תארו לכם

ענת אלת המלחמה

ענת היא אלת המלחמה ולפי המיתולוגיה הכנענית היא האלה האחראית על המין האנושי (כמו שישנם אלים למין הצאן ומין הבקר וכו').
 

Y. Welis

New member
בין השאר. היתה עם אשרת (עשתורת)

אבל ענת היתה קשורה בעיקר לצעירים, אהבה וגם אקשן. יש בתנ"ך רמזים על פולחנים לאלה ענת.
 
אשרה ועשתורת אלות שונות

אשרה היא אלת הפריון והאמהות, עשתורת היא אלת היופי והמיניות. בניגוד אליהן ענת, אלת המלחמה, מתוארת כבתולה, אולי הבתולה היחידה בפנתיאון.
 

Y. Welis

New member
לא בדיוק - אלה שמות שציינו את אותה

אלה, רק במקומות שונים. המקור הוא האלה הבבלית איננה, שנקראה גם עשתורת ואישתר; בכנען היתה לה גירסה מקומית (אולי לא תלויה, כמו זאוס או אפולו של מקומות יישוב שונים) בשם אשרה, שלעיתים זוהתה עימה ולעיתים לא. כרמית מה'קדירה' למשל טוענת שעשתורת היתה בתה של האשרה (http://www.witchcraft.co.il/astarte.htm ), אבל אני מניח שזו גירסה אחת מתוך כמה.
 
התנ"ך אשם בבילבול

התנ"ך מתייחס אליהן ביחד דבר שבלבל הרבה חוקרים מודרניים, אבל למעשה מדובר בשתי אלות נפרדות, האשרה שהיא כמו הרה והעשתורת שהיא כמו אפרודיטה. מתוך אנציקלופדיה מיתיקה: אשרה, אלת, בעלת, אשרת http://www.pantheon.org/articles/a/asherah.html עשתורת http://www.pantheon.org/articles/a/ashtoreth.html http://www.pantheon.org/articles/a/astarte.html
 

Y. Welis

New member
נראה שהן אכן נפרדות, אבל היחס

שונה מהאלות שהזכרת, כי אישתר/עשתורת קשורה לבעל, בעוד שהאשרה קשורה לאל (כמו בכתובת הקדומה 'יהוה ואשרתו'). בכל מקרה הדמיון בין השמות מעניין. אגב שמה האוגריתי של האשרה, 'קודש', בלי ספק מדהים מבחינת השינויים שהוא עבר ביהדות של בית-שני, ועד רוח המילה השתמרה: צירוף כמו 'שבת קודשו' - כלומר יום השבת *שלה* (היום המקודש לה) שמקודש לאל, 'מלכות שמים' שהיתה במקור 'מלכת השמים' בירמיהו, אחד מתאריה; 'שבת המלכה' - כי היום השביעי כאמור הוקדש שלה.
 

Boogieman

New member
מצטער, אמנם מדובר בתיאוריה מקובלת

לגבי עלייתה של אירופנ, אבל אני חושב שהיא לא נכונה. בעכל אופן, הרבה נקודות שכתבת הן מוטעות. כשיהיה לי זמן אולי ארחיב.
 

Boogieman

New member
בקשר להערות של טחנת רוח.

1. הכוח הצבאי האירופאי לא היה גורם מכריע בהשתלטות של אירופאים על אמריקה (בסין זה היה קצת שונה, בתקופה מסויימת לפחות). מבחינה צבאית, הכוח האירופאי לא היה מי יודע מה בהשוואה לאצטקים או לאינקה. מה שכן, הוא הספיק כדי להטות את הכף במאבקים פנימיים באימפריות הנ"ל. במקסיקו, הספרדים שיתפו פעולה עם הטלאחקאלה (כ-20000 לוחמים) במרד נגד המחיקה. בנוסף, אימפריית המחיקה עמדה לפני הטמוטטות בלאו הכי כי היא לא יכלה להחזיק במקביל את הצבא הענק שלה, להקצות מספיק כוח אדם לגידול תירס וגם להמשיך בקורבנות האדם ההמוניים שנדרשו לאליטה כדי להנציח את שלטונה. אצל האינקה, פיזארו לחח צד במלחמת אזרחים שהתחוללה שם לפניו בין שני אחים שטענו לכתר. 2. תרבויות אמריקה לא חיו ב"גן עדן נוח", גם שם היתה הסטוריה מלאת תהפוכות ודווקא בתקופה שלפני בוא הספרדים היתה תקופה של התפתחות ושינויים גדולים. 3. היזמות איננה הסיבה להגעת האירופאים לאמריקה, וחוסר היזמות איננה הסיבה שסין לא הגיעה לשם. הסינים פיתחו טכנולוגיה מתקדמת לפני האירופים. הם השתמשו גם בנשק חם שמבוסס על אבק שריפה. העניין הוא שנשק כזה הוא כמעט חסר תועלת מול האוייבים שאתם סין התמודדה באותו הזמן, קשתים רכובים בעיקר. באירופה, מצד שני, הנשק החם "תפס" בגלל הצורך לנהל מלחמות מצור. אותו סיפור עם הספינות, הטכנולוגיה הימית הסינית עלתה בהרבה על האירופית. אבל סין נאלצה להפנות את משאביה להגנה מפני הפולשים מצפון, בזמן שבאירופה, רוסיה וארצות אחרות שימשו כ"מגן אנושי" מהפולשים מן הערבה וכך במערב אירופה נותרו משאבים פנויים להרפתקאות ימיות. כדאי להוסיף שקולומבוס קיבל אישור ומימון רק אחרי נפילת גרנדה, עד אז כל הכסף הלך למלחמה במוסלמים. מה שגרם לגילוי אמריקה הוא צירוף של נסיבות מבניות שפעלו באותו הזמן לטובת אירופה. גם זה לא היה עובד בלי המחלות. אחת הראיות לכך היא אי כיבוש אפריקה על למאה ה-19. למרות שלאירופים היה עניין בכך, למרות שאפריקה קרובה, למרות ששם לא היה כוח צבאי שיהווה תחרות רצינית, הם לא הצליחו בגלל שאפריקה לא היתה מבודדת מאירופה והכושים לא מתו במיליונים ממחלות כמו האינדיאנים. ערכי ה"יוזמה" וה"תחרות" התפתחו באירופה מאוחר יותר, הם לא היו הסיבה לעליונות האירופית אלא התוצאה שלה. כמו שקורה בדרך כלל, נבנה סיפור שמשליך ערכים נוכחיים על העבר ומסביר למה "הגיע להם" להשיג את מה שהשיגו.
 
תגובה קצרה

> הכוח הצבאי האירופאי לא היה גורם מכריע בהשתלטות של אירופאים על אמריקה אפשר לומר זאת, אבל הם באו, נלחמו, והשתלטו. כך שאפשר בהחלט לומר שהכח הצבאי שלהם היה מכריע בסיפור. הם הרי לא קנו את היבשת מהילידים אלא כבשו אותה, בעיקר בכח. > מבחינה צבאית, הכוח האירופאי לא היה מי יודע מה > ... מה שכן, הוא הספיק בדיוק. התוצאה הסופית היתה כיבוש מוחלט של הספרדים. זה שהיו שפע גורמים מסייעים רק עזר להם, אבל הם באו כדי לכבוש, "למען תהילת מלך ספרד והכנסיה". > אצל האינקה, פיזארו לחח צד במלחמת אזרחים שהתחוללה שם לפניו בין שני אחים שטענו לכתר. ועל זה העם שלהם שילם את המחיר. זה קרה כידוע גם בהסטוריה שלנו. ככה הרומאים נכנסו לארצנו והפכו בהדרגה מבעלי ברית לכובשים > היזמות איננה הסיבה להגעת האירופאים לאמריקה קולומבוס והספונסרים שלו, בדיוק כמו יזמי ומשקיעי ההייטק של ימינו, רצו לעשות "מכה", לעשות הרים של כסף. מענין יהיה לחשב מי הכפיל את ההשקעה שלו יותר, המשקיע הראשון בגוגל, או הוד מלכותה (וימח שמה...) איזבלה מלכת ספרד שמימנה את קולומבוס. אם נסתכל מפרפקטיבה של הנינים של המשקיע, ייתכן בהחלט שמשפחת המלוכה הספרדית עשתה "אקזיט" הרבה יותר גדול, אם כי ודאי שלטווח הקצר המשקיעים של גוגל עשו את ה"אקזיט" שלהם בסדרי גודל הרבה יותר מהר. > חוסר היזמות איננה הסיבה שסין לא הגיעה לשם. לא חוסר יזמות אלא גרוע מזה בלימת היזמות. לסינים מעולם לא חסר כושר המצאה, אבל העובדה היא שהמבנה השלטוני שלהם, ולא אף גורם אחר, בלם וחיסל את האפשרות שהיתה בידם (צי גדול וארוך טווח בים, לא על הנייר) "לגלות" את הארצות שהפכו במקום זאת ואחר כך לנמלי סחר וקולוניות אירופיות. הסינים יצאו לים לפני הפורטוגזים, ועם יותר אמצעים, אבל אז הקיסר פשוט הורה להם להישאר בבית ולשכוח מזה, בזמן שמלכת ספרד מימנה את קולומבוס בדיוק כמו משקיע בהייטק כיום. נראה לי כמו הבדל רציני. > נשק כזה הוא כמעט חסר תועלת מול האוייבים שאתם סין התמודדה באותו הזמן, קשתים רכובים בעיקר. חסר תועלת ? מה יותר יעיל נגד קשת רכוב מאשר רובה עם טווח יעיל ארוך יותר משל קשת ? עם כמויות כח האדם של סין, אוגדות של רובאים יכלו להפוך את הקשתים האלו ללא יותר ממטרד מקומי. הם היו מחסלים אותם בכל פעם שהיה נוצר מגע צבאי. > באירופה, מצד שני, הנשק החם "תפס" בגלל הצורך לנהל מלחמות מצור. גם, לא רק. בהתחשב בכך שהקשת והקליע קיימים כנשק משחר ההסטוריה, כל אחד שהמלחמה היא עיסוקו היה יכול להבין את השימושיות הצבאית של הרובה המופעל באבק שריפה מרגע שהובאה לפניו הידיעה שיש טכנולוגיה כזאת. מה כבר ההבדל הצבאי בין רובה-קשת לרובה אבק שריפה ? זה אותו דבר רק עם טכנולוגיית שיגור קליע שונה. בשביל חייל זה אותו נשק בדיוק. רובה. > שקולומבוס קיבל אישור ומימון רק אחרי נפילת גרנדה, עד אז כל הכסף הלך למלחמה במוסלמים. אדרבה. מלכי ספרד מצאו לנכון להשקיע ולסכן כסף ב"סטארט-אפ" של קולומבוס מיד כשהמלחמה הארוכה והיקרה לשחרור ספרד נגמרה, עוד באותה שנה. דווקא בגלל שהם היו לחוצים בכסף הם היו מוכנים לסכן סכום מסוים בשביל האפשרות לקבל בחזרה מליונים. > מה שגרם לגילוי אמריקה הוא צירוף של נסיבות מבניות שפעלו באותו הזמן לטובת אירופה. בהחלט, וביניהן הרצון המשותף ליזמים ולמשקיעי הון סיכון לעשות מליונים והנכונות לסכן בשביל זה לא מעט (חיי היזמים וכספי המשקיעים). היום קוראים לזה יזמות. > המחלות. אחת הראיות לכך היא אי כיבוש אפריקה אם כבר, זה לא בגלל שהאפריקנים לא חלו במחלות של האירופים אלא כי האירופים חלו במחלות של האפריקנים, אלו שעד היום פוגעות באפריקנים. > למרות שאפריקה קרובה.... עד תקפה מאוחרת לא ידעו שיש באפריקה משאבים יקרי ערך חוץ מכח אדם זמין. אזורי החוף נכבשו מהר ומוקדם במידה שהספיקה להזרים מליוני אפריקנים כעבדים לטריטוריה בשליטה אירופית. לפנים האטרץ לא בער להם להיכנס כי לא היתה סיבה ידועה ומספקת. במאה ה-19 העולם כבר היה קטן וצפוף יותר, והיה מרוץ בין המעצמות הקולוניאליות לתפוס כל מה שעוד לא נתפס, מירוץ שאפילו הגרמנים כבר השתתפו בו בכניסה מאוחרת מאד למירוץ הקולוניאלי. ואז כבר הושע המאמץ להשתלט על פנים הארץ של אפריקה, כולה, מדבר, ג'ונגל, לא משנה, הכל הלך אז ובידיעה שמחלקים את המקומות האחרונים בפלנטה שעוד לא נתפסו. > ערכי ה"יוזמה" וה"תחרות" התפתחו באירופה מאוחר יותר לא קראו לזה כך אז, אבל היוזמה והמימון של המשלחת של קולומבוס היו דומים להפליא להשקעות הון סיכון בסטארט-אפים של ימינו, וגם הם לא המציאו את זה. זה בטבע האדם ובהסטוריה שלו עוד הרבה מלפני שאירופה עלתה בכלל על מפת ההסטוריה.
 

Boogieman

New member
זה מצריך תשובה ארוכה...

אז אעשה את זה בהמשכים. נתחיל מעניין הרובים ואבק השריפה. האם ידעת שעד לאמצע המאה ה-17, לקשת היה יתרון מוחלט על רובה, בכוח אש, בקצב אש, בטווח ובדיוק? היתרון הגדול של הרובה עד אז היה שהוא דורש ימי אימון ספורים, שבועות לכל היותר, בזמן שקשת מיומן דורש שנים של אימון. הרובים הראשונים, ואני מדבר על משהו כמו מאתיים השנים הראשונות, שיורים שלושה כדורים בדקה, מסורבלים, עומדים על חצובה, לא מדוייקים בשיט ורגישים לכל גחמה של מזג האוויר הם חסרי תועלת לחלוטין מול קשת מיומן, שרוכב במהירות של כמה עשרות קמ"ש, ויכול לשחרר מדי כמה שניות חץ שיכול לפגוע במטרה קטנה ממרחק של 300 מטרים (שווה ערך לרובה סער של היום) ורגיל מילדות לירות במטרות נעות מגב הסוס. זאת הסיבה שהסינים לא ראו צורך בנשק חם ואילו האירופאים, שהיו צריכים להתמודד עם פרשים כבדים ומסורבלים, לבושים ב-30קילו של שריון ודוהרים בקו ישר, או לחילופין טירות או ערים מבוצרות שאם לא מצליחים להכניע אחרי חודשיים של מצור מתקפלים הביתה כי אין במה לשלם לצבא, מצאו בנשק החם את הפיתרון לכל צרותיהם. בכל אופן, חלקו של הנשק החם בכיבוש אמריקה היה קטן, אם כבר, היתרון הצבאי של הספרדים נבע ממיומתם ב"אספדה אי דגה" (סיף בחרב ופגיון, אף אחד לא השתווה לספרדים בתחום זה, ולפי מקור אחד לפחות, זה הרשים את הטלאחקאלה מספיק כדי להצטרף אליהם במקום להשמיד אותם) וגם מתרבות הלחימה שהתגבשה ברקונקיסטה, מלחמה שנועדה להרוג, להבדיל משיטת הלחימה של המחיקה שנועדה לקחת שבויים. גם היתרון הזה לא גרם לספרדים לנצח, הם היו גורם חשוב, אבל קטן, במשחק הכוחות הפנימי באמל"ט. ואגב הם לא "כבשו" את האצטקה והאינקה, אלא הצליחו להעמיד את עצמם בראש הפירמידה השלטונית (במקרה של האינקה זה בולט במיוחד), הכיבוש התרחש רק בגלל התמותה הגבוהה מהמחלות שפוררה את מה שנשאר מתאימפריות. אגב, בצפון אמריקה, אינדיאנים מתו כמו זבובים ממחלות אירופאיות שנים לפני שראו את האדם הלבן הראשון. הסינים פיתחו רקטות, פצצות, מוקשים ועוד דברים, אבל זה פשוט לא התאים להם אז הם עזבו את זה. לא בגלל חוסר יזמות ולא בגלל שהשלטון הגביל, פשוט לא היה בזה צורך. אותו הסיפור עם הספינות, לא היו להם מוסלמים שחסמו להם את הדרך למזרח, ולא היו להם רוסים שספגו למענם את ההתקפות של עמי הערבה, אז הם פשוט הקצו את המשאבים לאן שהם נדרשו. התיאוריה שלך, יותר מאשר משקפת את ההסטוריה, משקפת את הויכוח בין תומכי "היוזמה החופשית" (שלדעתי איננה חופשית כלל וכלל) לבין תומכי התערבות המדינה. ויכוח ששייך, לדעתי, לתקופת המלחמה הקרה יותר מאשר לעולם של היום. במסגרת הויכוח הזה, מובאים טיעונים הסטוריים שעיקרם השלכת רעיונות עכשויים על העבר בטענה שזהו טבע האדם וככה זה היה תמיד, לפחות באירופה. דוגמא בולטת לכך היא הטענה שהמסע של קולומבוס דומה ליזמות היי טק, בשעה שאם כבר אתה רוצה להשוות, הוא דומה יותר למכרז ממשלתי. כמובן ששתי ההשוואות הן אנכרוניסטיות לגמרי. בימים הקרובים אנסה למצוא זמן לענות על שאר הטענות.
 
תגובה קצרה

> האם ידעת בגדול כן. הרובים הראשונים היו מסורבלים להחריד לשימוש, משהו משהו שהיית רוצה כשמישהו מנסה להרוג אותך. > היתרון הגדול של הרובה עד אז היה שהוא דורש ימי אימון ספורים בדיוק. כמו שכבר ציינתי, זה איפשר הקמת צבאות גדולים באמת של אספסוף חמוש עם כח אש רציני מאד, וזה כבר היה שינוי משמעותי שמעבר לקשת מול רובה, אחד מול אחד. > במטרה קטנה ממרחק של 300 מטרים אתה לא קצת מגזים אולי ? חץ יכול להגיע לטווח הזה, אבל מבחינת הכיוון, מה היה הטווח היעיל (סיכוי גבוה לפגיעה יעילה בחץ ראשון) למטרת דמות עם קשת צבאית של אז ? > תרבות הלחימה שהתגבשה ברקונקיסטה, מלחמה שנועדה להרוג זה לא היה הרעיון הכללי של שיטות הלוחמה המערביות עוד מאז היוונים ? זה מה שהבנתי מג'ון קיגן לפחות. הרעיון המערבי של שאיפה להכרעה צבאית בקרב קטלני, שמקורו בצרכים הכלכליים של היוונים, שאגב מזכירים מאד את שלנו. אורך נשימה כלכלי קצר שמצריך מלחמות קצרות והכרעה מהירה. > להבדיל משיטת הלחימה של המחיקה שנועדה לקחת שבויים. טוב, הגישה המשונה שלהם למלחמה כשיטה יעילה לתפוס הרבה אנשים שאפשר להקריב לאלים יכלה לשרוד רק כל עוד הצד השני היה בעל אמונה דתית דומה. ברגע שהם נתקלו באויב שלא היה לו שום ענין בתפיסת מספר מירבי של שבויים הם היו בבעיה רצינית מאד. בתור אחד שיודע על ההסטוריה של כיבוש אמריקה יותר ממני, אתה יכול אולי לענות על השאלה אם הם הראו סימני הסתגלות של תורת הלחימה שלהם לכיוון של לחימה למטרת השמדת כוחות האויב או שהם לא הסתגלו עד הסוף ? > התיאוריה שלך, יותר מאשר משקפת את ההסטוריה, משקפת את הויכוח בין תומכי "היוזמה החופשית" לבין תומכי התערבות המדינה. אולי, אבל זו בטח לא הכוונה שלי. > הטענה שהמסע של קולומבוס דומה ליזמות היי טק, בשעה שאם כבר אתה רוצה להשוות, הוא דומה יותר למכרז ממשלתי. אני עדיין חושב שלא. קולומבוס פנה אליהם למימון, לא הם פנו ב"מכרז" לחפש מישהו שיביא להם כסף. זה היה כמו הון סיכון. מי שיש לו רעיון פונה למי שיכול לסכן הון. זה היה כמו היום גם אם לא קראו לזה כך.
 

far from abyss

New member
ממה שידוע לי

בעניין של המשיקה, הם התפכחו בסוף, וברגע שזה קרה הספרדים גורשו משם עם הזנב בין הרגליים (נוטשה טריסטה, הלילה העצוב). שהספרדים חזרו אחרי שנה רוב האוכלוסיה מתה ממחלות, מ-20 מיליון איש המספר שלהם צנח לפחות ממיליון, ואז כיבוש מקסיקו הייה אפשרי ומזדמן.
 

Boogieman

New member
תשובה.

בעניין יחידות גדולות של רובאים, מול יחידות גדולות של קשתים רכובים. אם אתה שם אספסוף חמוש ברובים פרימיטיביים מול אספסוף מסתער של פרשים, הרובים ינצחו, ככה זה היה באירופה. אבל שיטת הלחימה של עמי הערבה היתה שונה, הם היו דוהרים מכל הכיוונים, משחררים מטחי חיצים ונסוגים כדי לחזור מכיוון אחר. תחשוב על אלף סינים מנסים לכוון רובים לא מדוייקים בעליל אל מטרות נעות שבאות מכל הכיוונים (אחרי שלקח להם חצי דקה לטעון את הכדור) וכל זה תחת מטר חיצים ותגיד לי אתה אם זה נראה לך כמו משהו שיעבוד. לי נראה שהם יספיקו לירות בעיקר האחד בשני עד שיטבחו אותם, וזה למקרה שהמונגולים בכלל יטרחו להתעמת אתם ישירות, להבדיל מאירופה, מקום ומועד הקרב לא היו ידועים מראש ואני לא ממש רואה איך יחידות הרובאים רודפות אחרי פרשים בלתי צפויים במרחבים של סין. לגבי היכולת של הקשת. אם אני מגזים, אז אני מגזים בהמעטה, גם אני נדהמתי לגלות את זה בזמנו. החץ לא מגיע לטווח של 300 מטר, זה הטווח היעיל שלו. כמובן שהיו סוגי קשתות שונים, אנחנו מדברים על הקשת המורכבת (עשוייה משכבות מודבקות של עצים שונים, עור וגידים בדרגות גמישות שונות). לחימה להשגת מקסימום הרוגים לא היתה הרעיון הכללי של הלוחמה המערבית מאז היוונים. אצל היוונים, שיטת הפלנקס כוונה להכרעה מהירה מהסיבות שציינת, כי שם, ברגע שנשבר המבנה הפסדת וכל מה שנשאר זה לברוח. אני לא חושב שמספר ההרוגים היה אסטרונומי או שזו בכלל היתה הכוונה. בימי הביניים (שתרבות הלחימה שלהם לא קשורה ליוון העתיקה), זה ממש תלוי בנסיבות. באופן כללי, כשמדובר בלוחמים מקצועיים (אצולה) המטרה היתה לקחת שבויים עבור כופר, חל איסור חמור להרוג אותם לאחר שנשבו. הרג מסיבי היה כלפי האיכרים של האוייב, במטרה לפגוע בבסיס הכלכלי שלו וכך להכריח אותו להתייצב מולו לקרב שנקבע מראש. שיטת מלחמת ההשמדה התפתחה בלחימה מול "כופרים", ובעיקר בספרד, שבזכות המלחמה במוסלמים הצמיחה את הלוחמים הטובים באירופה באותו הזמן. המחיקה באמת היו בבעיה כשנתקלו בספרדים, אבל לדעתי, יחסי הכוחות המספריים היו כל כך לטובת המחיקה, שגם אם היו מאה הרוגים שלהם על כל הרוג ספרדי הם היו מנצחים (אם לא מחשיבים את עשרות אלפי האינדיאנים שחברו לספרדים, או אולי, שהספרדים חברו אליהם, תלוי מאיפה מסתכלים). המחיקה קלטו די מהר עם מי יש להם עסק וביצעו את ההתאמות הדרושות. מה שעמד בעוכריהם היו דברים אחרים, המבנה ההירארכי הנוקשה שמנע מיחידות להילחם ללא המפקד למשל. העניין הוא, שהניצחון לא הושג ע"י השמדת כוחות המחיקה בשדה הקרב, אלא ע"י השתלטות על המלך וחצרו. אפשר להגיד שמדובר בהפיכה שלטונית ע"י שת"פ של כוח זר וגורמים מקומיים. בעיקרון, רוב הכיבוש של אמריקה נעשה ע"י "יזמים פרטיים" שקיבלו אישור, הוראות ותמיכה מהמלך. זה גרם לכך שהכסף זרם לכיסי ה"משקיעים", המלכים התעשרו מספיק כדי למחוץ את המתחרים הקטנים יותר (האצולה) ולהקים שלטון אבסולוטי וריכוזי. בעצם, אתה די צודק, זה באמת מזכיר את מה שקורה היום בעולם העסקים. רק תזכור שמלבד הדוגמא של קולומבוס (ששם ה"רווח" בנשמות שיומרו לנצרות שיחק תפקיד חשוב לפחות כמו הרווח הכספי), כל זה קרה אחרי גילו אמריקה כך שזה מתאים בדיוק למה שאני טוען.
 
אתה בטוח בטווח של הקשת ?

קראתי בויקיפדיה גם על קשתות וגם על הרובים המוקדמים. צדקת לגבי הזמן שבו הרובה הפך יותר יעיל מהקשת ולכן החליף אותה בצבאות, אבל לגבי הטווח היעיל של הקשת נראה שבכל זאת כן הגזמת.
 

Boogieman

New member
מצאתי את הקטע אצל קיגן.

אלה הנתונים של הקשת המורכבת בשיא התפתחותה: לחץ מיתר הקשת כ-70 ק"ג יורה חץ במשקל אונקיה (כ-28 גרם) גרם בדיוק רב למרחק של כ-300 מטר, (הרבה יותר במעוף חופשי) ומפלח שריון מטווח של 100 מטר.
 

טשאפק

New member
ההשוואה סין מול אירופה

לדעתי, יש ממש בטענה על יוזמה ותחרות כסיבות לכך שאירופה, שפיגרה אחרי סין בימי הביניים, "עקפה" אותה לאחריהם ובפרט כבשה את אמריקה. הפיצול האירופי שימש גורם חשוב. אילו סירב מלך ספרד לממן את מסעו של קולומבוס, הוא יכול היה לפנות לפורטוגל, אנגליה, הולנד, צרפת: מישהו היה מסכים. לעומת זאת, כשהטיל קיסר סין וטו על בניית ספינות גדולות לחקר הימים, זה היה סוף סיפור. ע"פ ג'ראד דיימונד, ההיבט הזה של ההיסטוריה נובע ישירות מהגיאוגרפיה - אירופה היא אוסף חצאי איים ואיים, עם שרשרות הרים דומיננטיות, שמכתיב פיצול ליחידות מדיניות, אבל מאפשר השפעות הדדיות. לעומת זאת המבנה של סין מעודד יצירת יישות מדינית ענקית. בעניין דומה, נגד ממלכות אמריקה פעלה בין היתר העובדה שהציר המרכזי של היבשת הוא צפון-דרום, ולכן הישגים בביות צמחים ובע"ח לא יכלו להתפשט. (לעומת הציר המרכזי של אירואסיה שהוא מזרח-מערב).
 
השפעת הגאוגרפיה, עוד דוגמא

השבוע שמתי לב שנהר הדנובה חוצה לא פחות מארבע בירות אירופיות בקטע האמצעי שלו, החמישית די קרובה, ובירת עבר גדולה נוספת גם היא קרובה אליו. זו עוד דוגמא להשפעת הגאוגרפיה הטבעית על זו האנושית.
 

Boogieman

New member
יש בזה ממש מבחינה מסויימת.

אם בין היתה מפוצלת, יכול להיות שצפון סין היתה ממלאת את התפקיד של בלימת ההתקפות המונגוליות וכך המשאבים של דרום סין היו מופנים להתפשטות. מה שאני טוען זה שלא התחרות והיזמות הביאו לקידמה שהביאה לגילוי אמריקה, אלא גילוי אמריקה הביא לתחרות על כיבוש השטחים החדשים ולעושר חדש שהביאו ליזמות ולקידמה. בימי הביניים האתוס השולט באירופה היה שהעולם תמיד היה, ותמיד יהיה בערך כמו שהוא היום, וטוב שכך. לאף אחד לא עבר בראש "להשקיע" תמורת רווח עתידי עד שלא נפתח שדה הזדמנויות חדש שמשך אליו הרפתקנים ששאפו לצבור עושר ותהילה, משהו שהם לא יכלו להשיג באירופה. זאת גם הסיבה שמי שעסק בכיבוש אמריקה בפועל לא היו מהמעמדות הגבוהים, בני המעמד הגבוה היו מסודרים באירופה וזה לא ממש עניין אותם. גילוי אמריקה היה די מקרי, והתאפשר בעיקר בגלל שיגעון לא מוסבר של אדם אחד. אם קולומבוס לא היה חוזר, סביר להניח שהיה עובר זמן רב עד שמישהו היה מנסה את זה שוב. באותו הזמן, היחידים שניסו למצוא דרך חדשה למזרח היו הפורטוגלים, והם הלכו "על בטוח" מסביב לאפריקה. אגב, עד כמה שאני יודע, ספינות פורטוגליות ראו את חופי ברזיל בכמה הזדמנויות, אבל לא חשבו שיש שם משהו שדורש בדיקה מעמיקה יותר.
 

טשאפק

New member
המקריות מילאה פה תפקיד, ללא ספק

אבל קשה להתעלם מעובדה יסודית. בעוד הציוויליזציה הסינית הוגבלה פחות או יותר ליחידה מדינית ענקית אחת, הציוויליזציה האירופית משלב מוקדם כללה מספר יחידות מדיניות שנמצאו במצב של תחרות מחד, אבל קיימו קשרים הדוקים (תרבות, מסחר, מדע) מאידך. אפשר להעריך שלמצב הזה היו יתרונות עבור האירופים.
 
למעלה