שרשור יפנית

GnomeBubble

New member
קצת תיקונים

כדי שאתרגל לדבר עברית
כדי שאוכל לתרגל עברית
על כן סלח לי שאני שואל אותך בעברית
נראה לי שמתאים יותר לומר "עונה לך בעברית" כאן, לא?
סלנג יפני ממין 当て字 הייתי מנסח את זה כ"סלנג יפני בצורת 当て字 (שימוש בקאנג'י לפי הקריאה ולא לפי המשמעות)" (כדאי להסביר, כי לא בטוח שכולם כאן יודעים מה זה אטג'י).
לפנים האיחול היה משמש בחברת גנגסטרים צעירים, וכיום בעיקר משמש כבדיחה באינטרנט יפני. בעבר הוא היה משמש בתור איחול בקרב גנגסטרים צעירים, אך כיום הוא משמש בעיקר כבדיחה בקהילת האינטרנט היפנית.
 

GnomeBubble

New member
אה - עיקר שכחתי

כדי לישר את ההודעה מימין לשמאל צריך להשתמש באחד הקודים המיוחדים. יש בתפוז שורה של קודים מיוחדים שמתחילים ונגמרים ב-|. אם תכתוב, למשל, "אני |‌הדגש|מדגיש|‌סדגש| את זה" תקבל טקסט מודגש: אני מדגיש את זה. כדי לישר טקסט משמאל לימין, צריך לשים את הטקסט בין |‌הקוד| ו-|‌סקוד| (קיצור של "התחל קוד" ו"סיים קוד") יש גם כפתורים ("תחילת קוד" ו"סיום קוד") שעושים את זה במסך כתיבת ההודעה. מקווה שהסברתי את זה מספיק טוב.
 

GnomeBubble

New member
הממ

בחלק מהאידיולקטים דווקא קיימת צורת ה-Past Progressive בעברית שמשתמשת במבנה "היה + בינוני". גם בעברית משנאית זה קיים (למרות שאני די בטוח שזה לא קיים בתנ"ך). ככה שזה נכון תיאורטית, אבל בעברית מודרנית זה לא מופיע הרבה.
 

Nisenhouse

New member
זו צורה נוחה

כאשר צורת העבר אינה אחת פשוטה, או לא מובנת. לדוגמא, "יכול" - הדרך הכי טובה להבהיר שמדובר בעבר היא להגיד "היה יכול"...
 

0Pandemonium0

New member
וזה מפני ש"היה יכול" היא צורת העבר התקנית של

הפועל. "היה יכול" או "יכול היה". אין דבר כזה "יכל". כך לפי המורה שלי ללשון.
 

GnomeBubble

New member
בטח שיש דבר כזה

עובדה שאנשים משתמשים ב"יכולתי"
אבל מעבר לזה צורת "היה + בינוני" היתה מאוד נפוצה בעברית משנאית. למשל: "שתי מידות של יבש היו במקדש--עישרון, וחצי עישרון; רבי מאיר אומר, עישרון, ועישרון, וחצי עישרון. עישרון, מה היה משמש--שבו היה מודד לכל המנחות; לא היה מודד לא בשל שלושה לפר, ולא בשל שניים לאיל, אלא מודדן עשרונות. חצי עישרון, מה היה משמש--שבו היה מודד חביתי כוהן גדול, מחצה בבוקר ומחצה בין הערביים" (משנה, מסכת מנחות, ט' א') נדמה לי שצורת ה-progressive הזאת יותר מציינת נוהג מאשר פעולה מתמשכת, אבל בלשנות עברית זה לא הפורטה שלי, אז אולי אני מפספס משהו. בעברית מודרנית היא עדיין קיימת בהרבה מקרים כמו "כשגרתי בניו-יורק, הייתי נוסע ברכבת התחתית כל יום" או "דרדסבא תמיד היה אומר ש..."
 

0Pandemonium0

New member
לא יודע לגבי "יכולתי", וזה שאנשים משתמשים בו

לא מלמד בכלל על תקינות מבחינת השפה. אנשים גם אומרין "הן ילכו" במקום "הן תלכנה". אולי אפשר להגיד "יכולתי", אבל בשום פנים לא "יכלתי".
 

GnomeBubble

New member
בדיוק

"הן תלכנה" היא צורה לא תקינה בעליל בעברית מודרנית בדיוק כמו ש-"speakst thou with the lass 'ere dawn?" או "Þæt wæs god cyning" (מישהו בכלל מבין מה זה אומר?
) הן לא צורות תקינות באנגלית מודרנית. יש צורות שהן משלביות ותוכל למצוא אותן בכתיבה אך לא בדיבור, אבל תלכנה היא אפילו לא כזאת. מעט מאוד כותבים בני זמננו משתמשים בה - כי מדובר בצורה ארכאית בעליל. "אני אלך" (ולא "אני ילך") נחשבת עדיין הצורה הנכונה במשלב לשוני גבוה ותקני (מלשון סטדנרטי, לא מלשון "נכון"), אך ב"תלכנה" משתמשים רק כשרוצים להשמע פלצנים
אם אתה מדבר על המשלב הלשוני של "יכל", אני לא רואה אותו כנמוך במיוחד - לא יותר מ"יכול". האמת שכשאני רוצה לכתוב במשלב גבוה אני משתמש ב"היה מסוגל".
 

0Pandemonium0

New member
לא מבין את הראשון. השני הוא משהו כמו

that was god king. לא יודע מה המשמעות, אבל שיהיה.
תראה, מה שאתה מדבר עליו זה שפה מדוברת, זו שמשתמשים בה ושכוללת גם סלנג וטעויות. כפי שסלנג הוא לא שפה תקנית, כך גם "הן ילכו" היא לא תקנית. נכון שכך מדברים, אך לא כך אמורים לדבר, בתיאוריה. וזאת בניגוד למשפטים באנגלית שהבאת, שהשני מביניהם באנגלית עתיקה והראשון באנגלית של ימי-הביניים, שפות שחלפו מן העולם לפני מאות שנים. אולי בעוד מאתיים או שלוש מאות שנה תשב האקדמיה ללשון עברית ותחליט שצריך לומר "הן ילכו" ולא "הן תלכנה", מפני שזו "עברית עתיקה" שכבר לא משתמשים בה. עד אז, תיאורטית הצורה הנכונה היא "הן תלכנה". כך גם צורת העבר הנכונה של "יכול" היא "יכול היה" או "היה יכול". לא יודע לגבי "יכולתי". שוב, זה הכל זכרונות מלימודי לשון בכיתה י', ואני מסתמך כאן על המורה שלי לשעבר.
 

SashTheRed

New member
אני חושב שפנדמוניום צודק

אכן גם אני למדתי בשיעורי לשון (של לפני כ-4 או 3 שנים) שאומרים "הן תלכנה", ואותו דבר נכון לגבי זה שצריך לומר "היה יכול" ולא "יכולתי". האמתי עניין שאלה ה"יכול" די מזכירה לי את עניין הפריטרייט (פרזנט סימפל) והמשתלם (פרפקט) בשפות כמו צרפתית או גרמנית. יותר קרוב לגרמנית, שבה שניהם אומרים בדיוק אותו דבר, אבל זה סתם מבחינת המראה, לא מבחינת הנכונות או הדמיון הדקדוקי בין העברית במקרה הזה לגרמנית (כי אין, לדעתי). בכל מקרה, לדעתי נכון יותר להגיד "היה יכול" ו"הן תלכנה", בלי קשר לעברית ארכאית.
 

GnomeBubble

New member
שפה לא נקבעת

לפי חבורה של אנשים בני 70 שתקועים בתוך חדר שכוח אל. עם כל הכבוד לאקדמיה (ויש קצת כבוד על המילים החדשות שהם בכל זאת הצליחו להכניס לשפה), את השפה ממציאים האנשים שמדברים אותה. אין דבר כזה "טעויות" בשפה. בשפה יש מה שנקרא "משלבים" (או registers באנגלית), אבל גם במשלבים "הגבוהים" (נאמר שפה כתובה בידי כותבים מקצועיים שעברה עריכה בידי עורכים מקצועיים) אין כמעט "תלכנה". אתה יכול לבדוק בעיתונים - משתמשים שם ב"ילכו". ובבקשה אל תגיד לי שגם העיתונים טועים - בלשנים הם מדענים והם מתעסקים במדע. הם לא יכולים לסתור את העובדות ולהגיד שכולם טועים. אם דוברים ילידיים משתמשים בצורה מסויימת אז היא נכונה. אם צורה מסויימת מופיע בכתבות עיתונאיות שעברו עריכה מסיבית, אזי היא תקנית ל"משלב הגבוה". אם גוף מסויים, ולא משנה כמה מכובד, קובע שהיא לא, הקביעה הזאת תקפה בדיוק כמו שעכשיו תקבע "האקדמיה למדעי השמש" שממחר השמש זורחת במזרח
בקיצור, כל בלשן שמכבד את עצמו (ולא מדקדק - דקדוק מסורתי הוא לא מדע!) יאמר לך שלא רק ש"ילכו" היא צורת הנקבה התקנית, אלא שהיא אף תקנית יותר מ"תלכנה", שלא נמצאת כמעט בשימוש במשלבים הגבוהים יותר, ובטח שלא בנמוכים. הבעיה בישראל, היא שאנחנו מרגישים שכל המערך של שיעורי לשון לא נועד לגרום לתלמידים להבין את השפה שבה הם מדברים טוב יותר, אלא כמו לנזוף בהם שהם לא מדברים שפה נכונה. אבל את השפה שהאקדמיה ללשון קבעה איש מעולם לא דיבר (לא פעם ולא היום), וכנראה שאיש גם לא ידבר, ולכן חבל על המאמץ. במקום זה, אנחנו צריכים לתת קצת יותר כבוד לשפה שאנחנו מדברים.
 

SashTheRed

New member
לא היורושיקו הכי נעים בפגשתי בחיי

עם סימניית המוות והסבל. מה הסימניה השנייה מציינת?
 
למעלה