הנה קטע
מסתבר שהחבר צ'אביס היה אמור לטוס אתמול בערב חזרה (ב-19), אבל לדבריו גרי לא יצא איתו בזמן מנתניה, הם הגיעו בדיליי לדלפקי הצ'ק אין בנתב"ג, הטיסה נסגרה והוא נאלץ להישאר בארץ לילה נוסף. במקרה הערב איחמשתי את הטיסה שעליה הוא עלה לכיוון פילדלפיה ומשם לפלורידה. החבוב היה תקוע במושב נוראי, אם מישהו תהה - לא ביזנס ולא נעליים. הצלחתי לשפר את המקום שלו לשורה הקדמית עם מקום לרגליים והחליפו לו את כרטיס העליה בשער, ובסגירת טיסה גם הגעתי לגייט בעצמי על מנת לפגוש אותו.
כשנכנסתי למטוס הוא כבר היה יישוב במושב החדש שלו, וניגשתי אליו.
"I sorry to bother you, just had to shake your hand and thank you for taking a huge part in my childhood."
זה השלב שהוא קם מהמושב שלו, פיזית, לחץ לי את היד ואמר לי שהוא ממש מעריך את זה וישר שאל אותי אם יש עליי מצלמה או טלפון.
כמובן שעניתי בחיוב, והצטלנו ושוחחנו קצת בתוך המטוס.
"Kinda broke my heart back then with that heel turn. I mean, fuck Luger, never liked him to begin with, but boy, that was disappointing as a kid."
-"Oh man, I'm sorry you felt that way.. They made me go through this, really wanted to stick with the good guys.."
"Yeah, boo Vince"
שאלתי אותו חוץ מזה גם איפה הוא התארח בארץ והוא אמר לי שבאיזשהו קיבוץ בצפון, נראה לי שעל יד הכנרת ושהוא חושב שישראל מדהימה והוא קיבל פה מלא אהבה.
הוא אמר שהוא לחץ על גרי לצאת מהבית מוקדם יותר אבל גרי חשב שאין מה להילחץ והם יגיעו בזמן, ואז סגרו לו את הדלפקים בפרצוף כשהגיע.
לא יודע מי מהם שילם את זה, אבל היה שם פנלטי של 250 דולר על הזזת תאריך הטיסה להיום. לא נעים.
כמובן שאם הייתי עובד אתמול בערב הייתי מנסה למנוע מצב כזה, אבל לא קרה.
התמזל מזלי וגרי סידר לי בעקיפין פגישה עם טטאנקה גם מבלי לשלם 100 שקל. קורה.
באמת שבנאדם מקסים, אחד הצנועים והחמים שפגשתי בארבעת השנים האחרונות בהם אני עובד בעבודה הזו, ונתקלתי כבר בכולם כמעט, החל מקרל לואיס, בר רפאלי ואהוד ברק ועד לסשה ברון כהן. אני מבין את ההתגוננות הזו שיש פה לכל מי שנכח בהופעה ופגש אותו.
אין ספק שמדובר בבחור שגורם לאנשים כמונו שצופים בזה כל חיינו להעריך את החוויה הזו לחלוטין, ובאמת מאוד מתרגש מכל מחווה שנעשית עבורו בצורה הכי אותנטית.