שתי אמהות לילד

[אורני30]

שתי אמהות לילד

מאז שבני נולד (6 חודשים) חמותי לא מפסיקה להתערב בגידול הילד. ברוב הדברים בינינו אין הסכמה (למשל: מתי להתחיל לתת טעימות של מזון, באיזו שעה להשכיב לישון, אילו צעצועים לקנות). כאשר אני מחליטה שונה ממה שהיא אומרת היא נורא נעלבת ומתחילה ללחוץ. אני ממשיכה ללכת אליה בכל יום חמישי לארוחה, ומהרגע שבעלי ואני נכנסים בדלת מתחילות ההערות: כמה אני לא בסדר, איך עשיתי ככה ולא אחרת, איזו מן אמא את. חודשים על גבי חודשים של נזיפות וויכוחים. אני מנסה להסביר לה שבסופו של דבר ההחלטה היא שלי והיא לא מוכנה להבין. היא אומרת שיש לה נסיון והיא יודעת יותר טוב ממני. וכאשר אני משאירה אותו אצלה היא תחליט מה לעשות איתו ושאני לא אדאג הוא יהיה בסדר כי היא יודעת מה לעשות. ניסיתי שוב להסביר לה שזה לא יקרה. בכל פעם שאנחנו מתראות אנחנו מתווכחות והיא שולחת חיצים, זה בלתי נסבל. חמות יקרות, תתנו לנו להחליט איך לגדל את ילדינו! אני כבר לא יודעת מה לעשות, לדבר איתה שוב?

 

[נומלה]

לא לדבר איתה שוב (ושוב ושוב ושוב)

בפעם הבאה שהיא מעירה לך תגידי לה : חמותי היקרה לכל אמא יש זכות לעשות את השגיעות שלה על הילדים שלה. זה הילד שלי ולכן אני מחליטה ולא את. את יכולה ליעץ לדני, אני בטוחה שהוא ישמח להקשיב לך, אבל לגבי הילד זו ההחלטה שלי וזה סופי.

לא מבינה למה כלות מרגישות צורך להסביר לחמות כל פעם מחדש.

 

[אורני30]

אמרתי לה את זה פעם אחת

אחרי שהיא העירה והעירה והעירה, והיא ענתה אבל מה? מותר לי להגיד את דעתי, לסבתא שלו אסור לי להגיד מה היא חושבת? אולי תקשיבי, תלמדי משהו. אם אני אגיד לה את זה בכל פעם בסוף היא תבין?

 

[נומלה]

תגידי שאת עושה מה שהאחות בטיפת חלב אמרה לך.

זה סמכות חיצונית ויסתום לה את הפה.

 

[בעלת בעל]

כמו שהיא חוזרת על עצמה כמו תוכי, תחזרי גם את

את גם לא חייבת להגיב לכל מה שהיא אומרת, להתווכח צריך 2. תני לה לדבר ולדבר ולדבר, ואז תעני את אותה התשובה האנמית "כך החלטנו".
&nbsp
לסבתא מותר לשחק וליהנות עם הילדים, לקבוע את דרך גידולו זה התפקיד של ההורים (ואני, אישית, לא הייתי - ואני לא - נותנת למי שלא מכבד אותי להישאר לבד עם הילדים....)
&nbsp
את והיא צריכות להסביר: היא לא צריכה בכלל להסכים איתך (ולכן את לא צריכה לשכנע אותה), היא צריכה לכבד ולקבל אתכם כהורים הכי טובים לילד, אחרת אלוקים היה מעניק לו אותה כאמא.
&nbsp
&nbsp
שנית כל,
בעלך הצטרף למנזר השתקנים? שידבר איתה גם הוא!

 

[הייתיאביבקיץ]

כל אחד וסגנונו. מתאים לך לנהל איתה דיונים? תנהלי

לי זה לא מתאים, ולכן אני לא מגיבה.
התגובה היחידה היא במעשים - אם היא מודיעה שהיא תעשה מה שהיא רוצה כשהילד אצלה, בניגוד מפורש לרצונך - אז אל תשאירי אותו אצלה.

יש כאלה שמתאים להן לנהל דיונים, מביאות מובאות מהאינטרנט, מאמרים, מחקרים...

יש כאלה שמתאים להן להיכנס למלחמה, לעקוץ, לתקוף

תבחרי מה התגובה שתואמת את אופייך וסגנונך.

 

[dori78]

חצי מסכימה.

בגדול - אנשים שאני לא טורחת לענות להם או להסביר להם, הם כאלה שאני לא מאמינה שמסוגלים להבין.
כלומר: אם אני מתווכחת, זה כי אני מעריכה אותך כאדם אינטליגנטי שמסוגל להבין טיעונים הגיוניים, גם אם לא להסכים עם כולם.
אם אני לא מתווכחת - כנראה שבעיניי אתה אדיוט גמור שלא שווה את המאמץ.
אני לא בטוחה שהייתי נוקטת בשיטה הזו עם הסבתא של הילדים שלי, מעצבנת ככל שתהיה.

 

[אורני30]

אולי בגלל זה

אני עוד מנסה לדבר איתה... אבל שיטת הדיבור והשכנוע לא מצליחה בינתיים, לצערי :/

 

[הייתיאביבקיץ]

נכון. ובאמת יש חמיות שאין סיכוי שיבינו, אז חבל על התסכול

שבלנסות שוב ושוב להסביר


אני לא רוצה לכנות אנשים כאדיוטים גמורים. אבל אני יודעת שיש אנשים שלנסות לשכנע אותם זה בזבוז זמן, ואם אני עושה את הבזבוז זמן הזה, מי שמרגיש אדיוט זה אני.

 

[נושיתי האחת]

 

[אורני30]

אני לא כל כך יודעת מה מתאים לי

מעולם לא הייתה לי חמות ומעולם לא הייתי צריכה להסביר את מעשיי לאף אחד, אני מאוד עצמאית וגדלתי רק עם אמא כך שבעצם ניהלנו את הבית יחד, עוד מילדותי

 

[mykal]

יש לי אי הבנה בענין,

למה את חייבת לדווח לה מה עשית ולמה.
האם לא פשוט יותר לומר--קיבלתי הדרכה מהאחות לבריאות הציבור--
ורק על פיה אני מתנהלת. תודה על העיצה.
אם את לא סומכת עליה--אל תסבירי שאת לא משאירה את הילד--
פשוט את לא צריכה --כי את מסתדרת וזהו--בשביל זה יש בייביסיטר,
הויכוחים לא מקדמים אותכן, כי כל אחת מתבצרת בעמדתה,
רק נוצרת מתיחות ואוירה גרועה.
מיותר--ובהחלט ניתן לעקוף בלי מתחים מיותרים, ובלי להיות צודקת יותר או יודעת יותר.

 

[מימי מייאו 1]

ושאלת המחץ, מה דעתו של בעלך לגבי המצב?

 

[אורני30]

בעלי תקוע בין שתינו

אמא שלו כל הזמן אומרת לו שאני לא מקשיבה וישר אומרת לא, כלומר לא מכבדת אותה לדבריה, ואני כל הזמן אומרת לו שיבקש ממנה שתפסיק להעיר. הוא לא יודע מה לעשות ומנסה לרצות את כולם כל הזמן, כי שלום המשפחה חשוב לו יותר מכל והוא מוכן לשלם כל מחיר כדי שזה יקרה. אנחנו רבים כל הזמן בגללה ( הייתי רוצה שאם היא מעירה לי ככה הוא פשוט יגיד לה אמא אנחנו קמים והולכים. אבל הוא לא יעשה את זה לעולם כי זה יחולל ריב, והוא לא מוכן לותר על החלום של משפחה מאוחדת (הוא גדל במשפחה עם הורים שרבים כל הזמן), כך שאני נשארת להתמודד איתה, אפשר לומר די לבד. למעשה הוא מנסה "לשפץ" את שתינו: אמא תפסיקי להעיר (היא מתעלמת לחלוטין) אורני אולי תקשיבי לה? באמת יש לה נסיון (אני מתרגזת, אנחנו רבים)

 

[mykal]

יש לי שאלה אליך,

האם יש לך הורים? אמא שלך אומרת לך מה לעשות? את שומעת לה?
אז הכי פשוט לומר לחמותך--אמא שלי גם בעלת נסיון ואני מודרכת על ידה.

ועוד משהו--לבעלך נוח להיות 'טפלון' להרגיע את שתיכן,
ואם לא אתם רבים. אגלה לך סוד--שילך הוא לבד לאמא שלו--
ואת לא תגיעי--כדי לא לריב.
אני מניחה שהוא מסכים שתגדלי את הילד בסדר. אם אין לו רצון/כח/השפעה/יכולת
לומר לאימו--"את כבר גידלת ילדים, תני לי ולאשתי לגדל איך שמתאים לנו,
וההוראות והדרך לדבר לאישתי כך, מעליבה אותה, היא לא יכולה להיות כאן"
הוא ילמד להתמודד, לא מוכרחים לריב, כן מוכרחים לשים גבולות ולדעת מי אחראי ועל מה.

 

[אורני30]

לא ממש

אין לי משפחה, יש לי אמא אבל היא גרה רחוק. היא אמר מדהימה חכמה ומבינה, אני מתייעצת איתה המון, וזה רעיון מעולה להגיד לחמותי התייעצתי לא רק איתך. מצד שני, למה שוב להסביר? הרי גם אם לא התייעצתי עם אף אחד ההחלטה, וגם הטעויות, הן שלי לבצע... את חושבת שחמותי לעולם לא תבין את זה? אגב, למרות העצות הטובות של אמי, לפעמים אני בוחרת לא להקשיב לה. היא לעולם לא נעלבת ומבינה שזה לא נובע מחוסר כבוד, רק ממחשבה חופשית

 

[mykal]

שלום לך,

מותר להגיד משהו?
המצב הוא כזה שהתשובות שלך 'לא חותכות' מרוב שאת רוצה להיות מנומסת ובסדר,
ולא לקלקל את 'האידאל המשפחתי' (שבעלך כ"כ חשוב לו)את נגררת לויכוח- לדיון,
שיוצר אוירה קשה לה לך ולבעלך--
אם תאמרי--וואוו אמא שלי אמרה לי לעשות כך--מותר לי פעם אחת לעשות מה שהיא אומרת?
ובכלל אני לא מבינה את רוצה שלא אבוא לכאן--אז תגידי מפורש,
את חושבת שרק את הצלחת אני רוצה לבד.
ולחתוך---
כשמתרפסים, ורוצים להתנחמד אז כל הזמן כולם בלחץ, מחיר כבד של 'לא נעים' כ"כ מיותר.

 

[יפה בוקבסקי]

רז הבעיה האמיתית שלך היא בכלל בעלך ולא חמותך

הוא לא נותן לך גב וזו בעיה רצינית

 

[ayaht]

מז'תומרת להתערב?

היא מבצעת פיזית דברים בניגוד לרצונך?
אם כן, לא הייתי נותנת לה להתקרב לילד.

אם היא רק מעיקה וחופרת, פשוט לומר לה: הנושא לא לדיון ובזה לסיים את הויכוח.

בכלל, הפיתרון שלי לאנשים שמתווכחים איתי שוב ושוב ושוב על אותם דברים הוא קודם כל להתרחק מהם
(אני לא הייתי מגיעה כל שבוע. אולי רק מדי פעם, בחגים), ושנית לסיים את הויכוח.

מצטרפת לשאלה: מה עם בעלך? הוא איתך או נגדך או מה"או"ם"?

בד"כ כשנולד תינוק חדש הסביבה הקרובה מתלהבת (לפעמים יתר על המידה), וזה הזמן לשים גבולות.

 

[אורני30]

לפעמים היא מבצעת דברים פיזית בניגוד רצוני

אמנם לא דברים שמסכנים את הילד, אך עדיין. איך לא לתת לה להתקרב לילד? אנחנו מתראות מדי פעם בארוחות סוף שבוע ובחגים, היא מרימה את התינוק, לקחת לה אותו מהידיים?
לפעמים היא רק מעירה וחופרת. את צודקת, כדאי שמעכשיו אני אתחיל לומר -- הנושא לא לדיון. בעלי מתעקש שנגיע לכמה שיותר ארוחות כי חשובה לו המשפחתיות. לי אין משפחה כך שאנחנו יחד כל שבוע ואני צריכה לסבול את זה כל שבוע
את אומרת שבכל זאת כדאי להתעקש לקבל פתור מדי פעם? ולא להביא את התינוק בלעדיי כמובן?

בעלי מהאו"ם לצערי, כלומר הוא רואה שהיא מתערבת יותר מדי אך הוא מנסה לרצות את שתינו ולא מצליח, הוא תקוע באמצע ומשאיר אותי להתמודד איתה די לבד.
כן הייתי צריכה לשים גבולות עוד כשהוא נולד אך נזכרתי מאוחר. עכשיו צריך לחנך את חמותי מחדש וזה קשה, היא בטח חושבת מה פתאום? עכשיו היא אומרת לי את זה?