שתי שאלות

שתי שאלות

שאלה ראשונה: במסגרת מאמר פילוסופי נתקלתי במונח: Overdetermination על פי הפירוש במילון: the idea that a single observed effect is determined by multiple causes at once (any one of which alone might be enough to account for the effect), was originally a key concept of Sigmund Freud's psychoanalysis. כיצד הייתם מתרגמים את המונח לעברית? שאלה שנייה: האם תוכלו לעזור לי בתרגום המשפט הבא: A leads to C is true just in case it takes less of a departure from actuality to make the antecedent true along with the consequent than to make the antecedent true without the consequent. תודה, תודה!
 
שאלה עקרונית- מה הייתם עושים במקומי

בעקבות מספר ניסיונות מוצלחים פרסמתי מודעה לתרגומים באוניברסיטה ואיתרע מזלי והעבודה הראשונה שקיבלתי בעקבות המודעה הייתה לתרגום מאמר פילוסופי. רפרפתי על המאמר והיה נראה לי שמבט ראשון שהוא בסדר, אז נתתי את הסכמתי. עם זאת, תוך כדי תרגום גיליתי שהוא ממש מסובך. כך שאני קצת נעזרת בפורום המעולה הזה וקצת מתמודדת לבד. אני מניחה שמישהו כמו יפתח שעזר לי לא פעם בפורום הזה יכול היה לעשות את זה טוב יותר, אבל עכשיו כבר לא נעים לי ממנה, כי עברו אי אילו ימים ומלבד זאת, יש שם פוטנציאל למאמרים שהם קצת יותר בתחום שלי, אז אני לא רוצה לוותר על זה. מה הייתם עושים במקומי?
 
א. ניסית להיעזר בפורום פילוסופיה?

ב. תלוי עד כמה המאמר הוא ארוך, ובכמה סיבוך מדובר...
 

יפתח ב

New member
לא, לא שם!

הזדמן לי לעיין בפורום הלז, ובתקווה שאני לא פוגע פגיעה חמורה מדי באיש, אומר רק ששם יותר מתפלספים ופחות עוסקים בפילוסופיה. המשתתפים שם נדמים לעתים קרובות כמי שמוטרדים באמת מבעיות שברומו של עולם, אבל לרובם אין כמעט מושג בפילוסופיה ובמונחיה או במשמעותם של הטקסטים הקלאסיים שהזדמן להם לקרוא. הניסיון שלהם להבהיר זה לזה שאלות מזכירים את הפתגם על העיוור שמראה את הדרך לפוזל (או איך שלא מספרים את זה). לענייננו: אוברדטרמיניישן פירושו אכן כפי שנכתב בהגדרה (את הקשר לפרויד אני לא מכיר): מצב עניינים מסוים, או על-פי רוב אירוע, נובע משתי סיבות או יותר, שכל אחת בנפרד הייתה מספיקה כדי שיתקיים. מצבים כאלה מעניינים מכל מיני היבטים. אחד מהם הוא מה עושים עם תיאוריה שמסתמכת על הרעיון של שרשרת סיבתית, כאשר אין אפשרות לומר חד-משמעית מה היא שרשרת הסיבות שגרמה לאירוע מסוים. בחינה אחרת (קשורה לראשונה) היא שאלת האחריות המשפטית, שעולה למשל בסוגיה התלמודית "איש זרק כד מגג, בא אחר והיכהו במקל": מי אשם בכך שהכד נשבר, אם מעשיהם של שני אנשים שונים היו מספיקים כל אחד בפני עצמו לשבירה? לעניין התרגום, אני לא מכיר תרגום סטנדרטי, אבל "דטרמינציה" היא בדר"כ "קביעה", ולכן נדמה לי ש"קביעת יתר" יעביר את הרעיון. כדאי בכל מקרה להביא את המונח הלועזי בסוגריים: כל מי שלמד את המושג אמור להכיר את המינוח הלועזי. לעניין המשפט, קשה להבין אותו ללא הקשר, אבל בהנחה שאנחנו עדיין עוסקים בהסברים נוגדי מציאות לסיבתיות, אולי - A leads to C is true just in case it takes less of a departure from actuality to make the antecedent true along with the consequent than to make the antecedent true without the consequent A מוביל ל-C הוא אמיתי רק במקרה שיש צורך בחריגה קטנה יותר מהמציאות [או ממצב העניינים בפועל] כדי להפוך את הקביעה הקודמת לאמיתית יחד עם הקביעה המאוחרת, מאשר כדי להפוך את הקביעה הקודמת לאמיתית ללא הקביעה המאוחרת. (הרעיון, אם אני מבין נכון, הוא שאנחנו רוצים להימנע מהטענה שאיזושהי קביעה A מובילה תמיד ל-C, לא משנה מהם שאר התנאים וכמה רחבה ומפורטת הקביעה A. לכן אנחנו מנסים להחליש את הטענה ולומר שיחסית למכלול התנאים השוררים ברגע מסוים, אם נשנה באופן היפותטי כמה שפחות תנאים כך ש-A יתקיים, נמצא שאכן סביר יותר שלאור השינויים האלה גם C יתקיים, אם-כי היינו יכולים לדמיין גם תנאים אחרים, רחוקים יותר מאלה שהנחנו בהתחלה, שמאפשרים ל-A להתקיים בלי להביא להתקיימות C).
 

דלעת1

New member
אה, באמת תהיתי לאן נעלמת

ידעתי שתיישר את ההדורים כשתגיע..
 

יפתח ב

New member
...שאני לא אעוט על כל הזדמנות לאשר

לעצמי שבכל זאת למדתי משהו בחמש השנים האחרונות? כמה הזדמנויות נקרות לו לאדם בחייו שבהן הוא יכול לעשות שימוש בהכרותו עם פילוסופיה אנליטית?
 

דלעת1

New member
פעם, לפני כמה שנים

חשבתי ללמוד פילוסופיה באוניברסיטה (בסוף הלכתי על פיסיקה). אבל כשהתלבטתי (בתקופה שבועת ההיי טק היתה בשיאה) חבר שלי אמר לי 'מה, פילוסופיה זה נורא שימושי! יש המון חברות שזקוקות לפילוסוף כדי שיצדיק את קיומן'
 

Y. Welis

New member
פעם שמעתי על תראפיה פילוסופית

או פילוסופיה כאמצעי לתראפיה (בתוכנית הספרות של אבירמה גולן). יש כמה אנשים בארץ שעוסקים בזה, וזה נשמע מאוד מעניין. הבחור שהתראיין נשמע ונראה כשילוב המושלם בין פילוסוף למרפא-בעיסוק.
 

יפתח ב

New member
איכשהו, פילוסופיה כתראפיה

נשמע לי כסתירה. אני נאמן (שמרן ופתטי?) לרעיון שהדרישה המהותית ביותר בפילוסופיה היא להשתדל שהאמת תכפה עלינו אילו תפיסות לאמץ. פילוסופיה כתראפיה, עד כמה שיכולתי להתרשם מהתבטאויות של העוסקים בתחום, עושה ההיפך: אפשר לבחור תפיסת עולם שמתאימה לכל אחד מתוך ים של רעיונות. כאן אי-אפשר אלא לחזור אל המלחמות של אפלטון בסופיסטים ולהשיב שרעיון כזה הפוך בתכלית לזה של הפילוסופיה. הסופיסט (כמו עורך-הדין) מסמן את התוצאה הרצויה ואחר-כך מנסה למצוא טיעון שמגיע אליה. אם הגיע למקום אחר, הוא נכשל ומנסה לחפש טיעון אחר. הרעיון של בחינה ביקורתית של תפיסות ומושגים מתגלגל בקריקטורה.
 

tafustafus

New member
תרפיה פילוסופית

אין לי כמעט ספק שבקרב תרפיסטים כאלה יש שרלטנות, או לפחות תכליות מאוד לא פילוסופיות ברוחן. אך זה לא בהכרח כך. כפי שלאנשים יש בעיות רגשיות שכדי לפתור אותן הם יכולים להעזר בפסיכולוג, כך עשויות להיות להם התלבטויות שמצריכות התמודדות הגיונית או מושגית מסובכת, שאין להם המיומנות לעשותה בעצמם, ובמקרים כאלה, תרפיסט-פילוסוף יכול לסייע להם להתיר את הסבך אליו הם נקלעו. מעבר לכך, אנשים לפעמים באמת מוטרדים על ידי שאלות תיאורטיות שאינן נותנות להם מנוח, ואשר הדיון בהן -- דיון חי עם פילוסוף או קריאה בכתבי פילוסופים אחרים שהתרפיסט יכול להציגם למטופליו -- יכול לקדמם לעבר פתרון פילוסופי. הרי הפילוסופיה הופיעה מתוך שאלות מטרידות כאלה. ונראה לי שפילוסופים בעצם מאז ומתמיד שימשו לפעמים כתרפיסטים למוטרדים מסוגים מסויימים, כפי שכמרים, רופאים, ומאוחר יותר פסיכולוגים, עזרו לאחרים להתמודד עם בעיות מסוגים אחרים.
 
אני שמעתי כאן על (סליחה על התרגום)

'שיחה סוקראטית'; דווקא נשמע מאד מעניין - כדרך אפשרית לפתור בעיות פסיכולוגיות. ואם אני מפנטזת בכיוון הנכון - יכול אפילו להניב תוצאות ובוודאי לא שרלטני. הרי רב הבעיות הפסיכולוגיות מבוססות על הנחות שגויות (אני שמנה/רזה בלונדינית מדי, אני לא מאושרת כי אין לי מספיק....). אז אם בעזרת חקירה הגיונית של ההנחות והתוצאות אפשר להוכיח לשואל כי לא נורא וגו'. אם מדברים על טיפול קוגניטיבי (זרם מוכר בפסיכולוגיה) הרי גם זה זרם שמתבסס בעיקר על הבנת המצב והבעיה. בקיצור: אם בעזרת הרגש/רגישות אפשר לתקן אופניים בעזרת ההיגיון אפשר לתקן את הנפש.
 

Fanja

New member
להרגיע.....

בתור תירפיסטית אני יכולה לומר (וכמובן זו רק דעתי ורק מניסיוני) תירפיסט שיודע להקשיב - עוזר . ולא חשוב באיזו שפה או שיטה הוא *מקשיב*
 

Fanja

New member
../images/Emo6.gif

כי יש לי פיצול אישיות! ובשני המקצועות יש מקום לבריאה במלים!
 
../images/Emo6.gif ובדיחה יידישיסטית בנושא

היה אברך ביישן, שהיה ממש הולך לאיבוד עם בחורות. אז השדכנית יעצה לו, "תראה, עם בחורות קל מאוד לפתח שיחה: מדברים אתן על מאכלים, ואם לא מאכלים אז על משפחה, ואם גם זה לא הולך - אז על פילוסופיה". הבחור נרגע והלך שמח וטוב לב לדייט. אתרע מזלו וגם הכלה המיועדת לא הייתה דברנית מי-יודע-מה. אז לאחר שתיקה מעיקה, האברך שלנו מתחיל להפעיל את האסטרטגיה: "את אוהבת צימעס בומבעס"? (שלב א': אוכל) בחורה: "לא. שתיקה. "יש לך אח?" (שלב ב': משפחה) הבחורה: לא. שתיקה מעיקה. הבחור מתחיל להזיע, מאדים ואובד עצות. או-אז הוא נזכר בשלב 3 - פילוסופיה!. הוא מגייס את שארית כוחותיו ושואל: "אילו היה לךאח, את חושבת שהוא היה אוהב צימעס בומבעס???"
 

Y. Welis

New member
הביקורתיות יכולה לסייע

אבל יותר מכל, נראה לי שהיא תסייע לפתור בעיה שמציקה לחלק גדול מהאנשים (אם להתרשם מאלה שמופיעים אצל ד"ר פיל) - תחושת חוסר השליטה בסביבה. מעבר לכך, כמו שפנג'ה ציינה - שיחה טובה תסייע בכל מקרה.
 
למעלה