שרשור שלא היה כאן

יום.

New member
אני מאמינה שאתה כרגע עובד בתוך צוות רב תחומי

אני מציעה לך לפתוח יותר את העיניים ולראות לאיזה עוד נתיבים אתה יכול להתפתח, זה שכבר יש לך תואר בעו"ס זה מכולה, כי מרבית הסיכויים שתאלץ רק לבצע איזה סוג של הסבה או השלמה, אם תבחר בנתיב טיפולי אחר. כמו כן אתה יכול לנסות לבחון אפשרויות ניהול של מוסדות טיפולים (למרבית המוסדות שאני מכירה אם לא כולם, התנאי להנהלה הוא תואר ראשון במקצוע רלוונטי, כגוון פסיכולוגיה או עבודה סוציאלית).
 
הרחבת אופק חיפוש פרנסה

האם אתה רואה את עצמך כמתווך נדל"ן? האם היית רוצה לעבוד בבנק? היית רוצה להיות מורה לכיתות נמוכות? האם היית רוצה להיות שרטט? מרפא בעיסוק? תכשיטן? מתורגמן לשפת הסימנים לחרשים? כלבן? אח בית חולים? אולי עליך להרחיב את אופק החיפוש, לחשוב באופן רוחבי "מחוץ לקופסה".
 

גנימדס

New member
אני לא יודע

מתוך נדלן-לא בנקאי- לא מורה- לא שרטט-??? מה זה אומר? מרפא בעסוק- לא תכשיטן- אולי? מתורגמן- ??? כלבן-לא אח- לא. אבל נכון, אמת בדבריך. קשה לי לחשב בצורה פחות מקובעת
 
מאוחר מידי להגיב? רוצה כסף ? ‏

אה,‏ אתה צריך כספ ? יש לי רעיון פצצה חבל על הזמן,‏ לך מחר לרב של הבית כנסת שלך ותשאל אותו אם הוא מכיר איזה כוילל טוב,‏ לך לכויילל תלמד שם מ 9‏ בבוקר ועד 5‏ בצהריים ותקבל אחרי חודש ‏1000‏ ש"ח,‏ לא רעיון טוב ? תאמין לי הלוואי עלי.‏ סתם,‏ לא אקטואלי נכון ? תקשיב אני צעיר מידי בכדי לקנות דירה אז אין לי דירה כמו האלה שתארת בהודעה,‏ אבל אני עדיין רווק ומנצל את ימי הרווקות שלי,‏ אני עובד כל יום מהבוקר עד לשעות האלה,‏ ‏‏(עיין למעלה באיזה שעה נכתבה ההודעה‏) באמת כדברי המשורר "מצאת החמה עד צאת הנשמה" ‏,‏ טוב העבודה שלי היא לא מתאימה לכל אחד אין הרבה שיסכימו לעשות מה שאני עושה,‏ אבל במקביל אני גם כן לומד הוראה חינוך מיוחד,‏ שעוד שנתיים וחצי נשארו לי לסיום הלימודים,‏ ואז אוכל להתפרנס יותר בכבוד,‏ ‏.‏ בחיים צריך תמיד לשאופ גבוה כי תמיד מגיעים לכמה דרגות פחות,‏ דהיינו:‏ חייל צריך לשאופ להיות שר הביטחון כדי להיות רמטכ"ל,‏ אברך צריך לשאופ להיות גדול הדור כדי להיות רב עיר,‏ וכן על זה הדרך,‏ תמיד צרי לחפש עבודות יותר מתקדמות ויותר מכניסות,‏ אני עבדתי עם מישהו כמעט שנה ולא קיבלתי שקל ‏,‏ דפק אותי,‏ אבל אם לא הייתי קם והולך אז עד היום אני הייתי עובד איתו בחינם,‏ אז מה עשיתי אחרי כמעט שנה שלא קיבלתי גרוש הלכתי ופתחתי עסק כמו שלו ומצליח יותר,‏ כי למדתי מהטעויות שלו.‏ כמובן שעבודה עם מפגרים זה עבודת קודש,‏ אבל צריך גם לחשוב על עצמך אולי לפתוח איזה ארגון לכאלה,‏ זה מכניס המון כספים,‏ אסור להישאר חייל זוטר תמיד צריכים להתקדם להיות טוראי,מפקד...‏ אם תרצה אולי איזה עזרה בייעול תפקידך ‏,‏ אשמח לנסות לעזור ‏.‏ נ.ב.‏ אני גולש מנייד,‏ לא מחשב נייד פלאפון,‏ אז ייתכנו שיבושים זה קצת מסובך לכתוב ככה.‏ בהצלחה !!!.‏ ‏
 

גנימדס

New member
לעולם לא מאוחר.

אינני טפוס המתאים לנהל עסק. נכון שצריך לשאוף- אבל צריך גם להיות ריאלי. סך הכל, אי אפשר להתרסק יותר מידי פעמים... אני לא מתיחס לעבודה עם מפגרים כעבודת קודש. האמת היא שתמיד רציתי לעבוד עם פעוטות . וזה הדבר הכי קרוב לזה.... והיום קשה מאד לגבר (או מישהו שמאד דומה לגבר) לעבוד עם ילדים. הורים מסתכלים על זה בעין עקומה ומאד חוששים. סתם סקרנות... מה אתה עושה? מי עובד בחצות? אתה לא חייב לענות כאן.גם במסר אישי זה בסדר. מצד שני...אם זה אישי מידי, אז לא משנה. תודה שהשקעת מזמנך!!
 

טיףטף2

New member
אם אתה רוצה לעסוק עם פעוטות

לא חייבים דווקא להיות גנן .. אולי אח בטיפת חלב? צריך לקחת את השאיפה שלך ולפרוס אותה לאורך ולרוחב. כלומר,אם אתה אוהב פעוטות וחושש מהמבטים שתקבל מההורים. תחפש מידע על עבודה עם פעוטות שלא צריך להיות שומר עליהם כמו שאמרתי,אח בטיפת חלב ובטוח שיש עוד דברים עם פעוטות,במיוחד כיום כשיש מודעות גדולה להתפתחות תקינה של תינוקות. לדעתי,אתה צריך רק לדעת מה אתה באמת!רוצה.ומשם רק להתקדם הלאה הלאה.
 

Nחמן

New member
מברך אותך על כל מלה

כבר כתבתי בהודעה קודמת, שמצווה מן המובחר לעזור לבעלי מוגבלויות. אף אני לא אחת התרגשתי לקבל נשיקה מבחור בעל תסמונת דאום לאחר שנים מאז שעזרתי לו להתכונן לקראת בר המצווה לקרוא לפחות את המפטיר. לראות את הדמעות בעיניו של האבא זה היה שווה הרבה יותר מכל השכר, שקיבלתי אז. כמובן לא היה זה עיסוקי העיקרי אלא אפיזודה חולפת, שנבעה מההיכרות המשותפת עם האב. בדרך אגב לעיתים רחוקות אני פוגש בבחור, שאמור להיות היום כבן 40, ומתרגש מחדש על כך, שהוא זוכר אותי היטב וגם את הקשר הראשוני בינינו. כיום קרה לא אחת, שהתנדבתי עם מפגרים לשיחה על פרשת השבוע או לחגיגות ט"ו בשבט, מסיבות ראש חודש ועוד. לכבוד היה לי זה אבל מחוץ למסגרת העיבודה השוטפת. לו היה זה עיסוקי העיקרי, לא הייתי מהסס לבקש שכר הולם.
 
למעלה