אני חושב שזה omikuji
כמו ש-furrball אמר. לפי ההגדרה של בבילון (יפני-יפני):
神社や寺で参拝人に引かせる、吉凶を占うくじ。
קוג'י שמתפללים שולפים במקדשים (רשום גם tera 寺 וגם jinja 神社 שזה אומר גם מקדשים בודהיסטים, וגם מקדשי שינטו), או שמתשמשים בו לגילוי עתידות. קוג'י זה לוטו, או פור (זה שעל שמו נקרא החג פורים). באנגלית היה אולי אפשר לתרגם את זה ל-lot. בכל מקרה, אלא כרטיסי נייר שמציינים כנראה חיזוי מסויים, ובמקרה הזה הם לא משמשים להימורים אלא דווקא לראיית הנולד ומזל טוב. ובקשר לשמאניזם והמזרח הרחוק: שמאניזם ודתות טבע זה לא תופעה שהתקיימה רק אצל האינדיאנים באמריקה. בעצם, הייתי אומר שרוב הדתות הראשונות היו דתות טבע. ככה היה גם במזרח הרחוק, אולי חוץ מסין, שם היה יותר אוסף של אמונות (טפלות או לא, איך שתרצו) מאשר דת מאורגנת. רוב הדתות האלה נדחקו בעקבות הבודהיזם (ומאוחר יותר האיסלאם ובמידה קטנה גם הנצרות, במיוחד אצל כמה מ"שבטי ההרים" של תאילנד-בורמה-לאוס-סין). בטיבט, למשל, הבודהיזם התקבל על רוב העם רק במאה ה-14, לפי מיטב זכרוני. עד אז, תושבי הארץ (או המחוז האוטונומי) שמזוהה יותר מכל עם הבודהיזם בעולם המערבי, האמינו בדת הבון השמאניסטית, שעד היום אפשר לראות את ההשפעות שלה (כולל כלי הפולחן ואפילו האלים עצמם) שחדרו לתוך הבודהיזם הטיבטי. בתאילנד היתה קיימת דת ה-phi שהבודהיסטים ניסו לחסל (והיום אפשר למצוא רק טקסים של קשירת רוחות בחבל איסאן ובלאוס, עד כמה שאני יודע) וגם ממנה נשארו פה ושם שרידים כמו עמודי רוח של עיר (שאולי חלקם גם הפכו לסטופות בודהיסטיות). ויש גם הרבה שבטי מיעוטים באיזורים ההרריים שדיברתי עליהם קודם, ורובם עדיין שימרו את המסורת הקדומה שלהם ומקיימים פולחן שמאני כזה או אחר, ביניהם יש גם את שבט האקהה שבכניסה לכפרים שלהם מוצב "שער רוחות" שמאוד מזכיר את ה-torii היפני. ביפן עצמה, בכל מקרה, דת השינטו שרדה יפה את מהפכת הבודהיזם, ושתי הדתות, בעצם, התקיימו זו לצד זו בצורה די שקטה רוב הזמן. ביפן התפתחה התופעה המאוד מעניינת (ואחד הדברים האהובים עלי ביפן) של "חוסר שיוך דתי", כך שרוב היפנים (ז"א אלא שמאמינים בדת) הם גם שינטואיסטים, וגם בודהיסטים. בכל מקרה, זה לדעתי יפה מאוד שבמדינה מודרנית כמו יפן, שרדה דת טבע ישנה. אני חושב שזאת הדוגמה היחידה בעולם בינתיים, אבל זה פשוט מקנה נופך ממש יפה לתרבות היפנית.
