תשובות.
אתה טועה, האימפריות של שבטי הערבה לא נבנו סביב מנהיג כריזמטי אלא סביב יחידות משפחתיות. השליטה היתה בידי מועצה, שבחרה מתוכנ את החאן. הסיבה שהמונגולים התקפלו היא בדיוק זו, המנהיגים נדרשו להשתתף במועצה כדי לבחור את החאן החדש. בוא ניישר קו לגבי "הערבה". הערבה היא רצועה של אדמת מרעה שמתחילה במונגוליה ומסתיימת בהונגריה ורוחבה הממוצע הוא כ-800 קילומטר. במזרח, הערבה היא גבוהה וככל שממשיכים מערבה היא נעשית נמוכה יותר והמרעה בה משתפר. זו הסיבה לכך שתמיד שבטי הערבה נדדו ממזרח למערב. בעצם, מדובר באוטוסטראדה לסוסים, שממנה אפשר לצאת להודו, סין ורוסיה שמקבילות אליה. מערב אירופה לא מקבילה לאוטוסטראדה אלא נמצאת אחרי שהאוטוסטראדה נגמרת. היות שאי אפשר להאכיל כמות כ"כ גדולה של סוסים באיזור חקלאי או מיוער, שבטי הערבה תמיד היו צריכים להיות קרובים למקור המרעה שלהם. סוסים, קשוחים ככל שיהיו, יכולים לעבור 150 קילומטר ביום, אבל לא כל יום, והם בטוח לא יכולים גם לעבור מאה חמישים קילומטר וגם להשתתף בקרב 2-3 סוסים לרזרבה זה נכון רק אם לא מביאים בחשבון את שיעורי התמותה של הסוסים, ואת הסוסים שלא משמשים ללחימה אלא לתובלה, וגם אז לא בטוח. מנתונים ממלחמות מאתיים השנים האחרונות, עולה שמספרים אסטרונומיים של סוסים מתו, ורובם המוחלט מתו לא בקרב אלא מתשישית. ואם כבר מלחמות מודרניות, במלחמת העולם השניה היה אפשר להביא לסוסים מספוא ממקומות אחרים, זוהי לוגיסטיקה מודרנית, למונגולים לא היה את הלוקסוס הזה.