שתי אמהות לילד

[חייבתלהגיב]

היא מרימה את התינוק ועושה איתו מה?

באופן כללי, העובדה שהתינוק נחשף לאנשים שונים והסגנונות השונים שלהם הוא דווקא יתרון. את לא צריכה לעשות מה שהיא אומרת כשאת איתו, ואת יכולה לקחת אותו ממנה כשהיא עושה משהו שבאמת נראה לך לא לעניין, אבל שאר הזמן, כאמור, זה כנראה יעשה לו טוב להיחשף לגישות נוספות. אבל, שוב, את בהחלט לא חייבת להשאיר אותו אצלה בלעדייך ובלעדי הפיקוח שלך. ואת ההערות שלה פשוט תהנהני ותנפנפי...

 

[הייתיאביבקיץ]

מה החששות שלך? מה הנזקים שהיא עלולה לגרום?

 

[אורני30]

היא בטח לא תפגע בו

היא לא תגרום לו לנזק, אבל חשוב שהיא תפסיק לנסות ולנהל, הרי זה לא יגמר לעולם, בכל שלב בחיי הילד יש המון החלטות לקחת. ובכל פעם שאני לא מסכימה איתה היא מתוכחת ולוחצת, אישית אני עייפה מזה והריבים בנושא הזה פוגעים במערכת היחסים שלי ושל בעלי, כמובן כשפיצי קצת יגדל גם הוא יסבול מהויכוחים והאוירה העכורה

 

[חייבתלהגיב]

אבל למה את מתווכחת? אם פשוט לא תעני לה,

הויכוח יסתיים. תסכימי כשאת בעד, וכשלא תגידי שהבנת אותה אבל את חושבת אחרת ואת לא רוצה לדון בעניין הזה יותר, וזהו, אל תגיבי יותר.

 

[עתלי פרח]

זה לא מאוחר בעיניי

להפך, זה מעיד על כך שנתת לה את הצ'אנס והיא בזבזה אותו.
אני לא מתיימרת לדעת מה חמות חושבת, אני מעריכה שבעיניה דברים שאת עושה עם הילד נראים לה ממש לא במקום והיא מרגישה שהיא עוזרת לך ולו ו-"מצילה" אתכם, כך שמן הסתם יש כאן כוונות טובות (זוכרת גם את עצמי שבתור אחות יחסית גדולה הייתי מעצבנת את אימא שלי ימים כלילות כי הייתי מעירה לה על הטיפול באח הקטן). יחד עם זאת, אופן גידול הילד הוא סוגיה משמעותית שהראשונים שצריכים להחליט בו הם ההורים והסביבה צריכה להקשיב להנחיות שלהם ואולי רק להביע דעה.
יש לי חברה שהתינוקת הייתה אצל החמות, האימא ביקשה ל-א להתחיל להאכיל אותה אוכל מוצק והחמות נפנפה אותה ועשתה מה שרצתה כשהאימא לא הייתה בסביבה (ועשתה עוד שלל דברים דומים). בעיניי מדובר בחוצפה ממדרגה ראשונה. החמות מתלוננת שאת לא מכבדת אותה ואת דעותיה אבל למעשה יוצרת מצב קיצוני יותר בו היא באופן מלא לא מתחשבת בדעותייך - על התנהגות כזו אני הייתי נשארת בבית עם התינוק במקומך, עד שהיא תלמד להקשיב להנחיות ההורים. והבחירה של בעלך להתחשב בכולם היא בחירה שלו בלבד ולא מחייבת אותך, כי היא עוברת על הזכויות הבסיסיות שלך כאימא. לדעתי המעשה הנכון לא ללכת לחמות גם במחיר ויכוח עם הבעל, כי לא ייתכן שמכל הסוגיה הזו ההורים יתפשרו והחמות תזכה בכל הקופה כשלא מדובר בילד שלה עצמה.
לא חייב להתחיל ויכוח במגניטודה מטורפת וגם לא נתק לכל החיים. זו נוסחה פשוטה מאד שאפשר להעביר אותה באופן רגוע ועדין - "אני מרגישה שהבקשות שלי לגבי הילד לא מכובדות כאן, לכן אני מעדיפה שלא להגיע אתו לכאן עד שארגיש יותר בטחון בתחום הזה". זה לא קל, אני מודה, אבל אני לא רואה סיבה שתתפשרי על דברים כאלו כל עוד הם חשובים לך. מה דעתך?

 

[חייבתלהגיב]

בדיוק התפרסם מחקר

שטוען שלילדים שמתחילים לאכול מוצקים מאוחר יש סיכוי מוגבר לחלות בסרטן (משהו כמו שהסיכון עולה ב-14% עם כל חודש)...

 

[עתלי פרח]

חח אין לי מושג

בחיי שלא בחנתי את הנושא לעומק. ואני לא יודעת מה היו השיקולים של חברתי באותו זמן, אבל להערכתי העיכוב באוכל מוצק לא היה מוריד את ילדתה אל הקבר והחמות לא עשתה כאן מעשה הצלה. זה היה יותר עניין של חוסר התחשבות וקבלה.

 

[חייבתלהגיב]

לכי תדעי... זו אחת הסיבות שחשיפה למגוון גישות היא דבר חשוב.

אף פעם אי אפשר לדעת אילו השלכות יש לכל דבר.
(אם כי מובן שגם זה לא שחור ולבן, ולפעמים טיפול על ידי מגוון אנשים עושה נזק - למשל הבנתי שתינוק שמשכיבים אותו על הבטן כשהוא לא רגיל לשכב על הבטן נמצא בסכנה גדולה יותר למוות בעריסה מאשר ילד שרגיל לשכב על הבטן. כך שברור שחשוב על מה בדיוק מדובר, איך עושים את זה, ושצריך להתחשב ברקע של התינוק עד היום).

 

[עתלי פרח]

זה בטוח

הכלה לא במקום שאסור לה להקשיב אף פעם לחמותה. אבל אם החמות (או אם הכלה, או כל אחד אחר שאינו האב) הציגה את העצה שלה ונענתה בשלילה היא מחויבת בעיניי ליישם את זה.
בכל מקרה אני החכמתי היום

 

[חייבתלהגיב]

מה, לגבי המחקר הזה?

עזבי, ממש אי אפשר לדעת כמה זה נכון (כי יש משתנים רבים שיכולים להיות קשורים לסיבה שהילדים התחילו לאכול מאוחר - כך שאין פה בהכרח קשר סיבתי, גם אם הנתונים נכונים). חוץ מזה, נראה לי שגם היה כתוב שזה נכון רק לילד הבכור (ושהם חושבים שזה כי זה קשור לחשיפה לחיידקים, שילד עם אחים מקבל בשפע מהאחים ולכן לא צריך לקבל מהאוכל...).

 

[אורני30]

אני חושבת שזו בדיוק הבעיה

כשחמותי מתעקשת על משהו זה כי היא בטוחה שהיא צודקת, כלומר היא עושה עבור טובת נכדה, והיא כל כך אוהבת ודואגת לו שהיא מוכנה אפילו לריב בגלל זה. סביר להניח שישנם מקרים בהם היא צודקת ואני טועה אבל מישהו חייב להחליט בסוף וזו ההחלטה/הטעות שלי לבצע. אני בטוחה שהיא מודעת לזה, היא פשוט מתעלמת מזה בשביל טובתו של התינוק כפי שהיא רואה אותה. לא יכולה להאשים אותה, אבל...

 

[חייבתלהגיב]

שוב, פשוט תני לה את הדברים הלא עקרוניים

ותתעקשי רק על מה שנראה לך באמת קריטי (כן, גם ברמה של לקחת לה את הילד מהידיים).

 

[אורני30]

גם אני חושבת כך

 

[אורני30]

לדעתי זה נכון

זה כמו שאת אומרת, היא מרגישה שהיא עוזרת ומצילה, אבל התנהגות כזו היא חוצפה ממעלה ראשונה. אני בהחלט אפסיק להגיע אם העניין לא ייפתר כי אני מבינה יותר ויותר שאסור להתפשר על הנקודה הזו, היא קריטית.

 

[חייבתלהגיב]

תפסיקי להגיע? למה שתפסיקי? סבתא זה דבר חשוב.

שימי לב שבתאור לעיל מדובר על סבתא שעושה מה שהיא רוצה כשהאמא לא בסביבה - כל מה שאת צריכה לעשות זה להישאר בסביבה כך שהשליטה תמיד תהיה אצלך (כל עוד את לא סומכת עליה, וכו').

 

[אורני30]

סבתא זה חשוב...

אני לא מתכננת לנתק את הנכד מסבתו, כמובן, אבל מדובר בסבתא שלא מתייחסת לבקשותיי גם כשאני לא בסביבה וגם כשאני נמצאת. אם אני לא אגיע אליה ובמקום זאת היא תאלץ להגיע אליי (אולי כשבכלל רק בעלי נמצא) על מנת לפגוש את הנכד אז יהיה לה קשה יותר להתנהג כך בביתי (אם כי לא בלתי אפשרי כפי שכבר היה) וזה גם מוסיף עוד נדבך של לחץ עליה להתנג אחרת. בכל מקרה אני מקוה לא להגיע לזה.

 

[ayaht]

יש לך משפחה - את ובעלך והילד. וגם אמא שלך.

אני לא חושבת שאתם צריכים להיות כל כך הרבה אצל אמא שלו.

כל שבוע? זו הגזמה.

מתי יש זמן רק לכם כמשפחה גרעינית לבד?
מה עם חברים? אתם בקשר איתם?
ועם אמא שלך?

לדעתי חלוקת הזמן שלכם ממש לא הגיונית.

בעלך מנסה להיות מהאו"ם.
אולי בכלל נוח לו שהיא חופרת לך ולא לו....

בכל מקרה, יש לך פה ורצון משל עצמך.
הגיע הזמן שתשתמשי בהם.
כשהיא חופרת לך סיגרי את הדיון.
ולגבי הילד שלך: את קובעת.
(כמובן בעלך מוזמן להביע רצון ודעה אם הוא יגלה שיש לו כאלה).
אם תשבי בשקט ותחכי ש"יתנו לך ויתחשבו בך" ותהיי ילדה טובה ומנומסת, כלום לא יזוז לכיוון שלך.
לפעמים צריך להיות "הרעים" ולהציב גבולות לאנשים.

 

[אורני30]

צודקת

 

[חייבתלהגיב]

כן, קוראים לזה "חמות מצויה",

והיא צודקת - כשאת משאירה אותו אצלה היא מחליטה מה לעשות איתו - ויפה שהיא מיידעת אותך מראש. לך יש, כמובן, את האפשרות לא להשאיר אותו אצלה.
אל תעשי כלום - תחייכי ותהנהני, ואל תתני לה לטפל בו - זה הילד שלך. לגבי אילו צעצועים לקנות - היא חופשייה, כמובן, לקנות אילו מתנות שבא לה, ואת תעשי בהן שימוש כראות עינייך.
בחיי שככה זה חמות ונכדים - וכשזה לא כך א-ז זה ראוי לציון.

 

[רזאי]

הייתי מחלקת את חוסר ההסכמות לפי סוג.

מתי להתחיל טעימות של מזון- באמת שיש המון הבדלים בין מה שהיה נהוג פעם, להיום. במקרים כמו אלה, הייתי אומרת שאלו ההוראות שקיבלתי בטיפת חלב. מחקרים חדשים גרמו לשינוי עמדה אצל הרופאים, ואני מחוייבת לפעול לפי ההמלצות הרפואיות.
באיזו שעה להשכיב, זה לא עניינה. ברוב הימים את לא שם והיא לא צריכה לדעת מהי בדיוק השיגרה שלכם. לגבי אותו ערב, את תמיד יכולה להגיד שבצהריים התינוק לא נרדם או להיפך, ישן הרבה. תמיד אפשר למצוא סיבה טובה למה את מתעקשת על שעת שינה בערב כשאתם מבקרים אותם.
צעצועים זו בכלל לא בעיה. אל תקחי אליה צעצועים שהיא לא אוהבת. אם היא קנתה צעצוע שאת מתנגדת לו, פשוט אכסני אותו בארון.
אם תשאירי אותו אצלה, היא באמת תעשה מה שהיא חושבת לנכון. אני באופן אישי לא חושבת שזה רע. לא הבנתי ממך שהיא מסכנת את התינוק. אם לך זה מפריע, פשוט אל תשאירי אותו שם. את לא צריכה להצהיר שלא תעשי זאת לעולם. רק שכרגע אין לכם צורך בבייביסיטר.
אני בעד הימנעות מעימותים. כל זמן שהיא לא עושה משהו אקוטי, אפשר לתת לה ליהנות מהנכד. אני בטוחה שהיא אוהבת אותו ורוצה בטובתו.