כמובן, מסכימה עם כל מילה.
כרגע ראיתי אותו שוב בפעם המאה בערך, ופשוט יש שם כמה קטעים מדהימים....
(ובאמת אל תהרסו לעצמכם את הסרט) בכל החצי שעה האחרונה של הסרט (אולי אפילו קצת יותר) הצופה פשוט עובר ממתח, לשמחה, לעצב, לשוב מתח, לשוב שמחה ועצב... ואז מגיע הסוף עם הבדיחה הקטנה שפשוט מסיימת את הסרט עם טעם נלפא ורצון שהסרט ימשך לנצח. וברצינות: מי בכה בסוף? כי אני מוכנה להודות בזה.