../images/Emo23.gifשלום לכולם ../images/Emo14.gif
אני לא יודעת אם זה הפורום המתאים ואם מישהו יבין או יוכל לייעץ לי מה לעשות...אבל בכל זאת, אני רוצה לספר משהו ובחרתי דווקא בפורום הזה כי יש פה אנשים מבוגרים שיבינו קצת, פחות או יותר. אז ככה: <זה הולך להיות ארוך>
קודם כל אני בת, למי שעדיין לא שם לב... ויש לי קשר עם מישהו, יותר נכון - מישהי!! אני בת 16 והיא 21.. ההפרש גילאים אולי נראה לכם מוזר, אבל זה לא...אתם בטח חושבים מה יש לה לעשות איתי ולהפך..אבל זה לא ככה!! הגיל כ"כ לא חשוב. הסיפור שלנו מסובך..... יותר מידי.... אני מאוהבת בה! ממש מאוהבת בה...בחיים לא אהבתי מישהו כ"כ.. אני קמה בבוקר וחושבת עליה, בלילה לפני שאני הולכת לישון..כל היום! אנחנו מדברות הרבה בטלפון...פשוט כל החיים שלי סובבים סביבה. וככה גם היא מרגישה, בדיוק כמוני. אנחנו לא נפגשות כל יום....פעם, פעמיים בשבוע. שאנחנו נפגשות אנחנו עושות את כל מה שאתם רק יכולים לתאר לעצמכם שבנות יכולות לעשות אחת עם השניה - הכל!! זה התחיל מנשיקה...וחשבנו שלעולם לא נעשה משהו יותר מזה.. ולאט לאט זה התגלגל לעוד וככה עד לזה שעשינו הכל. אני רק רוצה להדגיש - אני לא לסבית! גם היא לא..זה נראה ככה, אבל אנחנו לא...אולי אפשר לקרוא לזה דו מיני... ואני יודעת שאני לעולם לא יהיה עם מישהי ככה!! בחיים לא...כי גם אני לא נמשכת לבנות. אנחנו נמשכות לגברים.. ולשתינו זה הקטע הראשון שהיה עם בנות. עד עכשיו נשמע כאילו אנחנו מאושרות אחת עם השניה ושהכל בסדר.. אבל זה לא ככה! לפעמים כן, אבל רוב הפעמים לא... א=ף א=ח=ד לא יודע על הקשר הזה!! וזה כ"כ קשה. לא אבא, לא אמא, חברים\ות.... פשוט אף אחד! אמא שלי חשדה בעבר אבל גרמנו לה להאמין שהיא כמו אחות גדולה שרציתי שתהיה לי
זו לא ממש הבעיה..כי אפשר להסתדר בלהסתיר את זה! הבעיה הגדולה שלנו זה שאנחנו רבות מלא!!! אנחנו רבות כ"כ הרבה ועל שטויות. מפריע לה שאני יוצאת עם חברים\ות שלי בערב...ואפילו לה לא ברור למה. היא לא רוצה שיהיה לי חבר וגם אני לא רוצה שלה יהיה... ואין לי עוד דוגמאות כרגע, אבל פשוט כ-ל יום,אנחנו רבות כל יום על משהו אחר ולפעמים גם שאנחנו נפגשות. אני לא מבינה למה שאנחנו כ"כ אוהבות אחת את השניה, אנחנו רבות כ"כ הרבה??? הקשר הזה מפחיד- את שתינו! כי אף פעם לא קרה לנו דבר כזה...לא עם מישהו ולא עם מישהי. אנחנו מאמינות שהקשר הזה יגמר כשיהיה לה חבר רציני.. ברגע שלה יהיה חבר, גם לי יהיה. אני נפרדתי מהחבר שלי בשבילה וברגע שאני רוצה אני חוזרת אליו.. היא כ"כ רוצה שיהיה לה חבר כדי לסיים את הקשר הזה ואני לא רוצה שיהיה לה חבר
אני רואה את זה מעכשיו איך אני הולכת להפגע..ואני פוחדת מזה. הרבה פעמים אמרנו לעצמנו שאם היינו מספיק חזקות היינו מסיימות את הקשר הזה כבר, כי הוא מסוכן, לא בריא, מייאש..הכל! אנחנו יודעות שאנשים שרואים את זה מהצד ישר אומרים לנתק אותו אבל אנחנו כ"כ אוהבות אחת את השניה... למישהו\י היה פעם קשר כזה? מישהו יכול אולי לתת עיצה או להגיד מה הוא חושב על זה? ת-ו-ד-ה לכל מי שיכול לעזור..
אני לא יודעת אם זה הפורום המתאים ואם מישהו יבין או יוכל לייעץ לי מה לעשות...אבל בכל זאת, אני רוצה לספר משהו ובחרתי דווקא בפורום הזה כי יש פה אנשים מבוגרים שיבינו קצת, פחות או יותר. אז ככה: <זה הולך להיות ארוך>
