../images/Emo31.gif../images/Emo45.gif
אז ככה, אני מסכימה עם מה שמיי ליטל וורלד כתבה -היגיינה היא דבר חשוב לכל אדם, בין אם זה ריחות שונים (פה , בית שחי) ובין אם זה חזות מצוחצחת כמה שניתן. מבחינתי טיפוח צריך לעמוד ב-2 פרמטרים: א) שירות לסביבה : זולת ריחות שונים, חשוב כחלק מהתפקוד כאדם חברתי לשדר משהו מכובד ונעים לסביבה. למשל אם את פקידה לא תבואי בשורטס , כפכפי פליפ-פלופ וחולצה קרועה, חשוב ללבוש בגדים מכובדים (שימו לב לא אמרתי מכובדים או מתאימים בהחלט אבל משהו מחמיא ונאה) , חשוב להקפיד על הופעה מסודרת, על ניקיון ריח גוף ואם רוצים להוסיף משהו כמו בושם וכדומה הרי זה משובח. ב) טיפוח לצורך הטווח הארוך- אני חושבת שיש הבדל בין אנשים שמטפחים את עצמם לבין אנשים שמזניחים, חשוב לדאוג לעצמך לא מטעם של נהנתנות (אני פוריטנית לחלוטין בדברים כגון אלה) אלא כמחשבה לטווח הארוך לגבי בריאות . לדוג': שמירה על כושר, אכילה נכונה, מריחת קרמים לשמירה על בריאות העור וכדומה... כל אלה דברים שמשתלמים בגיל מבוגר כשהבריאות מתרופפת וחשוב לשמור על גופנו ועל עצמנו למען נאריך ימים ונחיה אותם בנחת. אני מסתייגת באופן כללי "מלפנק" את עצמך סתם כך, זאת נראית לי גישה לא בריאה ואפילו קצת מושחתת בהתייחסות לחיים, אדם צריך לקחת מה שהוא זקוק לו ולא יותר מזה. זה קשה ללמוד את זה , אבל הלוואי שיום אחד אלמד... ועכשיו לגבי בנים- אני חושבת שהכללים האלה חלים גם לגבי בנים, אבל אני נגעלת מהמחשבה על בנים שמורחים את עצמם בקרמים , או מתאפרים או מורידים שערות, בתחושה שלי גבר צריך להיות קצת יותר קשוח ו"רוך" כזה שמתאים לי לתפיסה עדינה יותר של המציאות מגעיל אותי. אלה העדפות שלי, מבחינתי גם איפור ומריטת שיערות מוגזמת היא מיותרת ותוצר של חברה מערבית שעברה את הגבול. זהו .
