שרשור שלא היה כאן

[גנימדס]

שרשור שלא היה כאן

ישנו נושא שמעסיק אותי, שמעולם לא ראיתי שדיברו עליו כאן.... האמת היא שאני לא אוהב לפתוח שרשורים, אבל הפעם בא גם לי לפרוק...מותר לי נכון ? ידעתי שתסכימו. מאז משבר גיל השלושים ( לא שאני מכיר במספר הזה,אין שום דבר כזה "שלושים" ) אני תוהה לעצמי אני בא ולאן אני הולך. לא במובן הדתי. לא במובן הההומואי. אלא באמת. יש לי עבודה שאין ממש סיכוי להתקדם בה, והשכר שאני מקבל הוא שכר מינימום . אני לא סובל, ויש ימים שאני אפילו נהנה. לא מדובר בתחום שאפשר להתפתח ממנו, אלא בעבודה עם מפגרים.(זה הרבה פחות קללה ממה שזה נשמע..... חלקם מקסימים ושובי לב ברמה שלא תאומן!!!) וככה זה בגיל שלושים. ומה יהיה בגיל 40? 50? מה יהיה אם בגיל 50 אמצא עצמי מרוויח שכר מינימום? (אצלינו לא מעלים שכר עם הפז"ם) מה יהיה אם בגיל 50 עדיין לא יהיה לי מספיק כסף בשביל דירה משלי? כסף ועבודה זה נושא שמטריד את כולנו. ומה אתכם? אתם מרוצים ממצבכם הכלכלי? ממקום העבודה ?(או מאבטלה?) למדתם מקצוע או שהתלחתם לעבוד ישר ?( ראיתי הודעות של בני עשרים שכבר מתאו עבודה ואני תוהה , איך???) הצלחתם לרכוש דירה? איך?????????

 

[leopold5]

אתה מדבר עם סטודנט לפילוסופיה...

אז בכל מה שקשור לדאגות פרנסה, אני מומחה... תראה, באיזשהו מקום חשוב לחפש פרנסה בכבוד. אבל באיזשהו מקום עמוק יותר, האם זה באמת חשוב? אם טוב לך, האם זה משנה? האם הדאגה היא דאגה כלכלית או דאגה של מיצוי עצמי וכאלה מין?

 

[גנימדס]

לכבוד הוא לי

זה חשוב. יותר ברמה של דאגה ליום גשום. מי יודע מה יקרה בעתיד? אני מסתכל על מישהי אצלי בעבודה שבגיל 50 עדיין שוכרת דירה וחיה ממשכרת קטנה , ואני מפחד שזה מה שיקרה גם לי..... בנוסף בודאי שקיים הקטע של מצוי עצמי. גם אני חונכתי בחברה המערבית אני מרוויח משמע אני קיים !! ואם אני מרוויח קצת, אני קיים קצת. ובכלל ,האם לזה קויתי? שאלו יהיו ההשגים שלי בגיל מופלג שכזה?

 

[Nחמן]

חסכת לי שרשור

כבר תכננתי לפתוח שרשור חדש תחת הכותרת: "מחליף מקצוע". אינני יודע, אם קראת את ההיסטוריה שלי. מזה 6 חודשים אינני עובד עקב תאונת דרכים, שקרתה במסגרת העבודה. למרבה הבושה עד היום לא קיבלתי אגורה שחוקה משום גורם כלשהו. מעולם לא התבטאתי בצורה כה חריפה בפורום אבל קשה לי שלא להביע את התחושה, כי המוסד לביטוח לאומי (הסלוגן שלהם: "ביטוח לאומי הביטחון שלי") הוא בית זונות אחד גדול. תלך... תבוא... תביא נייר כזה... תביא עוד נייר... עד שבאמת נמאס לי. למזלי הטוב היו לי מעט רזרבות שחסכתי, ושמהם יכולתי לחיות בכבוד עד היום למרות ההוצאות החריגות של החזקת מטפל צמוד בכל שעות היום. הבעייה היא, שהרזרבות נגמרו לי ואינני יודע, מאין אוכל לשלם החודש את כל ההתחייבויות שלי. רציתי להביע זאת בשיר נחמד בשרשור חדש אבל כללי הפורום מחייבים להשתדל להימנע ככל האפשר מפתיחת שרשורים מיותרים. משום כך מצאתי לנכון להביע זאת בתגובה להודעתך כמעט באותו עניין. עכשיו לדבריך. השאלות, שאתה מעלה, הן שאלות כבדות משקל. העבודה, שאתה מבצע, היא עבודת קודש לכל הדעות. רק אני בגילי (רמז: פי שניים מהשנים שלך...) לו הייתי מרוויח שכר מינימום, עתה באמת הייתי מסכן. למזלי השכר, שהשתכרתי אני, וגם כן בעבודה ציבורית מול אוכלוסיה נחשלת, הוא מעט יותר מהשכר הממוצע במשק (בתפקיד ניהולי). כך הצלחתי לחסוך מעט ולחיות עד היום מהרזרבות. אני בהחלט בעד תרומה לזולת. זו מצווה נעלה ביותר. רק גם בהתאם להלכה חיי קודמים לחיי אחרים. אי לכך, אם העבודה, שאתה מבצע, דורשת התמסרות במשרה מלאה, עליך לקבל משכורת הולמת, ששוויה המינימלי הוא השכר הממוצע במשק (נכון להיום = כ- 8,500 ש"ח לחודש). כמו כן הנך זכאי גם לחופשה ולתוספת הבראה בהתאם לוותק שלך בעבודה. עם כל הכבוד לאוכלוסיה, שאתה מייצג, אתה יכול להציע למקום העבודה להתנדב שם ללא שכר פעם או פעמיים בשבוע וכמובן ללא התחייבות. רק אינך יכול להקדיש את כל זמנך לעבודה למען האחרים מבלי לדאוג לעתידך. כללו של דבר: אתה צעיר למדיי כדי למצוא לעצמך עבודה אחרת מכניסה יותר ובפרט, אם השכלתך היא מעבר לתיכונית. לא הייתי מייעץ לך לעזוב את העבודה מיידית אלא לבחון את הלך הרוחות שם ואת הכדאיות בהחזקתך. רק אם לא תגיעו לעמק השווה, רק אז תתחיל לחפש עבודה אחרת אולם מבלי לעזוב את המקום הנוכחי עד שלא יהיה משהו בטוח "ביד". עכשיו לכל אלה, שתמהים לדעת, מה יהיה איתי, בחרתי להביע זאת בשיר. אולי אין מנוס מהחלפת "מקצוע". לקצב ההורה עם בני ברמן ו"שני קבצנים וחמורון אחד" שני קבצנים וחמורון אחד מילים: דן אלמגור לחן וביצוע: בני ברמן היה היו שני קבצנים וחמורון אחד רכבו שניהם על החמור וכך פשטו הם יד כדי לזרזו לכל מקום שם כסף מצלצל היו מכים באחוריו ביד ובמקל שני קבצנים וחמורון אחד... והחמור מרוב מכות מת ויבורך הא-ל ונשארו הקבצנים אז רק עם המקל פשטו עורו של המסכן הסירו מעליו ומחמור קטן עשו הם תוף אחד רחב. שני קבצנים וחמורון אחד.. עם המקל היכו בתוף בכוח ובאון נדבות קיבצו שניהם אך בלי החמורון עברו שניהם מעיר לעיר מכים בתוף בתור פגש אותם קבצן מכר שאל על החמור. שני קבצנים וחמורון אחד... סיפרו שניהם שהחמור על נשמתו ויתר כי ממכות וחוסר כל רצה להיפטר מוסר השכל שהחמור נשאר תמיד חמור כעת מכים אותו יותר אבל על תוף העור. שני קבצנים וחמורון אחד...

 

[ספר ריק]

../images/Emo6.gif העיקר שאתה שומר על גישה חייכנית...

חשבת אולי על ליצנות רפואית ?

ועכשיו ברצינות: קרתה לך תאונת עבודה. אז בסופו של דבר אתה תקבל את מה שמגיע לך. אני מקווה שזה לא ידרוש יותר מדיי יסורים ותיזוזים.

 

[Nחמן]

יש לי ברירה? ../images/Emo3.gif

בסופו של דבר, אם לא אוכל את היאוש, הייאוש יאכל אותי...

עכשיו אסביר, מה בדיוק קרה. רכב פגע בי במעבר חצייה וגרם לכל התסבוכת, שממנה אני סובל עד היום. אז מה הקשר לעבודה? המקום, שבו קרתה התאונה, והזמן היו במסגרת העבודה. ע"פ החוק כל תאונה, שמתרחשת תוך כדי עבודה, נחשבת כתאונת עבודה, גם אם המקור שלה איננו קשור לעבודה כלל. בסופו של דבר אומנם לא אזכה בפיצוים כפולים אלא בשיעור הגבוה שביניהם תוך קיזוז התשלומים האחרים אבל בינתיים אני צריך לחיות ולא עשיתי שום פשע, שבגינו מגיע לי לגווע ברעב. על זה נטוש הוויכוח. בסופו של דבר אקבל את המגיע לי עם ריבית והצמדה וכבר קבעתי עם חבר, שהסכים להתנדב לעשות את המלאכה עבורי. ליצנו רפואית???

דווקא נתקלתי בהם בבית החולים. היה מעניין מאוד. אולי... מי יודע...

 

[גנימדס]

השכר הממוצע הוא 8500????

הי נחמן. אני קורא את הודעתיך. לא תמיד יש לי מה להגיד, אבל אני קורא ומתעדכן.... אינני ראוי לכל המחמאות. הגעתי לעבוד שם ממש במקרה (או רק מה'? ) ויש שם ארוחת צהריים חינם , שזו הטבה נפלאה..... אני מכיר חלק מזכויותי. אל דאגה! יש לחברה שלנו מנהלת חשבונות ועורכי דין שדואגים שכל חוק אפשרי יקויים ככתבו וכלשונו!!! לבושתי, רוב העבודות שלי היו משהו דומה , אינני יודע איך מוצאים עבודה מכניסה יותר. למען האמת- אין לי מושג איך להתקבל לעבודות של "גדולים "..."אקדמאים" כאלו שמרוויחים מספיק כדי לרכוש דירה לפני גיל 40. ואולי זה אחד הדברים שמציקים לי הכי הרבה . רפואה שלמה!!!!!!!

 

[Nחמן]

ע"פ נתוני הלמ"ס

השכר הממוצע לחודש אוקטובר 2010 היה 8,189 ש"ח, שזה לא רחוק מהערכה שלי. אני ממליץ להעביר הדיון בנושא למסרים אישיים. לא בשמים היא...

 

[יום.]

לבושתך?

יאללה.. ואני קורעת את עצמי רק כדי להשיג את התואר שיאפשר לי את הבושה הזו.

 

[חמדח ואוהב]

תגובתו של נחמן שלנו במקומה עומדת

אני לא חולק על תגובתו, תגובתו ראויה להתבוננות-להכוונה. לא אכבוש את דעתי-השקפת עולמי. אחי! תחיה את ההווה, טוב לך אתה מגשים את היכולות שלך, המשך! מלאכתך מלאכת שמים! אשריך! אנחנו ההומואים גם בזה טובים בטיפול-סיעוד-עבודה סוציאלית וכו` ... דרך אגב אני מאוד אוהב לקרוא אותך, תגובותיך כנות יש בהם תמימות ורצינות ... ... ...

 

[גנימדס]

מטבעי אני חושב על העתיד

כך תמיד היה, זה אני.... זה לא אומר שאני ממש מוכן למה שקורה, אך זה אומר שזה משהו שאני חושב עליו.... אנחנו, הגדיים, מתנהגים כך..... למרות שיש הרבה שיודעים לחיות את הרגע, ואני מעריך אותם על כך- זה לא ממש "אני". אולי חבל שכך... תודה על מחמאותיך!!!

 

[טיףטף2]

אתה עובד עם מפגרים?

מה אתה עושה בדיוק? מטפל בהם?מפעיל אותם? אם אתה אוהב את התחום אולי תלמד עבודה סוציאלית? אולי תלמד משהו שעוסק בתחום עם מפגרים?כמו חינוך מיוחד. אתה בגיל שהמוח עוד מתפקד יופי וגם הזמן שיחק לטובתך כי אם למשל תרצה עכשיו לצאת ללמוד לתואר ראשון. תוכל להתקבל כמעט לכל מקום ללא פסיכומטרי.כי מעל גיל 30 לא צריך פסיכומטרי. אפילו ישנם מוסדות אקדמים שיש מסלולים לבעלי 30+ תשאף להגיע למקס' שלך. שכר מינימום במדינה שלנו פירושו לקבל הבטחת הכנסה מהביטוח הלאומי. השכר בארץ מאד נמוך והמחי'ה גבוהה. תנצל ת'גיל שאתה נמצא בו ואת המשאבים שיש לך כרגע ותתחיל לפתח את היכולות שלך.תלמד,תשכיל,תרחיב אופקים. אל תתמהמה ואפילו מעכשיו חפש בגוגל על אפשרות ללימודים אקדמאים .

 

[Nחמן]

הייתי מעדן מעט את המלה

לא מפגרים אלא פגועי נפש.

 

[ספר ריק]

פגועי נפש או פגועי מוח?

 

[גנימדס]

לא זה ולא זה

פגועי נפש הם חולי נפש. פגועי מוח- הם אנשים שאתרע מזלם ,והם נפגעו בראשם, בדרך כלל בתאונה כלשהי (יש אצלינו גם כאלה!). "מפגר", במובן המלולי זה "מאחר". ההתפתחות של המפגר היא מאד איטית,כשאתה מדבר אתם אתה מרגיש שאתה מדבר עם מישהו שלא נמצא בגיל הכרונולוגי שלו. לפעמים הם נשארו ברמה של גיל שמונה לפעמים ברמה של גיל שלוש. לפעמים ברמה של גיל שנה. לרוב הם מתפתחים מעבר לגיל הזה , אך ההתפתחות היא מאד מאד איטית... אני לא מרגיש שאני מקלל אותם כשאני קורא להם מפגרים (בעקר כאוכלוסיה שיש לטפל בה) כשם שאני לא מרגיש שמקללים אותי כשאומרים שאני הומו. למרות שאם ממש רוצים להיות פוליטקלי קורקט אפשר להגיש שהם "בעלי צרכים מיוחדים"

 

[ספר ריק]

../images/Emo22.gifתודה על ההסבר המחכים

אגב- אני לא יודע עד איזו שעה את עובד בכל יום, אבל אם בסופו של יום עבודה עוד יש כוחות במותניך, אתה יכול לעבוד כבביביסטר ..

 

[Nחמן]

יש משהו בדבריך

ובפרט שאתה קרוב לנושא. אשמח לליבון הנושא. המשפט האחרון מקובל עליי בהחלט.

 

[Nחמן]

אלה שני מושגים שונים

פגוע מוח הוא מי שנפגע במוחו באופן פיזי עקב תאונה או מחלה. לא מן הנמנע, שפגיעה מעין זו עלולה לפגוע גם בבריאות הנפשית אולם כאמור אלה הם שני מושגים שונים

 

[טיףטף2]

אל תשכח שהמילה מפגר

באה מהנושא הזה ולקחנו אותה כסלנג ככינוי לבנאדם. כך נראה לי.

 

[ספר ריק]

ברור. זה מהשורש פ.ג.ר

כמו שאומרים: מפגר בחומר. אנחנו אימצנו את זה כקללה.