצעי מניעה על חשבון קופת הצבור נטען והופרך, maggot1... ______________________________________________________________ 0284392570 התולעת_1