שרשור

[ע ו ל ם]

מרתיח..... |מוציא עשן מהאף|

שכותבים ים וזה לא נשלח והכתבים שנכתבו, נעלמים אל ה ע ו ל ם..

 

[ע ו ל ם]

היא חייבת להבין..

שבחרת להיות איתה.. היא חייבת להפנים את זה את לא יכולה לעשות דבר כגון לשכנע את הלב שלה.. היא צריכה להפנים את זה לבד בהבנה ברורה.. כך היא תקנא פחות ותשלים עם יציאותייך.. ואם היא לא מבינה למה זה מפריע לה (חוץ מהתשובה של קנאה) אין תשובה אחרת.. זוגיות צריכה להיות בריאה.. (אין ספק שהקטע של ההסתתרות (המובנת) שלכן זה דבר לא בריא אצלכן..) אך אתן יכולות שהקשר יהיה טוב ובריא מבחינות אחרות. ברגע שהיא בלחץ, היא פוגעת בעצמה ובקשר שלכן. שתחשוב אם זה בצדק. היא לא יכולה לדרוש ממך לא לצאת.. זה שהיא בוחרת לא לצאת.. זה עניין שלה. הגם שאת מרגישה ובצדק שכייף לך לצאת עם החברים.. אני מקווה.. היא תשמח באהבתך, תאמין בה.. פחות תקנא, ויהיה לכן יותר נעים..

 

[My DeeR]

כתבת "פחות תקנא"

היא לא שולטת בזה נראה לי... ושאתה אומר שזה הכל מקנאה, איזו סיבה יש לה לקנא בזה שלדוגמא חברה שלי תשן אצלי? חוץ מזה שלא נדבר בלילה, איזו עוד סיבה יש לה? כי זה כ"כ ברור שלא יקרה ביני לבין החברה הזו כלום

 

[ע ו ל ם]

את שואלת..

"איזו סיבה יש לה לקנא בזה שלדוגמא חברה שלי תשן אצלי?" זה בטון ציני או באמת? הרי אמרת ש"היא לא שולטת בזה נראה לי". אז ברור שתהיה לה בעיה שמשהיא תישן אצלך, במיוחד אם הנקודה הזאת מאיימת על מעמדה. תחשבי על זוג חברים, בן ובת ואחד הצדדים קנאי. אחד מהצדדים לא יאכל סרט שמשהו יושן עם החבר\ה שלו?! ברגע שאחד הצדדים קנאי, ולא מאמין בצד השני.. זה מה שקורה. לך ברור שלא יקרה כלום עם אחת שתישן אצלך. אך לחברתך זה לא ברור, וזה עצוב. צריל לזכור שקשה להעלים קנאות כי אני חושש (אחרי מחשבה מעמיקה על טיפוסים קנאיים שאני רואה בכל ה ע ו ל ם) שהמקור של קנאות זה בעיה נפשית ולחץ. אך את חייבת ללבן איתה את הבעיה הזאת.

 

[My DeeR]

נכון....

הכל עניין של אמון. תודה לך

 

[ע ו ל ם]

בשמיכה גדולה..

 

[ellulli]

ככה..

מההודעה שלך, הדבר שהיה הכי בולט לדעתי הוא הבלבול שלך. אני לא מצליחה להבין אם את רוצה את הקשר, לא רוצה את הקשר, מפחדת, רוצה משהו אחר מעבר לזה, רוצה בלעדיות - את מאוד מבולבלת, ואני מניחה שגם חברה שלך. אז כמו שכבר נאמר פה - שיחה כנה או אפילו כמה יפתרו את המצב. בעניין המריבות - בתור אחת שמכירה את זה מאוד מקרוב, אני אשמח לדבר איתך על זה בפרטי אם את רוצה. אם לא - בכלליות, לדבר על זה. להסביר אחת לשנייה למה בעצם אתן רבות, לחפור לעומק - כי הכל נובע מפחדים. אם תנברו, תבינו מה הבעיה, תדברו עליה ותחשבו על פתרונות מעשיים - זה יעזור. בטווח הרחוק בטח. שוב, אני מציעה לך את עזרתי בעניין כי זה רק אלפית ממה שיש לי להגיד בנושא. עקרונית - אני חושבת שעוד משהו שמאוד מבלבל אותך הוא הפחד, שגם גורם לך להסתיר כמובן. אני לא אומרת לך לגלות לכל העולם אם את לא מוכנה, אבל נסו להפטר מהפחד, שתיכן. מה שיש לכן נשמע לי כמו מערכת יחסים טובה ואוהבת. חבל לוותר על זה.

 

[My DeeR]

את צודקת..

אני מאוד מבולבלת! כנראה באמת רואים את הבלבול לפי מה שכתבתי... אני כן רוצה את הקשר! טוב לי איתה כשאנחנו לא רבות!! אבל שאנחנו רבות זה מעיק, קשה ומייאש את שתינו. זה מבאס אחת את השניה... המריבות שלנו זה הדבר הכי בולט בקשר והכי קשה! אני מקווה שלא יהיו עוד כאלה. ולידע כללי - אנחנו מדברות המון על המריבות שלנו! אחרי כל ריב אנחנו מדברות על זה...אבל זה לא ממש עוזר הרבה פעמים חשבנו לנתק את הקשר בגלל המריבות כי זה עושה לנו רע יותר מאשר טוב אבל אנחנו לא מצליחות לנתק אותו.. ואת האמת...אני מאמינה שאנחנו לא נריב אם נתפשר! ועל זה אני צריכה לדבר איתה... כי שאנחנו לא רבות, כ"כ טוב לי איתה, וגם לה איתי. תודה לך על העזרה

 

[ellulli]

תראי..

כמה זמן אתם ביחד? אני יכולה להגיד לך שאני וחבר שלי רבים המון יחסית לזוג, אבל זה משתפר לאט לאט.. בחודשים הראשונים היינו רבםי כל יום לפחות פעם אחת, ריבים של ממש - ומבחינתי לריב איתו זה לא לצעוק קת ולסגור את הדלת, אלא לצעוק במשך שעות ולבכות במשך שעות לפעמים עד חוסר נשימה..רק מהפחד שבריב הזה הכל נגמר. אבל עובד שלאט לאט אנחנו כבר לא ממש רבים הרבה כמו פעם, כי אנחנו יודעםי איך להתמודד אחד עם השני, איך להתמודד עם הרגשות שלנו (הכעס העב הבלבול הפחד מהנטישה וכו') ואיך להתמודד עם הנושא - כי מנסיוני ריבים זה בד"כ על נושאים חוזרים, עד שזה מסתדר. ובסוף זה מסתדר, אם מדברים על זה ומדברים על זה. מה שכן, אני יכולה להגיד לך בקשר למה שדיברת עליו עם עולם - גם לי ולחבר שלי הייתה את אותה הבעיה, ואני הייתי מהכיוון של חברה שלך אז אני אוכל לנסות להסביר לך את זה.. בהתחלה אני וחבר שלי הינ צמודים אחד לשני כל הזמן, במשך מספר חודשים, ואז היה לנו קשה לחזור לחברים הישנים שלנו. הוא הצליח ביותר קלות (בד"כ זה ככה עם בנים) ולי היה יותר קשה. לכ, במשך תקופה ארוכה היה לי מאוד קשה כל פעם שהוא יא עם חברים שלו, ואני לא הייתי מסוגלת לעשות את אותו הדבר. הייתי מציקה לו על זה שאנחנו לא עושים שיחת לילה, הייתי מתקשרת הרבה ושולחת הרבה הודעות, והוא היה מתעצבן שאני מציקה לו ולמה אני לא יכולה להסתדר לבד. לאט לאט איבדתי קצת מהתלות שלי והתחלתי גם לצאת עם חברות - וזה בעצם הפתרון. אל תתני לה לוותר לעצמה ולא לצאת עם חברים שלה - שתצא גם היא! ככה תראו שתיכן שזה מצב טוב. שלפעמים את יוצאת והיא נשארת לבד, ולפעמים היא יוצאת ואת נשארת לבד. הדדיות זה המצב הכי טוב - כרגע היא מוותרת על ההנאות שלה, ואת לא - ולכן זה יוצר אצהל מצבים של כעס, ולכן זה יור גם הרבה ריבים. אתן יכולות להסכים בינכם שתמיד זאת שנשארת בבית לבד מתקשרת לפני שהיא הולכת לישון ואז מדברים חמש דקות ומנתקים. אני יכולה להביןא ותה, אני כזאת שנרדמת כמו תינוקת, אבל אם לא דיברתי עם חבר לי לפני השינה יכול לקחת לי אפילו שעה להרדם. אבל זה הכל עניין של התמודדות. לדעתי, תאמרי את הדברים האלה לחברה שלך. תסבירי לה שזה לא נורא. שהיא לא צריכה לוותר על ההנאות שלה בשבילך, כי את לא רוה שהיא תוותר ואת בעצמך לא רוצה לוותר על שלך. חברים מחוץ לקשר זה חלק חשוב לזוגיות, תאמיני לי. בכל מקרה, הרבה בהצלחה לך!

 

[My DeeR]

ביחד? חח

אממ..אנחנו מכירות חצי שנה בערך, קצת יותר... לפני כמה זמן התחלנו לעשות מה שאנחנו עושות? בערך חודשיים נהיה רציני. אבל נראה לי שמאז ומתמיד היו לנו סיבות לריב בגללן =\ ויש לי שאלה.. מה היה מפריע לך בדיוק בזה שהחבר שלך היה יוצא עם חברים שלו?

 

[ellulli]

לא יודעת להגדיר בדיוק

אבל זאת הייתה הרגשה כזאת שהוא נוטש אותי - שהוא מעדיף אותם עלי.. שזה הרגהש מטופשת ומפגרת, אבל ככה הרגשתי באותם רגעים.. וכל הזמן הרגשתי ואמרתי לו שסה שהוא יוצא איתם זה לגיטימי לגמרי, אבל אני פשוט מרגישה בודדה כשהוא יוצא, כי לי אין חברות לצאת איתן (באותה תקופה התרחקתי מכל החברות). עכשיו, אחרי הרבה שיחות בנושא, שנינו יוצאים עם חברים שלנו, אפילו אם אותם חברים לפעמים והכל בסיידר. את צריכה להגיד לה שתצא גם, ואז היא תבין את הצד שלך ואת את שלה - וככה תוכלו לדבר על זה ביותר הבנה.

 

[651595]

זה פשוט

יש לך דיעות מאוד קדומות על יחסיים חד מיניים! את אוהבת אותה מאוד, היא אוהבת אותך מאוד. אתן נמשכות האחת לשניה אז למה להכחיש? לא צריך שיהיה כתוב לך על המצח "אני לסבית". את נמשכת לגברים,אבל אוהבת אותה בינתיים.אז תשקיעי יותר בקשר הזה, אל תלחצי מה יגידו, פשוט תחיי איתה.והמריבות זה ההוכחה שאתן מאוהבות האחת בשניה, תמשיכי בקשר בינתיים בסוד, ואחר כך בזמנך החופשי תספרי את זה להורייך יחד עם החברה, ואת זה תעשי רק אחרי שתשלימי עם ההגדרה שלך.

 

[My DeeR]

לספר, אני לא אספר...

אבל תודה בכל זאת על ההצעה =) אני לא אספר כי אנשים פשוט לא יקבלו את זה! לא חברים, לא הורים. חוץ מזה, שאני יודעת שכשהקשר הזה יגמר אני לא אהיה יותר עם אף אחד בקטע כזה..אני לא לסבית!! אז למה לספר לאנשים? אני כבר פחות דואגת מהקטע שלהסתיר את זה...כי כבר התרגלתי וטוב לי ככה.. סתם לפעמים שאנחנו רבות הייתי רוצה לדבר עם מישהו על זה ואין לי עם מי, זה הכל.

 

[בילבולונט]

יש פורומים של זהות מינית

נדמה לי אפילו אחד לנוער. ממליצה לך בחום להעתיק את השאלה גם לשם. אני קוראת אותך וחוזרת ב"בום" לגיל 16 שלי. לא אהבתי אישה/נערה. סתם אהבתי. וככה בדיוק זה הרגיש אז (לא להאנין שהצלחת אפילו לגרום לי לגעגוע לאהבות הסוחפות של גיל 16). אבל אתםן במצב מסובך - לא רק שזו אהבה שורפת/בוערת ראשונית שכזו, אתן גם מסתתרות, וזה מסבך אתכן. כי קשה ליצור זוגיותצ ככה, קשה ליצור אמון. נראה לי שאת צריכה לפתור את השאלה הגדולה שלך עם עצמך "מה קורה פה"? את לסבית? לא לסבית? ביסקסואלית? לא ביסקסואלית? וכשתחליטי מה קורה ותוכלי לחיות עם זה בשלום ואולי להפסיק להתסתתר - אולי גם האהבות שלך יהיו רגועות יותר?

 

[My DeeR]

חח תקשיבי..

אני יודעת מה אני, אני ל=א לסבית. אני נמשכת לגברים, אני אוהבת בנים! וגם היא.. אני לא יודעת בדיוק איך לקרוא לזה, אבל אני יודעת שאחריה לא תהיה לי אף אחת, לעולם!! אני פשוט רוצה שיהיה לנו טוב בקשר בלי כל המריבות האלו, זה הכל. ומה זאת אומרת "לא אהבתי אישה\נערה, סתם אהבתי." למה התכוונת?

 

[אישה ממאדים]

ככה זה אהבות ראשונות

זה מוציא מאיתנו רגשות שלא ידענו שקיימים, ושקשה להבין אותם. הולכים לאיבוד בתוך הזוג, דורשים דרישות לא הגיוניות, נפגעים, רבים ומקנאים - ובגלל דברים שלא קשורים דווקא לצד השני, אלא דברים שבאים מתוכנו ומשתקפים בבן/בת הזוג.

 

[עונג אישה]

הבראה ../images/Emo101.gif

היי לך

אפשר לנסות ולהבריא קשר חולה ומזיק והרסני. אפשר לעשות את זה כמו שאפשר לנסות ולרפא כל דבר חולה. אבל לשם כך, כדאי לרצות ולהסכים להשתנות. אפשר להתחיל מלזהות שאכן הקשר לא בריא ולראות בדיוק מהיכן זה נובע ואח"כ לשתף פעולה על מנת לשנות, בסבלנות. תוך כדי השינוי הזה עוברים דרך כנות מוחלטת, ראיית האחר, ויתור על האגו, אהבה, קבלה, פתיחות. האם אתן במקום הזה? או האם אתן מעדיפות להמשיך כפי שאתן היום?

 

[kooka]

כיף לקרא את התגובות..

אני כותבת בדרך כלל בפורום"לנשים בלבד" וב"זהות מינית" וכול כך התרשמתי מהתשובות הנפלאות...אני מזמינה אותך לקפוץ לבקר...בעיקר בפורום נשים יש מקום לפורקן..לאחר העצות הנפלאות, אם צריך מידי פעם...אני דו כניראה..ללא ניסיון עם נשים, נשואה עם בעל מבין ומקבל שמאפשר הכול.. קשה לי עם מה שכתבת כי הרגשתי את כאבך. כולי תיקווה שתצליחו לרפא את הקשר ולצמוח ...

 

[My DeeR]

מסכימה איתך.../images/Emo140.gif

צריך לדבר ושכל אחת תתן מעצמה קצת

 

[טולילה 21]

היי זו אני חברה של my deer

טוב אז ככה... הכי קל והכי פשוט זה לשמוע צד אחד ולהגיב אבל לדעתי התגובות לא כ"כ נכונות... כל התגובות פה מדברות על לדבר ולנסות להבין...חצי שנה בערך אנחנו רק מדברות על ה=כ=ל וזה לא עוזר כל הזמן אנחנו אומרות שלא נריב ושוב אנחנו רבות. דבר שני היא לא כתבה פה שגם לה זה מפריע שאני נפגשת עם חברות שלי אז אני לא חושבת שרק אני הבעייתית פה ועוד משהו. משהו שבגללו אנחנו רבות המון. זה שכל הזמן היא נותנת לי הרגשה כאילו אני חונקת אותה או עוצרת לה את החיים כל פעם שאנחנו רבות היא אומרת ישר שהיא יוצאת עם חברים שלה וכאלה ועוד משהו ה"חברים" שהיא יוצאת איתם אז לפחות 2 מהם רוצים אותה. תסכימו איתו או לא אבל זה חרא של הרגשה לחשוב שהיא שם ושהיא יכולה להיות איתם בים לדוגמא כל הלילה שהם שיכורים... נראה לי שסיימתי אז מחכה לתגובות