עוד הערה קטנה...
לגבי הקשר בין ה"דלתא" למספר נקודות החיתוך של הפרבולה עם ציר ה-X. בנקודות החיתוך של הגרף עם ציר ה-X, ערך הפונקיצה הוא, כידוע, 0 וכך אנו, בעצם פותרים את המשוואות האלו - משבים את Y ל-0 ומוצאים את X1 ואת X2. ה"דלתא" (דיסקרמיננטה) היא, בעצם, הביטוי שנמצא מתחת לשורש בנוסחה של X. כפי שאתה בודאי (אמור לדעת) יודע שורש מוגדר רק אשר מה שבתוכו גדול או שווה ל-0 ולכן, אם ה"דלתא" קטנה מ-0 אז הביטוי לא מוגדר בכלל ולכן אין חיתוך עם ציר ה-X. שה"דלתא" שווה ל-0 אז יש לנו נקודת חיתוך אחת. שכן, בנוסחה של X יש לנו פלוס/מינוס שורש של "דלתא". וכידוע, שורש של 0 הוא 0. המהדרין, יש לציין, נוהגים לומר שיש לנו כאן שתינקודות חיתוך אשר, ממש "במקרה" בעלות אותו ערך ולכן זה נראה לנו כנקודה אחת. כשה"דלתא" גדולה מ-0 אז יש לנו פלוס/מינוס ביטוי מסויים, כך שיש שתי נקודות חיתוך. נספח: א) יש להקפיד ולקרוא להן נקודות חיתוך ולא פתרונות שכן זוהי פונקציה ולא משוואה. לדוגמא: כש"דלתא" קטנה מ-0 זה לא שאין לך פתרון לשאלה, כי יש לך. הפתרון הוא שאין חיתוך עם ציר ה-X. יש לשים לזה לב, בעיקר, בפתרון אי-שיוויונים. במשוואה, לעומת זאת, אין לך מושג כזה "נקודות חיתוך" ואז אתה יכול לומר שאין פתרונות למשוואה. ב) הכל טוב ויפה ב"עולם האמיתי". שכן כשאנו מגיעים לתחום המספרים המרוכבים (ולא מורכבים, כפי שהרבה נוטים לקרוא להם!!!!!), תמיד תהיינה לך פתרונות ו/או נקודות חיתוך. כשה"דלתא" קטנה מאפס אז הפתרונות ו/או נקודות חיתוך הם מספרים מרוכבים ולא ממשיים.