תארו לכם

Boogieman

New member
אתה יודע מה? אולי הונים.

לא שזה משנה במיוחד, תרבות הלחימה היתה די דומה, וכך גם האפשרות להאכי את הסוסים. צריך לקחת בחשבון שאי אפשר להלחם על אותו סוס יום אחרי יום, ואני מנחש שסוס שרכבו עליו בדרך לקרב לא ישמש בקרב. זה אומר (להערכת קיגן) ממוצע של 10 סוסים לכל לוחם, לא כולל סוסי תובלה, ועקב התמותה הגבוהה של סוסים מתשישות וקרבות, צריך רזרבה מאוד גדולה של סוסים. יוצא שיחידה של אלף לוחמים מונגולים/הונים/טטרים זקוקים למשהו כמו עשרים אלף סוסים, כדי לפלוש לאירופה ברצינות צריך כמה עשרות אלפי לוחמים (בחזיתות שונות) שיזדקקו למשהו כמו מליון סוסים. עכשיו, איפה לעזאזל אפשר להאכיל מיליון סוסים באירופה המיוערת? מה שהיה יכול לקרות, בגלל שלהבדיל מסין, רוסיה והודו, אירופה לא נמצאת על הציר של הערבה (שמתחיל במונגוליה ונגמר בהונגריה), זה שהמונגולים היו יוצאים לגיחות מהונגריה והופכים את הארצות השכנות למדינות חסות שלהם.
 

TaL53

New member
זה ממש לא נכון

אימפריות שהוקמו ע"י שבטים נודדים לרוב הוקמו סביב מנהיג כריזמטי אחד וברגע שהוא מת מתה גם האימפריה שלו. ככה היה במקרה של אטילה ובמקרה של צ'ינגיס חאן. בהעדר תשתית מנהלתית יורשיהם לא הצליחו להחזיק את השבטים שהרכיבו את האימפריות שלהם ביחד. המונגוליפ פלשו לאירופה בשנת 1241 והצליחו להכניע את ההונגרים ואת מלכם בלה ולהרוס את בודה ופשט(אז הם היו שתי ערים) ורק מותו של החאן אוגודאי מנעה מהם להמשיך להתקדם והם חזרו כדי להילחם על הירושה. אותו דבר היה בשנת 1258 כשצבאו של החאן מנגו פלשו לסוריה ורק בגלל מותו ונצחון הסולטן הממלוכי ביברס מנע מהם להתקדם לעבר ירושלים. הסוסים המונגולים היו מאוד מהירים וקשוחים, חייליו של ג'ינגיס חאן יכלו בהערכה אופטימלית לכסות מרחק של 150 ק"מ ביום. לכול לוחם חוץ מסוסו האישי היו עוד 2-3 סוסים לרזרבה. החאן בטו למשל פלש לקייב עם צבא של 100 אלף איש וכמות סוסים פי 3 מזה. אבל צריך לזכור שהערבות של מזרח אירופה במשך אלפי שנים האכילו אוכלוסיות רבות ויכלו להאכיל גם סוסים רבים.בזמן מלחמת העולם השניה הצבא האדום השתמש במאות אלפי סוסים ככה שהטענה שלמונגולים או להונים לא היה מה לאכול היא לא מציאותית
 

Boogieman

New member
תשובות.

אתה טועה, האימפריות של שבטי הערבה לא נבנו סביב מנהיג כריזמטי אלא סביב יחידות משפחתיות. השליטה היתה בידי מועצה, שבחרה מתוכנ את החאן. הסיבה שהמונגולים התקפלו היא בדיוק זו, המנהיגים נדרשו להשתתף במועצה כדי לבחור את החאן החדש. בוא ניישר קו לגבי "הערבה". הערבה היא רצועה של אדמת מרעה שמתחילה במונגוליה ומסתיימת בהונגריה ורוחבה הממוצע הוא כ-800 קילומטר. במזרח, הערבה היא גבוהה וככל שממשיכים מערבה היא נעשית נמוכה יותר והמרעה בה משתפר. זו הסיבה לכך שתמיד שבטי הערבה נדדו ממזרח למערב. בעצם, מדובר באוטוסטראדה לסוסים, שממנה אפשר לצאת להודו, סין ורוסיה שמקבילות אליה. מערב אירופה לא מקבילה לאוטוסטראדה אלא נמצאת אחרי שהאוטוסטראדה נגמרת. היות שאי אפשר להאכיל כמות כ"כ גדולה של סוסים באיזור חקלאי או מיוער, שבטי הערבה תמיד היו צריכים להיות קרובים למקור המרעה שלהם. סוסים, קשוחים ככל שיהיו, יכולים לעבור 150 קילומטר ביום, אבל לא כל יום, והם בטוח לא יכולים גם לעבור מאה חמישים קילומטר וגם להשתתף בקרב 2-3 סוסים לרזרבה זה נכון רק אם לא מביאים בחשבון את שיעורי התמותה של הסוסים, ואת הסוסים שלא משמשים ללחימה אלא לתובלה, וגם אז לא בטוח. מנתונים ממלחמות מאתיים השנים האחרונות, עולה שמספרים אסטרונומיים של סוסים מתו, ורובם המוחלט מתו לא בקרב אלא מתשישית. ואם כבר מלחמות מודרניות, במלחמת העולם השניה היה אפשר להביא לסוסים מספוא ממקומות אחרים, זוהי לוגיסטיקה מודרנית, למונגולים לא היה את הלוקסוס הזה.
 
../images/Emo26.gif../images/Emo26.gif

המלחמה הפונית השלישית נגמרה בניצחון רומאי בשנת 146 לפנה"ס, יהודה קיבלה עצמאות בשנת 140 לפנה"ס. את עצם העצמאות שלה מלכתחילה חייבת הייתה יהודה להתערבות רומאית, זה שאחרי 80 שנה בימי פומפיוס רומא הפכה אותה לפרובינקיה זה משהו אחר, אבל בלי רומא (אם רומא הייתה מנוצחת במלחמה הפונית השלישית ונכבשת ע"י חניבעל) יהודה לא הייתה משיגה את העצמאות שלה מלכתחילה והייתה נשארת חלק מסוריה.
 

קוכולין

New member
קרתגו אהבה קולניות וכיבושים

בדיוק כמו רומא. הרי היא שלטה בחלקים גדולים של צפון אפריקה, כמו גם בסיציליה ובסרדיניה. רומא הפכה למעצמה עם קולוניות בינלאומיות רק בעקבות הניצחון על קרתגו. למעשה, לפני המלחמה עם קרתגו לא היו לה קולוניו מחוץ לאיטליה (סיציליה וסרדיניה, שכבשה מקרתגו, היו הראשונות). לכן, אם קרתגו היתה מנצחת את רומא, סביר מאד שהיתה הולכת באותו מסלול של התפשטות אימפריאלית בינלאומיות. השאלה רק אם היו מצליחים.
 

TaL53

New member
אבל עדיין

רוב ההתמקדות שלה היה בסחר וזאת הייתה אימפריית סחר רב לאומית שהאליטה שלה הייתה מורכבת מפיניקים אבל צבאה למשל היה מורכב מערבוב של ספרדים נובים גאלים ופיניקים. קרתגו התפשטתה לספרד ביוזמתו של חמילקרת ברקא כתשובה לכיבוש הקולוניות האסטרטגיות של סרדיניה קורסיקה וסיציליה ע"י רומא. בספרד ברקא ובנו חניבעל בנו את צבאם כהכנה לניצחון על רומא(בספרד היו מרבצי ברזל וכסף רבים). לכן אי אפשר לטעון ב100 אחוז שלקרתגו היו שאיפות אימפריאליות כמו לרומא.
 

תותח9

New member
עניין השפה

מעבר לכל הדברים המאלפים שנאמרו כאן, אני מעלה את עניין השפה: ייתכן שהשפה המדוברת בעולם, ה - Lingua Franca היתה כנענית-פיניקית-עברית, ולא לטינית ונגזרותיה
 
למעלה